Ou encore : « On acquerra des champs à prix d’argent » (Jr 32, 44). [C’est pourquoi] il enseigne : « La femme est acquise. »
אי נמי שדות בכסף יקנו (ירמיה לב,מד) תני האישה נקנית
Kiddouchin 2b קידושין
Mais qu’on enseigne aussi là-bas « l’homme acquiert » ! — Au début, il enseigne dans la langue de la Torah, et ensuite il enseigne dans la langue des rabbins. Et que signifie la langue des rabbins ? Qu’il la rend interdite au monde entier, comme un bien consacré.
וניתני התם האיש קונה מעיקרא תני לישנא דאורייתא ולבסוף תני לישנא דרבנן ומאי לישנא דרבנן דאסר לה אכולי עלמא כהקדש
Mais qu’on enseigne ici « l’homme acquiert » ! — Parce qu’il veut enseigner à la fin « et elle s’acquiert elle-même », en parlant d’elle, il a enseigné aussi le début en parlant d’elle.
וניתני הכא האיש קונה משום דקא בעי למיתנא סיפא וקונה את עצמה בדידה תנא נמי רישא בדידה
Mais qu’on enseigne « l’homme acquiert et la rend à elle-même » ! — Parce qu’il y a la mort du mari : ce n’est pas lui qui la rend à elle-même, c’est le Ciel qui la rend à elle-même.
וניתני האיש קונה ומקנה משום דאיכא מיתת הבעל דלאו איהו קא מקני מן שמיא הוא דמקני לה
Et si tu veux, dis : s’il avait enseigné « [l’homme] acquiert », j’aurais pu dire : même contre son gré. Il enseigne « la femme est acquise » : avec son consentement, oui ; sans son consentement, non.
ואי בעית אימא אי תנא קונה ה"א אפילו בעל כרחה תנא האשה נקנית דמדעתה אין שלא מדעתה לא
Et pourquoi enseigne-t-il « chaloch » [trois, au féminin] ? Qu’il enseigne « chelocha » [au masculin] ! — Parce qu’il veut enseigner « dérekh » [manière, voie], et dérekh est du genre féminin, comme il est écrit : « Tu leur feras connaître la voie dans laquelle [au féminin] ils marcheront » (Ex 18, 20).
ומאי איריא דתני שלוש ליתני שלושה משום דקא בעי למיתני דרך ודרך לשון נקבה הוא דכתיב והדעת להם את הדרך ילכו בה (שמות יח,כ)
Mais alors, ce qui est enseigné : « On examine le zav de sept [au masculin] manières », qu’on enseigne « chéva » [au féminin] ! — Parce qu’il veut enseigner « dérekh », et nous trouvons que dérekh est aussi employé au masculin, comme il est écrit : « Ils sortiront contre toi par un seul [au masculin] chemin, et par sept chemins ils fuiront devant toi » (Dt 28, 7). — S’il en est ainsi, les versets se contredisent, et les michnayot aussi se contredisent !
ואלא הא דתניא בשבעה דרכים בודקין את הזב ניתני שבע משום דקא בעי למיתני דרך ואשכחן דרך דאיקרי לשון זכר דכתיב בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך (דברים כח,ז) אי הכי קשו קראי אהדדי וקשיא נמי מתני' אהדדי
Les versets ne se contredisent pas : ici, il s’agit de la Torah, et la Torah est désignée au féminin, comme il est écrit : « La Torah de l’Éternel est parfaite, elle restaure l’âme » (Ps 19, 8) ; c’est pourquoi il l’a écrit au féminin. Là, il s’agit de la guerre, et c’est l’usage de l’homme de faire la guerre, et ce n’est pas l’usage de la femme de faire la guerre ; c’est pourquoi il l’a écrit au masculin.
קראי אהדדי לא קשיין הכא דבתורה קאי ותורה איקרי לשון נקבה דכתיב תורת ה' תמימה משיבת נפש (תהילים יט,ח) כתב לה בלשון נקבה התם דבמלחמה קאי דדרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה כתב לה בלשון זכר
Les michnayot ne se contredisent pas : ici, il s’agit de la femme, il l’enseigne au féminin ; là, il s’agit de l’homme, car c’est l’usage de l’homme d’être examiné, et ce n’est pas l’usage de la femme d’être examinée, puisque la femme devient impure même par accident ; il l’enseigne au masculin.
מתני' אהדדי לא קשיין הכא דלגבי אשה קאי קתני לה בלשון נקבה התם דלגבי איש קאי דדרכו של איש ליבדק ואין דרכה של אשה ליבדק דהא אשה נמי באונס מיטמאה תני לשון זכר
Pour quelle raison enseigne-t-il « chaloch » ? À cause de « drakhim » [manières]. Qu’il enseigne « devarim » [choses], et qu’il enseigne « chelocha » ! — Parce qu’il veut enseigner le rapport conjugal, et le rapport est appelé « dérekh », comme il est écrit : « et la voie de l’homme avec une jeune femme. Telle est la voie de la femme adultère » (Pr 30, 19-20).
מ"ט תני שלוש משום דרכים ניתני דברים וניתני שלושה משום דקבעי למיתני ביאה וביאה איקרי דרך דכתיב ודרך גבר בעלמה כן דרך אשה מנאפת (משלי ל, יט-כ)
Cela convient pour le rapport ; mais pour l’argent et l’acte, que peut-on dire ? — [Il emploie ce mot] à cause du rapport.
הא תינח ביאה כסף ושטר מאי איכא למימר משום ביאה
Et il enseignerait deux [choses] à cause d’une seule ? — Celles-là aussi sont en vue du rapport.
ותני תרתי אטו חדא הנך נמי צורך ביאה נינהו
Et si tu veux, dis : de qui est [cette Michna] ? C’est de Rabbi Chimon, comme il est enseigné : Rabbi Chimon dit : Pourquoi la Torah a-t-elle dit : « Si un homme prend une femme » (Dt 22, 13), et n’a-t-elle pas écrit : « Si une femme est prise par un homme » ? Parce que c’est l’usage de l’homme de partir à la recherche de la femme, et ce n’est pas l’usage de la femme de partir à la recherche de l’homme. C’est comparable à un homme qui a perdu un objet : qui cherche qui ? Le propriétaire de l’objet perdu cherche son objet perdu.
ואי בעית אימא הא מני ר' שמעון היא דתניא ר"ש אומר מפני מה אמרה תורה כי יקח איש אישה (דברים כב,יג) ולא כתב כי תלקח אשה לאיש מפני שדרכו של איש לחזר על אשה ואין דרכה של אשה לחזר על איש משל לאדם שאבדה לו אבידה מי חוזר על מי בעל האבידה מחזר על אבידתו
Et ce que nous avons appris : « On examine le zav de sept manières », qu’on enseigne « devarim » ! — Là, il nous apprend ceci : que la manière de manger avec excès amène à l’écoulement, et que la manière de boire avec excès amène à l’écoulement.
והא דתנן בז' דרכים בודקין את הזב ליתני דברים התם הא קמ"ל דדרכא דמיכלא יתירא לאותיי לידי זיבה ודרכה דמישתיא יתירא לאתויי לידי זיבה
Et ce que nous avons appris : « Le cédrat est semblable à l’arbre de trois manières », qu’on enseigne « devarim » ! — Parce qu’on veut enseigner la fin : « et au légume d’une seule manière ». — Qu’on enseigne aussi à la fin « davar » [chose] !
והא דתנן אתרוג שווה לאילן בג' דרכים ליתני דברים משום דבעינן מתני סיפא ולירק בדרך אחד סיפא נמי ניתני דבר
Original : Kiddushin 2b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.