même la nidda aussi ! Pourquoi alors Abayé a-t-il dit : Tous reconnaissent que celui qui a des relations avec une nidda ou avec une sota, l’enfant n’est pas mamzer ? – ’Hizqiya a dit : Le verset dit : « Et son impureté [nidda] sera sur lui » (Lv 15, 24) : même au moment de son impureté, il peut y avoir sur elle un lien [matrimonial].
אפילו נדה נמי אלמה אמר אביי הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר אמר חזקיה אמר קרא (ויקרא טו, כד) ותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תהא בה הויה
Or, on peut la comparer à la nidda et on peut la comparer à la sœur de l’épouse ; qu’as-tu vu pour les comparer à la sœur de l’épouse ? Compare-les à la nidda ! – [Entre] indulgence et sévérité, on compare dans le sens de la sévérité.
מכדי איכא לאקושה לנדה ואיכא לאקושה לאחות אשה מאי חזית דמקשת להו לאחות אשה אקשה לנדה קולא וחומרא לחומרא מקשינן
Rav A’ha bar Yaakov a dit : Cela se déduit a fortiori de la yevama : si la yevama, qui n’est [interdite] que par une interdiction simple, les kiddouchin n’ont pas prise sur elle, ceux qui sont passibles de mort et ceux qui sont passibles de karet, à plus forte raison ! – S’il en est ainsi, les autres [unions] passibles d’une interdiction simple aussi !
רב אחא בר יעקב אמר אתיא בק"ו מיבמה ומה יבמה שהיא בלאו לא תפסי בה קידושין חייבי מיתות וחייבי כריתות לא כל שכן אי הכי שאר חייבי לאוין נמי
Rav Papa a dit : Pour celles passibles d’une interdiction simple, c’est écrit explicitement à leur sujet : « Si un homme a deux femmes, l’une aimée et l’autre haïe » (Dt 21, 15). Y a-t-il donc une haïe devant le Lieu et une aimée devant le Lieu ? Mais l’aimée est aimée dans son mariage, la haïe est haïe dans son mariage [interdit] ; et le Miséricordieux dit : « Si [un homme] a » [ce qui implique que les kiddouchin sont valides].
אמר רב פפא חייבי לאוין בהדיא כתיב בהו (דברים כא, טו) כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וכי יש שנואה לפני המקום ואהובה לפני המקום אלא אהובה אהובה בנישואיה שנואה שנוא' בנישואיה וקאמר רחמנא כי תהיין
Et selon Rabbi Akiva, qui dit que les kiddouchin n’ont pas prise sur celles passibles d’une interdiction simple, « si [un homme] a », à quoi l’applique-t-il ? À une veuve [mariée] au grand prêtre, et selon Rabbi Simaï.
ולר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין כי תהיין במאי מוקים באלמנה לכ"ג וכר' סימאי
Car il a été enseigné : Rabbi Simaï dit : De toutes [les unions interdites], Rabbi Akiva faisait [naître] un mamzer, sauf d’une veuve [mariée] au grand prêtre, car la Torah a dit : « Il ne profanera pas [sa descendance] » (Lv 21, 15) : il fait des profanés, mais il ne fait pas de mamzerim.
דתניא רבי סימאי אומר מן הכל היה ר"ע עושה ממזר חוץ מאלמנה לכהן גדול שהרי אמרה תורה (ויקרא כא, ו) לא יחלל חילולים עושה ואין עושה ממזרות
Et selon Rabbi Yechevav, qui a dit : Venez, protestons contre Akiva ben Yossef, qui disait : Toute [femme] qui n’a pas d’union [permise] en Israël, l’enfant est mamzer — cela va bien pour Rabbi Yechevav s’il vient exclure [l’opinion] de Rabbi Simaï ;
ולר' ישבב דאמר בואו ונצווח על עקיבא בן יוסף שהיה אומר כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר הניחא לר' ישבב אי לאפוקי מדר' סימאי קאתי שפיר
À une femme déflorée [mariée] au grand prêtre. Et en quoi est-ce différent ? Parce que c’est un commandement positif qui ne s’applique pas à tous également.
בבעולה לכ"ג ומאי שנא משום דהוי ליה עשה שאין שוה בכל
Et les Rabbanan, plutôt que de l’appliquer à celles passibles d’une interdiction simple, qu’ils l’appliquent à celles passibles d’un commandement positif !
Ces [femmes] passibles d’un commandement positif, de quoi s’agit-il ? Si toutes deux sont Égyptiennes, toutes deux sont haïes ; si l’une est Égyptienne et l’autre Israélite, il faut deux femmes d’un même peuple ; si c’est une femme déflorée [mariée] au grand prêtre, est-il écrit « si un cohen a » ?
הני חייבי עשה במאי נינהו אי שתיהן מצריות שתיהן שנואות אי אחת מצרית ואחת ישראלית שתי נשים מעם אחד בעינן אי בעולה לכהן גדול מי כתיב תהיין לכהן
« Et toute [femme] qui ne peut contracter avec lui, etc. » La servante cananéenne, d’où le savons-nous ? Rav Houna a dit : Le verset dit : « Restez ici avec l’âne » (Gn 22, 5) : un peuple semblable à l’âne. Nous avons trouvé que les kiddouchin n’ont pas prise sur elle ;
וכל מי שאין לה עליו וכו' שפחה כנענית מנלן אמר רב הונא אמר קרא (בראשית כב, ה) שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור אשכחן דלא תפסי בה קדושי
Original : Kiddushin 68a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.