sont inclus dans [la peine des] quarante coups de fouet — paroles de Rabbi Yichmaël.
ישנו בכלל מלקות ארבעים דברי רבי ישמעאל
Makkot 13b מכות
Structure du débat :Question 2Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Akiva dit : ceux qui sont passibles de karet sont inclus dans les quarante coups de fouet, car s’ils se repentent, le tribunal céleste leur pardonne ; ceux qui sont passibles de mort par le tribunal ne sont pas inclus dans les quarante coups de fouet, car s’ils se repentent, le tribunal d’ici-bas ne leur pardonne pas.
ר"ע אומר חייבי כריתות ישנו בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה ב"ד של מעלה מוחלין להן חייבי מיתות ב"ד אינו בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה אין ב"ד של מטה מוחלין להן
Rabbi Yits’hak dit : ceux qui sont passibles de karet étaient inclus [dans l’interdit général] ; pourquoi alors le karet pour [l’union avec] sa sœur a-t-il été mis à part ? Pour le juger par le karet et non par la flagellation.
ר' יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאת כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות
Quelle est la raison de Rabbi Yichmaël ? Car il est écrit : « Si tu ne prends pas garde à pratiquer toutes les paroles de cette Torah » (Dt 28, 58), et il est écrit : « l’Éternel rendra prodigieuses [vehifla] tes plaies » (Dt 28, 59). Ce « prodige », je ne sais ce qu’il est ; quand il dit : « le juge le fera étendre [vehipilo] et le fera frapper devant lui » (Dt 25, 2), dis donc que ce « prodige » est la flagellation. Et il est écrit : « Si tu ne prends pas garde à pratiquer toutes » etc. (Dt 28, 58).
מ"ט דר' ישמעאל דכתיב (דברים כח, נח) אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת וכתיב (דברים כח, נט) והפלא ה' את מכותך הפלאה זו איני יודע מה היא כשהוא אומר (דברים כה, ב) והפילו השופט והכהו לפניו הוי אומר הפלאה זו מלקות היא וכתיב (דברים כח, נח) אם לא תשמור לעשות את כל וגו'
S’il en est ainsi, ceux qui transgressent un commandement positif aussi [devraient être flagellés] ! — Il est écrit « si tu ne prends pas garde », conformément à Rabbi Avin au nom de Rabbi Ilaï, car Rabbi Avin a dit au nom de Rabbi Ilaï : partout où il est dit « garde-toi », « de peur que » et « ne… pas », il ne s’agit que d’un interdit.
אי הכי חייבי עשה נמי אם לא תשמור כתיב וכדרבי אבין א"ר אילעי דאמר רבי אבין א"ר אילעי כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה
S’il en est ainsi, un interdit qui ne comporte pas d’acte aussi ! — Il est écrit « pratiquer ».
אי הכי לאו שאין בו מעשה נמי (דברים כח, נח) לעשות כתיב
Un interdit converti en commandement positif aussi ! — [Il faut] qu’il soit semblable à l’interdit de museler.
לאו שניתק לעשה נמי דומיא דלאו דחסימה
Maintenant que tu en es venu là, tous aussi [se déduisent de ce qu’ils sont] semblables à l’interdit de museler.
השתא דאתית להכי כולהו נמי דומיא דלאו דחסימה
Et Rabbi Akiva, quelle est sa raison ? « Selon sa faute » (Dt 25, 2) : pour une seule faute tu le rends coupable, mais tu ne le rends pas coupable pour deux fautes.
ור"ע מאי טעמא (דברים כה, ב) כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות
Et Rabbi Yichmaël ? Cela concerne la mort et [une peine] pécuniaire, ou la flagellation et [une peine] pécuniaire ; mais la mort et la flagellation : la mort n’est qu’une flagellation prolongée.
ור' ישמעאל הני מילי מיתה וממון או מלקות וממון אבל מיתה ומלקות מיתה אריכתא היא
Et selon Rabbi Akiva, s’il en est ainsi, ceux qui sont passibles de karet aussi [ne devraient pas être flagellés] ! Ce que tu as dit, « car s’ils se repentent » : pour l’instant du moins, ils ne se sont pas repentis.
ולרבי עקיבא אי הכי חייבי כריתות נמי מאי אמרת שאם עשו תשובה השתא מיהת לא עבדי
Rabbi Abbahou dit : la Torah a explicitement inclus ceux qui sont passibles de karet dans la flagellation, car on déduit « aux yeux [le‘éné] » (Lv 20, 17) de « à tes yeux [le‘énékha] » (Dt 25, 3). Rabbi Abba bar Mamal objecta : s’il en est ainsi, ceux qui sont passibles de mort par le tribunal aussi : déduisons « loin des yeux [mé‘éné] » (Nb 15, 24) de « à tes yeux » !
אמר רבי אבהו בפירוש ריבתה תורה חייבי כריתות למלקות דגמר (ויקרא כ, יז) לעיני (דברים כה, ג) מלעיניך מתקיף לה ר' אבא בר ממל אי הכי חייבי מיתות ב"ד נמי נגמרם (במדבר טו, כד) מעיני מלעיניך
On déduit le‘éné de le‘énékha, mais on ne déduit pas mé‘éné de le‘énékha.
דנין לעיני מלעיניך ואין דנין מעיני מלעיניך
Et quelle différence cela fait-il ? L’école de Rabbi Yichmaël n’a-t-elle pas enseigné : « le cohen reviendra » (Lv 14, 39), « le cohen viendra » (Lv 14, 44) — revenir et venir, c’est la même chose ?
ומאי נפקא מיניה והא תנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא יד, לט) ושב הכהן (ויקרא יד, מד) ובא הכהן זו היא שיבה וזו היא ביאה
Et de plus, qu’on déduise mé‘éné de le‘éné, puisque le‘éné a été déduit de le‘énékha !
ועוד לגמור מעיני מלעיני דהא גמור לעיני מלעיניך
Rabbi Chmouel bar Rav Yits’hak accepta [l’objection] de lui [et expliqua] : « Selon sa faute » : pour une seule faute tu le rends coupable, et tu ne le rends pas coupable pour deux fautes ; le verset parle d’une faute dont la sanction est confiée au tribunal.
קבלה מיניה רבי שמואל בר רב יצחק כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות ברשעה המסורה לב"ד הכתוב מדבר
Rava dit : si on l’a averti en vue de la mort, tous s’accordent qu’on ne subit pas [à la fois] la flagellation et la mort ; ils divergent lorsqu’on l’a averti en vue de la flagellation : Rabbi Yichmaël pense qu’un interdit donné comme avertissement pour une mort par le tribunal entraîne la flagellation, et Rabbi Akiva pense qu’un interdit donné comme avertissement pour une mort par le tribunal n’entraîne pas la flagellation.
רבא אמר אתרו ביה לקטלא כ"ע לא פליגי דאין לוקה ומת כי פליגי דאתרו ביה למלקות רבי ישמעאל סבר לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין עליו ור"ע סבר לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו
Et Rabbi Akiva : s’il en est ainsi, ceux qui sont passibles de karet aussi, c’est un interdit donné comme avertissement pour le karet ! Rav Mordekhaï dit à Rav Achi : ainsi a dit Avimi de Hagrounia au nom de Rava : ceux qui sont passibles de karet n’ont pas besoin d’interdit, puisque pour Pessa’h et la circoncision, [la Torah] a puni bien qu’elle n’ait pas interdit.
ור"ע אי הכי חייבי כריתות נמי לאו שניתן לאזהרת כרת הוא א"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא חייבי כריתות לא צריכי התראה שהרי פסח ומילה ענש אף על פי שלא הזהיר
Mais peut-être l’interdit [est-il requis] pour le sacrifice, puisque pour Pessa’h et la circoncision, qui ne comportent pas d’interdit, on n’apporte pas de sacrifice ?
ודלמא אזהרה לקרבן דהא פסח ומילה דלית בהו אזהרה לא מייתי קרבן
Là, ce n’est pas la raison ; c’est plutôt parce que toute la Torah est comparée à l’idolâtrie : de même que l’idolâtrie est [un interdit de type] « reste assis et ne fais pas », de même tout ce qui est « reste assis et ne fais pas » ; ce qui exclut ceux-ci, qui sont « lève-toi et fais ».
התם לאו היינו טעמא אלא משום דאיתקש כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים שב ואל תעשה אף כל שב ואל תעשה לאפוקי הני דקום עשה
Ravina dit : en réalité,
רבינא אמר לעולם
Original : Makkot 13b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.