parce que c’est un interdit qui ne comporte pas d’acte, et pour tout interdit qui ne comporte pas d’acte on n’est pas flagellé. Rech Lakich dit : il n’est pas flagellé parce que c’est un avertissement incertain, et un avertissement incertain n’est pas un avertissement.
משום דהוי לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ר"ל אומר אינו לוקה משום דהוי התראת ספק וכל התראת ספק לא שמה התראה
Et tous deux [parlent] selon Rabbi Yehouda, car il a été enseigné : « Vous n’en laisserez rien jusqu’au matin ; et ce qui en restera jusqu’au matin » etc. (Ex 12, 10) : le verset vient donner un commandement positif après un interdit, pour dire qu’on n’est pas flagellé pour cela — paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Yo’hanan en déduit ceci : la raison, c’est que le verset est venu [l’indiquer] ; si le verset n’était pas venu, il serait flagellé ; donc un avertissement incertain est un avertissement.
ותרוייהו אליבא דרבי יהודה דתניא (שמות יב, י) ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר וגו' בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו דברי רבי יהודה ר' יוחנן דייק הכי טעמא דבא הכתוב הא לא בא הכתוב לוקה אלמא התראת ספק שמה התראה
Et Rech Lakich en déduit ceci : la raison, c’est que le verset est venu [l’indiquer] ; si le verset n’était pas venu, il serait flagellé ; donc pour un interdit qui ne comporte pas d’acte on est flagellé.
ור"ל דייק הכי טעמא דבא הכתוב הא לא בא הכתוב לוקה אלמא לאו שאין בו מעשה לוקין עליו
Il pense comme l’autre tanna [qui rapporte l’opinion] de Rabbi Yehouda, car il a été enseigné : [de deux hommes dont l’un est son père,] s’il a frappé l’un puis frappé l’autre, maudit l’un puis maudit l’autre, ou s’il les a frappés tous deux à la fois ou maudits tous deux à la fois, il est coupable. Rabbi Yehouda dit : à la fois, il est coupable ; l’un après l’autre, il est exempt.
סבר לה כאידך תנא דר' יהודה דתניא הכה זה וחזר והכה זה קילל זה וחזר וקילל זה הכה שניהם בבת אחת או קילל שניהם בבת אחת חייב רבי יהודה אומר בבת אחת חייב בזה אחר זה פטור
Il pense comme ce qu’a dit Rav Idi bar Avin au nom de Rav ’Amram, au nom de Rabbi Yits’hak, au nom de Rabbi Yo’hanan : Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Yossé le Galiléen : pour tout commandement négatif de la Torah, s’il s’agit d’un interdit qui comporte un acte, on est flagellé ; s’il s’agit d’un interdit qui ne comporte pas d’acte, on n’est pas flagellé, sauf celui qui jure, celui qui substitue [une bête consacrée] et celui qui maudit son prochain par le Nom [divin].
סבר לה כי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם א"ר יצחק א"ר יוחנן ר' יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי כל לא תעשה שבתורה לאו שיש בו מעשה לוקין עליו לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מן הנשבע ומימר והמקלל את חבירו בשם
Selon Rabbi Chimon ben Lakich, ce sont deux tannaïm [qui rapportent l’opinion] de Rabbi Yehouda ; selon Rabbi Yo’hanan, il n’y a pas de difficulté : l’une est sa propre opinion, l’autre celle de son maître.
אי לר"ש בן לקיש תרי תנאי אליבא דרבי יהודה אי לרבי יוחנן לא קשיא הא דידיה הא דרביה
Nous avons appris là-bas : celui qui prend la mère avec les petits, Rabbi Yehouda dit : il est flagellé et ne la renvoie pas ; et les Sages disent : il la renvoie et n’est pas flagellé. Voici la règle : pour tout commandement négatif qui comporte un « lève-toi et fais », on n’en est pas coupable. Rabbi Yo’hanan dit : nous n’avons que celui-ci et encore un autre.
תנן התם הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח וחכ"א משלח ואינו לוקה זה הכלל כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אין חייבין עליה א"ר יוחנן אין לנו אלא זאת ועוד אחרת
Rabbi Éléazar lui dit : où [est l’autre] ? Il lui dit : va, et tu le trouveras. Il sortit, examina et trouva, car il a été enseigné : un violeur qui a divorcé, s’il est Israélite, la reprend et n’est pas flagellé ; et s’il est cohen, il est flagellé et ne la reprend pas.
א"ל ר' אלעזר היכא א"ל לכי תשכח נפק דק ואשכח דתניא אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה ואם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר
Mais pour celui qui enseigne : « s’il l’a annulé ou ne l’a pas annulé », soit, pour le renvoi du nid, cela se trouve ; mais pour le violeur, comment trouve-t-on « s’il l’a annulé ou ne l’a pas annulé » ?
אלא למאן דתני ביטלו ולא ביטלו בשלמא גבי שילוח הקן משכחת לה אלא אונס ביטלו ולא ביטלו היכי משכחת לה
S’il la tue, il est soumis à la peine la plus grave. Rav Chimi de Ho’hzna dit : par exemple, s’il a reçu pour elle des fiançailles d’un autre. Rav dit : si elle l’a désigné comme mandataire, c’est elle qui l’annule ; si elle ne l’a pas désigné comme mandataire, est-ce en son pouvoir ? Cela n’a aucune valeur. [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
אי דקטלה קם ליה בדרבה מיניה אמר רב שימי מחוזנאה כגון שקיבל לה קידושין מאחר אמר רב אי שוויתיה שליח איהי קא מבטלא ליה אי לא שוויתיה שליח כל כמיניה ולא כלום היא
Rav Chimi de Neharde’a dit plutôt : par exemple, s’il lui a imposé un vœu en public. Cela va bien pour celui qui dit qu’un vœu imposé en public ne peut être délié ; mais pour celui qui dit qu’il peut être délié, que peut-on dire ? Qu’il le lui impose selon l’assentiment du public, car Amémar a dit : la halakha est qu’un vœu imposé en public peut être délié, [mais imposé] selon l’assentiment du public, il ne peut être délié.
אלא אמר רב שימי מנהרדעא כגון שהדירה ברבים הניחא למ"ד נדר שהודר ברבים אין לו הפרה אלא למ"ד יש לו הפרה מאי איכא למימר דמדירה לה על דעת רבים דאמר אמימר הלכתא נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת רבים אין לו הפרה
N’y en a-t-il pas d’autres ? Il y a pourtant (mnémonique : vol, gage et péa) le vol, car le Miséricordieux a dit : « Tu ne voleras pas » (Lv 19, 13), « et il restituera l’objet volé » (Lv 5, 23) ; le gage, car le Miséricordieux a dit : « Tu n’entreras pas dans sa maison pour prendre son gage » (Dt 24, 10), « tu lui rendras le gage au coucher du soleil » (Dt 24, 13).
ותו ליכא והא איכא (סימן גז"ל משכ"ן ופא"ה) גזל דרחמנא אמר (ויקרא יט, יג) לא תגזול (ויקרא ה, כג) והשיב את הגזלה משכון דרחמנא אמר (דברים כד, י) לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו השב תשיב לו העבוט כבא השמש
Et cela se trouve aussi bien selon « s’il l’a accompli ou ne l’a pas accompli » que selon « s’il l’a annulé ou ne l’a pas annulé » ! — Là, puisqu’il est tenu de payer, on n’est pas à la fois flagellé et condamné à payer.
ומשכחת לה בקיימו ולא קיימו וביטלו ולא ביטלו התם כיון דחייב בתשלומין אין לוקה ומשלם
Rabbi Zeïra objecta : il y a pourtant le gage d’un converti, lorsque le converti est mort !
מתקיף לה רבי זירא הא איכא משכונו של גר ומת הגר
Original : Makkot 16a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.