Là, l’homme est [en principe] soumis au paiement, et c’est seulement la créance du converti qui s’éteint.
התם גברא בר תשלומין הוא ושיעבודא דגר הוא דקא פקע
Makkot 16b מכות
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il y a pourtant la péa, car le Miséricordieux a dit : « Tu n’achèveras pas le coin [de ton champ] » etc., « tu les laisseras au pauvre et à l’étranger » etc. (Lv 23, 22).
והא איכא פאה דרחמנא אמר (ויקרא כג, כב) לא תכלה פאת וגו' לעני ולגר תעזוב אותם וגו'
Et cela se trouve aussi bien selon « s’il l’a accompli ou ne l’a pas accompli » que selon « s’il l’a annulé ou ne l’a pas annulé », car nous avons appris : le commandement de la péa consiste à la séparer de la récolte sur pied ; s’il ne l’a pas séparée de la récolte sur pied, il la sépare des gerbes ; s’il ne l’a pas séparée des gerbes, il la sépare du tas tant qu’il ne l’a pas aplani ; s’il l’a aplani, il en prélève la dîme et la lui donne.
דמשכחת לה בקיימו ולא קיימו ביטלו ולא ביטלו דתנן מצות פאה להפריש מן הקמה לא הפריש מן הקמה מפריש מן העומרין לא הפריש מן העומרין מפריש מן הכרי עד שלא מירח מירחו מעשר ונותן לו
[Il pense] comme Rabbi Yichmaël, qui dit : il la sépare même de la pâte. Mais selon Rabbi Yichmaël aussi, cela se trouve lorsqu’il a mangé la pâte !
כדרבי ישמעאל דאמר אף מפריש מן העיסה ולר' ישמעאל נמי משכחת לה דאכל עיסה
Plutôt, « celui-ci et encore un autre » se rapporte à cela ; mais pas au violeur, car là où nous disons que [le vœu imposé] selon l’assentiment du public ne peut être délié, c’est pour une chose facultative ; mais pour une chose qui relève d’une mitsva, il peut être délié.
אלא זאת ועוד אחרת אהא אבל אונס לא דהיכא אמרינן על דעת רבים אין לו הפרה לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יש לו הפרה
Comme dans le cas de ce maître d’école qui négligeait les enfants : Rav A’ha lui imposa un vœu [de ne plus enseigner], et Ravina le réintégra, parce qu’on n’en trouvait pas d’autre aussi rigoureux que lui.
כי הא דההוא מקרי דרדקי דהוה פשע בינוקי אדריה רב אחא ואהדריה רבינא דלא אשתכח דדייק כוותיה:
« Et celui qui mange des charognes, des bêtes déchirées, des bestioles et des reptiles », etc. Rav Yehouda dit : celui qui mange une binita [petite créature] des champs labourés, on le flagelle au titre de « la bestiole qui rampe sur la terre » (Lv 11, 29). Un homme mangea une binita des champs labourés, et Rav Yehouda le fit flageller.
והאוכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים וכו': אמר רב יהודה האי מאן דאכל ביניתא דבי כרבא מלקינן ליה משום (ויקרא יא, כט) שרץ השורץ על הארץ ההוא דאכל ביניתא דבי כרבא ונגדיה רב יהודה
Abayé dit : s’il a mangé une poutita [petite bestiole aquatique], il reçoit quatre [séries de] coups.
אמר אביי אכל פוטיתא לוקה ארבעה
Une fourmi : il en reçoit cinq, [dont une] au titre de « la bestiole qui rampe sur la terre ».
נמלה לוקה חמש משום שרץ השורץ על הארץ
Une guêpe : il en reçoit six, [dont une] au titre de « la bestiole ailée » (Dt 14, 19).
צרעה לוקה שש משום (דברים יד, יט) שרץ העוף
Rav A’haï dit : celui qui retient ses besoins transgresse « Ne vous rendez pas abominables » (Lv 20, 25). Rav Bivi bar Abayé dit : celui qui boit dans la corne du saigneur transgresse « Ne vous rendez pas abominables ».
אמר רב אחאי המשהה את נקביו עובר משום (ויקרא כ, כה) לא תשקצו אמר רב ביבי בר אביי האי מאן דשתי בקרנא דאומנא קא עבר משום לא תשקצו
Rava bar Rav Houna dit : s’il a écrasé neuf fourmis, en a apporté une vivante et a complété [avec elles] la valeur d’une olive, il reçoit six [séries de coups] : cinq au titre de créature entière et une au titre de la valeur d’une olive de charogne. Rava dit au nom de Rabbi Yo’hanan : même deux [écrasées] et elle. Rav Yossef dit : même une et elle. Et ils ne divergent pas : l’un parle des grandes, l’autre des petites.
אמר רבא בר רב הונא ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי והשלימן לכזית לוקה ו' ה' משום בריה ואחד משום כזית נבילה רבא א"ר יוחנן אפילו שנים והוא רב יוסף אמר אפילו אחד והוא ולא פליגי הא ברברבי והא בזוטרי:
« S’il a mangé du tével et du premier maasser », etc. Rav dit : s’il a mangé du tével [non prélevé] de la dîme du pauvre, il est flagellé.
אכל טבל ומעשר ראשון כו': אמר רב אכל טבל של מעשר עני לוקה
Selon qui ? Selon ce tanna-ci, car il a été enseigné : Rabbi Yossé dit : je pourrais croire qu’on n’est coupable que pour le tével dont on n’a rien prélevé du tout ; [mais si] on en a prélevé la grande terouma et pas le premier maasser, le premier maasser et pas le second maasser, ou même [tout sauf] la dîme du pauvre, d’où [sait-on qu’on est coupable] ?
כמאן כי האי תנא דתניא אמר ר' יוסי יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפי' מעשר עני מנין
Le verset dit : « Tu ne pourras pas manger dans tes portes » etc. (Dt 12, 17), et plus loin il dit : « ils mangeront dans tes portes et se rassasieront » (Dt 26, 12) : de même que là-bas il s’agit de la dîme du pauvre, ici aussi il s’agit de la dîme du pauvre ; et le Miséricordieux a dit : « tu ne pourras pas ».
ת"ל (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ולהלן הוא אומר (דברים כו, יב) ואכלו בשעריך ושבעו מה להלן מעשר עני אף כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל
Rav Yossef dit : c’est comme [une controverse de] tannaïm : Rabbi Eliézer dit : il n’est pas nécessaire de désigner nommément la dîme du pauvre du demaï ; et les Sages disent :
אמר רב יוסף כתנאי ר"א אומר אין צריך לקרות את השם על מעשר עני של דמאי וחכ"א
Original : Makkot 16b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.