Selon les Sages, c’est compréhensible : il est écrit « selon sa faute » (Dt 25, 2) – pour une seule faute tu le condamnes, mais tu ne le condamnes pas pour deux fautes. Mais Rabbi Meïr, quelle est sa raison ?
בשלמא לרבנן (דברים כה, ב) כדי רשעתו כתיב משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות אלא רבי מאיר מ"ט
’Oulla a dit : Il le déduit du diffamateur [qui calomnie son épouse] : de même que le diffamateur reçoit le fouet et paie, de même tout [coupable] reçoit le fouet et paie. Mais [on peut objecter :] le diffamateur est particulier, car il s’agit d’une amende ! Il pense comme Rabbi Akiva, qui dit que [la peine des] témoins réfutés est une amende.
אמר עולא גמר ממוציא שם רע מה מוציא שם רע לוקה ומשלם אף כל לוקה ומשלם מה למוציא שם רע שכן קנס סבר לה כר' עקיבא דאמר עדים זוממין קנסא הוא
Certains rapportent ce propos de ’Oulla sur ce qui est enseigné : « Vous n’en laisserez rien jusqu’au matin, et ce qui en restera jusqu’au matin, etc. » (Ex 12, 10) : l’Écriture vient placer un commandement positif après l’interdit, pour dire qu’on ne reçoit pas le fouet pour cela. Telles sont les paroles de Rabbi Yehouda.
איכא דמתני להא דעולא אהא דתניא (שמות יב, י) לא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר וגו' בא הכתוב ליתן עשה אחר ל"ת לומר שאין לוקין עליו דברי ר' יהודה
Rabbi Akiva dit : Ce n’est pas pour cette raison, mais parce que c’est un interdit qui ne comporte pas d’acte, et pour tout interdit qui ne comporte pas d’acte, on ne reçoit pas le fouet. On en déduit que Rabbi Yehouda pense que pour un interdit qui ne comporte pas d’acte on reçoit le fouet. D’où le tire-t-il ?
ר' עקיבא אומר לא מן השם הוא זה אלא משום דה"ל לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו מכלל דר' יהודה סבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו מנא ליה
’Oulla a dit : Il le déduit du diffamateur : de même que le diffamateur [transgresse] un interdit qui ne comporte pas d’acte et reçoit le fouet, de même pour tout interdit qui ne comporte pas d’acte on reçoit le fouet. Mais le diffamateur est particulier, car il reçoit le fouet et paie !
אמר עולא גמר ממוציא שם רע מה מוציא שם רע לאו שאין בו מעשה לוקין עליו אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו מה למוציא שם רע שכן לוקה ומשלם
Rech Lakich a dit plutôt : Il le déduit des témoins réfutés : de même que les témoins réfutés [transgressent] un interdit qui ne comporte pas d’acte et reçoivent le fouet, de même pour tout interdit qui ne comporte pas d’acte on reçoit le fouet. Mais les témoins réfutés sont particuliers, car ils n’ont pas besoin d’avertissement !
אלא אמר ריש לקיש גמר מעדים זוממין מה עדים זוממין לאו שאין בו מעשה לוקין עליו אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו מה לעדים זוממין שכן אין צריכין התראה
Que le diffamateur le prouve. Et le raisonnement revient : le cas de l’un n’est pas comme le cas de l’autre, ni le cas de l’autre comme le cas de l’un ; leur point commun est que c’est un interdit qui ne comporte pas d’acte et qu’on reçoit le fouet pour cela ; de même pour tout interdit qui ne comporte pas d’acte on reçoit le fouet.
מוציא שם רע יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן לאו שאין בו מעשה ולוקין עליו אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו
Ce [verset] est nécessaire pour l’avertissement [l’interdit] adressé aux témoins réfutés. Et Rabbi Meïr, d’où tire-t-il l’avertissement adressé aux témoins réfutés ? Rabbi Yirmeya a dit : Il le tire de : « Et ceux qui resteront l’entendront et craindront, et ne recommenceront plus » (Dt 19, 20).
ההוא מיבעי ליה לאזהרה לעדים זוממין ורבי מאיר אזהרה לעדים זוממין מנא ליה אמר רבי ירמיה נפקא ליה (דברים יט, כ) מוהנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו עוד
Original : Makkot 4b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.