Structure du débat :Michna 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Yits’hak, fils de Rabbi Yossef, n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Rabbi, Rabbi Yehouda ben Roets, Beit Chammaï, Rabbi Chimon et Rabbi Akiva pensent tous que c’est la lecture qui fait autorité ? C’est pourquoi il leur a dit : « De plus ».
והאמר רב יצחק בר' יוסף אמר רבי יוחנן רבי ורבי יהודה בן רועץ וב"ש ור"ש ור"ע כולהו סבירי להו יש אם למקרא היינו דקאמר להו ועוד
Rav Papa a dit : Celui qui jette une motte de terre sur un palmier, en fait tomber des dattes, et les dattes vont tuer [quelqu’un], nous arrivons à la controverse de Rabbi et des Sages. C’est évident ! Tu aurais pu dire que cela équivaut à la force de sa force [une cause indirecte au second degré]. Il nous apprend [que non].
Mais comment trouver, selon Rabbi, la force de sa force ? Par exemple, s’il jette une motte qui frappe une branche, la branche va frapper une grappe, en fait tomber des dattes, et les dattes vont tuer [quelqu’un].
אלא כח כחו לרבי היכי משכחת לה כגון דשדא פיסא ומחיה לגרמא ואזיל גרמא ומחיה לכבאסא ואתר תמרי ואזול תמרי וקטול:
MICHNA: Celui qui jette une pierre dans le domaine public et tue [quelqu’un], celui-là est exilé. Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : Si, après que la pierre est sortie de sa main, l’autre a sorti la tête et l’a reçue, celui-là est exempt.
מתני׳ הזורק אבן לרה"ר והרג ה"ז גולה ר"א בן יעקב אומר אם מכשיצאתה האבן מידו הוציא הלה את ראשו וקבלה ה"ז פטור
S’il a jeté la pierre dans sa cour et a tué [quelqu’un] : si la victime avait le droit d’y entrer, il est exilé ; sinon, il n’est pas exilé. Ainsi qu’il est dit : « Et celui qui viendra avec son prochain dans la forêt » (Dt 19, 5) : de même que la forêt est un lieu où la victime et l’auteur ont le droit d’entrer, de même tout lieu où la victime et l’auteur ont le droit d’entrer ; à l’exclusion de la cour du propriétaire, où la victime (et l’auteur) n’ont pas le droit d’entrer.
זרק את האבן לחצרו והרג אם יש רשות לניזק ליכנס לשם גולה ואם לאו אינו גולה שנאמר (דברים יט, ה) ואשר יבא את רעהו ביער מה היער רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם אף כל רשות לניזק ולמזיק להכנס לשם יצא חצר בעל הבית שאין רשות לניזק (ולמזיק) ליכנס לשם
Abba Chaoul dit : De même que couper du bois est facultatif, de même tout [acte] facultatif ; à l’exclusion du père qui frappe son fils, du maître qui corrige son élève, et de l’envoyé du tribunal.
אבא שאול אומר מה חטבת עצים רשות אף כל רשות יצא האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח ב"ד:
GUEMARA: Dans le domaine public ? C’est un acte délibéré ! Rav Chmouel bar Yits’hak a dit : [Il s’agit de celui] qui démolit son mur. Il aurait dû regarder ! [Il s’agit de celui] qui démolit son mur la nuit. La nuit aussi, il aurait dû regarder !
גמ׳ לרה"ר מזיד הוא אמר רב שמואל בר יצחק בסותר את כותלו איבעי ליה לעיוני בסותר את כותלו בלילה בלילה נמי איבעי ליה לעיוני
[Il s’agit de celui] qui démolit son mur [vers] un tas d’ordures. Ce tas d’ordures, comment est-il ? Si beaucoup de gens le fréquentent, il est négligent ; si beaucoup de gens ne le fréquentent pas, c’est un cas de force majeure !
בסותר את כותלו לאשפה האי אשפה ה"ד אי שכיחי בה רבים פושע הוא אי לא שכיחי בה רבים אנוס הוא
Rav Papa a dit : Ce n’est nécessaire que pour un tas d’ordures où l’on a l’habitude de se soulager la nuit, et où l’on n’a pas l’habitude de se soulager le jour, mais où il arrive que quelqu’un vienne s’y asseoir. Il n’est pas négligent, puisqu’on n’a pas l’habitude de s’y soulager le jour ; ce n’est pas non plus un cas de force majeure, puisqu’il arrive que quelqu’un vienne s’y asseoir.
א"ר פפא לא צריכא אלא לאשפה העשויה ליפנות בה בלילה ואין עשויה ליפנות בה ביום ואיכא דמקרי ויתיב פושע לא הוי דהא אינה עשויה ליפנות בה ביום אונס נמי לא הוי דהא איכא דמקרי ויתיב:
« Rabbi Eliézer ben Yaakov dit », etc. Nos maîtres ont enseigné : « Et [le fer] atteint [oumatsa] » (Dt 19, 5) : à l’exclusion de celui qui se présente lui-même. De là, Rabbi Eliézer ben Yaakov a dit : Si, après que la pierre est sortie de sa main, l’autre a sorti la tête et l’a reçue, il est exempt.
רבי אליעזר בן יעקב אומר וכו': ת"ר (דברים יט, ה) ומצא פרט לממציא את עצמו מכאן אמר רבי אליעזר בן יעקב אם משיצתה האבן מידו הוציא הלה את ראשו וקבלה פטור
C’est-à-dire que « matsa » signifie [ce qui était là] dès le départ ? Mais on peut opposer : « Et il trouve [oumatsa de quoi le racheter] » (Lv 25, 26) : à l’exclusion de ce qui est déjà disponible ; qu’il ne vende pas [un champ] éloigné pour racheter un proche, [ou un champ] mauvais pour racheter un bon.
למימרא דמצא מעיקרא משמע ורמינהי (ויקרא כה, כו) ומצא פרט למצוי שלא ימכור ברחוק ויגאול בקרוב ברעה ויגאול ביפה
Rava a dit : Ici, [on le déduit] du contexte du verset, et là-bas, du contexte du verset. Là-bas, du contexte du verset : « et il trouve » est semblable à « et sa main atteint [de quoi] » (Lv 25, 26) : de même que « sa main atteint » [signifie] à partir de maintenant, de même « il trouve » [signifie] à partir de maintenant. Ici, du contexte du verset : « et il atteint » est semblable à « la forêt » : de même que la forêt est une chose qui était là dès le départ, de même « il atteint » [concerne] une chose qui était là dès le départ.
אמר רבא הכא מענייניה דקרא והתם מענייניה דקרא התם מענייניה דקרא ומצא דומיא (ויקרא כה, כו) דוהשיגה ידו מה השיגה ידו מהשתא אף מצא נמי מהשתא הכא מענייניה דקרא ומצא דומיא דיער מה יער מידי דאיתיה מעיקרא אף ומצא נמי מידי דאיתיה מעיקרא:
« Celui qui jette la pierre », etc. L’un des rabbins dit à Rava : D’où [sait-on qu’il s’agit] de couper du bois facultativement ? Peut-être s’agit-il de couper du bois pour la souccah ou de couper du bois pour le bûcher [de l’autel], et néanmoins le Miséricordieux a dit qu’il serait exilé ! Il lui dit : Puisque, s’il trouve du bois [déjà] coupé, il ne coupe pas, ce n’est pas un commandement ; maintenant non plus, ce n’est pas un commandement.
הזורק את האבן וכו': א"ל ההוא מרבנן לרבא ממאי דמחטבת עצים דרשות דלמא מחטבת עצים דסוכה ומחטבת עצים דמערכה ואפ"ה אמר רחמנא ליגלי א"ל כיון דאם מצא חטוב (אינו חוטב) לאו מצוה השתא נמי לאו מצוה
Ravina objecta à Rava : « À l’exclusion du père qui frappe son fils, du maître qui corrige son élève, et de l’envoyé du tribunal. » Faut-il dire : puisque, s’il avait [déjà] appris, ce ne serait pas un commandement, maintenant non plus ce n’est pas un commandement ? Là-bas, même s’il a appris, c’est un commandement, car il est écrit : « Corrige ton fils, et il te donnera du repos, il procurera des délices à ton âme » (Pr 29, 17).
איתיביה רבינא לרבא יצא האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח ב"ד לימא כיון דאילו גמיר לאו מצוה השתא נמי לאו מצוה התם אע"ג דגמיר מצוה דכתיב (משלי כט, יז) יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך
Rava dit alors : Ce que j’ai dit n’est rien. [La raison est :] « Et celui qui viendra avec son prochain dans la forêt » (Dt 19, 5) : (de même que la forêt,) s’il veut, il entre, et s’il veut, il n’entre pas. Or, s’il te venait à l’esprit que c’est un commandement, pourrait-il se dispenser d’entrer ?
הדר אמר רבא לאו מילתא היא דאמרי (דברים יט, ה) ואשר יבא את רעהו ביער (מה יער) דאי בעי עייל ואי בעי לא עייל ואי סלקא דעתך מצוה מי סגיא דלא עייל
Rav Adda bar Ahava dit à Rava : Partout où il est écrit « celui qui », [cela signifie] s’il le veut ? S’il en est ainsi : « Et l’homme qui deviendra impur et ne se purifiera pas » (Nb 19, 20) : s’il veut, il devient impur, et s’il veut, il ne devient pas impur ; [pour] un mort qu’on est tenu d’enterrer [met mitsva], dont on ne peut se dispenser de se rendre impur, sera-t-il de même exempt ?
אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא כל היכא דכתיב אשר דאי בעי הוא אלא מעתה (במדבר יט, כ) ואיש אשר יטמא ולא יתחטא אי בעי מיטמא אי בעי לא מיטמא מת מצוה דלא סגי דלא מיטמא הכי נמי דפטור
Original : Makkot 8a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.