« Et elles seront » (Dt 6, 6) : telles qu’elles sont, elles seront. Et quelle est la raison des rabbins ? Le verset dit : « Écoute » (Dt 6, 4) : dans toute langue que tu comprends.
(דברים ו, ו) והיו בהויתן יהו ורבנן מ"ט אמר קרא (דברים ו, ד) שמע בכל לשון שאתה שומע
Mais pour Rabbi aussi, il est bien écrit « Écoute » ! — Il en a besoin pour [enseigner] : Fais entendre à tes oreilles ce que tu prononces de ta bouche. Et les rabbins pensent comme celui qui dit : Celui qui récite le Chema sans le faire entendre à son oreille est quitte.
ורבי נמי הא כתיב שמע ההוא מיבעי ליה השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ורבנן סברי כמאן דאמר הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא
Mais pour les rabbins aussi, il est bien écrit « Et elles seront » ! — Ils en ont besoin [pour enseigner] qu’on ne doit pas le réciter à rebours. Et Rabbi, d’où tire-t-il qu’on ne doit pas le réciter à rebours ? De [la différence entre] « paroles » et « les paroles ». Et les rabbins ? « Paroles », « les paroles » ne leur enseigne rien.
ורבנן נמי הכתיב והיו ההוא מיבעי ליה שלא יקרא למפרע ורבי שלא יקרא למפרע מנא ליה מדברים הדברים ורבנן דברים הדברים לא משמע להו
Faut-il dire que Rabbi pense que toute la Torah a été dite dans n’importe quelle langue ? Car si tu pensais qu’elle a été dite en langue sainte, pourquoi me faudrait-il écrire « Et elles seront » ?
לימא קסבר רבי כל התורה כולה בכל לשון נאמרה דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה למה לי למכתב והיו
C’était nécessaire : tu aurais pu penser que « Écoute » [s’explique] comme le disent les rabbins ; [c’est pourquoi] le Miséricordieux a écrit « Et elles seront ».
Faut-il dire que les rabbins pensent que toute la Torah a été dite en langue sainte ? Car si tu pensais qu’elle a été dite dans n’importe quelle langue, pourquoi me faudrait-il écrire « Écoute » ?
לימא קסברי רבנן כל התורה בלשון הקודש נאמרה דאי סלקא דעתך בכל לשון נאמרה למה לי למכתב שמע
C’était nécessaire : j’aurais pu penser que « Et elles seront » [s’explique] comme le dit Rabbi ; [c’est pourquoi] le Miséricordieux a écrit « Écoute ».
La ’Amida, d’où le tirons-nous ? Car on a enseigné : Chimon ha-Pakouli disposa les dix-huit bénédictions dans l’ordre devant Rabban Gamliel, à Yavné. Rabbi Yo’hanan dit — et certains disent qu’on l’enseigne dans une baraïta — : Cent vingt anciens, parmi lesquels plusieurs prophètes, instituèrent les dix-huit bénédictions dans l’ordre.
תפלה מנא לן דתניא שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר רבי יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר
Nos maîtres ont enseigné : D’où sait-on qu’on dit [la bénédiction des] Patriarches ? Ainsi qu’il est dit : « Rendez à l’Éternel, fils des puissants » (Ps 29, 1). Et d’où sait-on qu’on dit [celle des] Puissances ? Ainsi qu’il est dit : « Rendez à l’Éternel gloire et force » (Ps 29, 1). Et d’où sait-on qu’on dit [celle de la] Sainteté ? Ainsi qu’il est dit : « Rendez à l’Éternel la gloire de son nom, prosternez-vous devant l’Éternel dans la splendeur de la sainteté » (Ps 29, 2).
ת"ר מנין שאומרים אבות שנאמר (תהלים כט, א) הבו לה' בני אלים ומנין שאומרים גבורות שנאמר (תהלים כט, א) הבו לה' כבוד ועוז ומנין שאומרים קדושות שנאמר (תהלים כט, ב) הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש
Et qu’ont-ils vu pour dire [la bénédiction de] l’intelligence après la sainteté ? Ainsi qu’il est dit : « Ils sanctifieront le Saint de Jacob et redouteront le Dieu d’Israël » (Is 29, 23), et juste après : « Les esprits égarés connaîtront l’intelligence » (Is 29, 24). Et qu’ont-ils vu pour dire [celle du] repentir après l’intelligence ? Car il est écrit : « Son cœur comprendra, il reviendra et sera guéri » (Is 6, 10).
ומה ראו לומר בינה אחר קדושה שנאמר (ישעיהו כט, כג) והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו וסמיך ליה וידעו תועי רוח בינה ומה ראו לומר תשובה אחר בינה דכתיב (ישעיהו ו, י) ולבבו יבין ושב ורפא לו
S’il en est ainsi, qu’on dise [la bénédiction de] la guérison juste après le repentir ! — N’y pense pas, car il est écrit : « Qu’il revienne à l’Éternel, et Il aura pitié de lui, et à notre Dieu, car Il pardonne abondamment » (Is 55, 7).
אי הכי לימא רפואה בתרה דתשובה לא ס"ד דכתיב (ישעיהו נה, ז) וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח
Et qu’as-tu vu pour t’appuyer sur celui-ci ? Appuie-toi sur celui-là ! — Un autre verset est écrit : « Lui qui pardonne toutes tes fautes, qui guérit toutes tes maladies, qui rachète ta vie de la fosse » (Ps 103, 3-4). Faut-il en déduire que la délivrance et la guérison viennent après le pardon ? Mais il est écrit : « Il reviendra et sera guéri » ! — Celle-là n’est pas la guérison des maladies, mais la guérison qu’est le pardon.
ומאי חזית דסמכת אהא סמוך אהא כתב קרא אחרינא (תהלים קג, ג) הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי למימרא דגאולה ורפואה בתר סליחה היא והכתיב ושב ורפא לו ההוא לאו רפואה דתחלואים היא אלא רפואה דסליחה היא
Et qu’ont-ils vu pour dire [la bénédiction de] la délivrance en septième position ? Rava dit : Parce qu’ils sont destinés à être délivrés en la septième [année], on l’a fixée en septième. Mais le maître n’a-t-il pas dit : En la sixième, des voix ; en la septième, des guerres ; à l’issue de la septième, le fils de David vient ? — La guerre aussi est le commencement de la délivrance.
ומה ראו לומר גאולה בשביעית אמר רבא מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית והאמר מר בששית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא
Et qu’ont-ils vu pour dire [la bénédiction de] la guérison en huitième ? Rabbi A’ha dit : Parce que la circoncision, qui requiert une guérison, a été donnée pour le huitième [jour], on l’a fixée en huitième.
ומה ראו לומר רפואה בשמינית אמר רבי אחא מתוך שנתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית
Et qu’ont-ils vu pour dire la bénédiction des années en neuvième ? Rabbi Alexandri dit : [Elle est dirigée] contre ceux qui font monter les prix, comme il est écrit : « Brise le bras du méchant » (Ps 10, 15) ; et David, quand il l’a dit, c’est dans le neuvième [psaume] qu’il l’a dit.
ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב (תהלים י, טו) שבור זרוע רשע ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה
Et qu’ont-ils vu pour dire [la bénédiction du] rassemblement des exilés après la bénédiction des années ? Car il est écrit : « Et vous, montagnes d’Israël, vous donnerez vos branches et porterez vos fruits pour mon peuple Israël, car ils sont près d’arriver » (Ez 36, 8). Et une fois les exilés rassemblés, le jugement est exercé contre les méchants, ainsi qu’il est dit : « Je tournerai ma main contre toi, j’épurerai tes scories comme avec la potasse » (Is 1, 25), et il est écrit : « Je rétablirai tes juges comme autrefois » (Is 1, 26).
ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים דכתיב (יחזקאל לו, ח) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים שנאמר (ישעיהו א, כה) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וכתיב (ישעיהו א, כו) ואשיבה שופטיך כבראשונה
Et une fois le jugement exercé contre les méchants, les transgresseurs disparaissent ; et on inclut les arrogants avec eux, ainsi qu’il est dit : « La ruine des transgresseurs et des pécheurs ensemble, (et ils périront) » (Is 1, 28).
וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו הפושעים וכולל זדים עמהם שנאמר (ישעיהו א, כח) ושבר פושעים וחטאים יחדיו (יכלו)
Et une fois les transgresseurs disparus, la corne des justes s’élève, comme il est écrit : « J’abattrai toutes les cornes des méchants ; les cornes du juste seront élevées » (Ps 75, 11). Et on inclut les convertis sincères avec les justes, ainsi qu’il est dit : « Devant les cheveux blancs tu te lèveras, et tu honoreras la personne du vieillard » (Lv 19, 32), et juste après : « Et quand un étranger séjournera avec vous » (Lv 19, 33).
וכיון שכלו הפושעים מתרוממת קרן צדיקים דכתיב (תהלים עה, יא) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק וכולל גירי הצדק עם הצדיקים שנאמר (ויקרא יט, לב) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וסמיך ליה וכי יגור אתכם גר
Et où leur corne s’élève-t-elle ? À Jérusalem, ainsi qu’il est dit : « Demandez la paix de Jérusalem ; qu’ils soient en repos, ceux qui t’aiment » (Ps 122, 6).
והיכן מתרוממת קרנם בירושלים שנאמר (תהלים קכב, ו) שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך
Et une fois Jérusalem bâtie, David vient, ainsi qu’il est dit :
וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר
Original : Megillah 17b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.