En fait, c’est Rabbi Yehouda, et même a priori, et ce n’est pas difficile : ceci est [l’opinion] de lui-même, cela est [l’opinion] de son maître.
לעולם ר' יהודה ואפי' לכתחילה ולא קשיא הא דידיה הא דרביה
Meguila 20a מגילה
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Car il est enseigné : Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Éléazar ben Azaria : Celui qui lit le Chema doit le faire entendre à son oreille, ainsi qu’il est dit : « Écoute, Israël, l’Éternel est notre Dieu, l’Éternel est un » (Dt 6, 4) : fais entendre à tes oreilles ce que tu fais sortir de ta bouche. Rabbi Meïr dit : « Que Je te prescris aujourd’hui, sur ton cœur » (Dt 6, 6) : c’est d’après l’intention du cœur que sont ces paroles.
דתניא ר' יהודה אומר משום ר"א בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר (דברים ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ר"מ אומר (דברים ו, ו) אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כוונת הלב הן הן הדברים
Maintenant que tu en es arrivé là, tu peux même dire [que c’est] Rabbi Yehouda, il pense comme son maître ; et ce qu’a enseigné Yehouda, fils de Rabbi Chimon ben Pazi, c’est [l’opinion de] Rabbi Meïr.
השתא דאתית להכי אפילו תימא רבי יהודה כרביה סבירא ליה והא דתני יהודה בריה דר' שמעון בן פזי ר"מ היא:
« Rabbi Yehouda déclare le mineur apte. » Car il est enseigné : Rabbi Yehouda a dit : J’étais mineur et je l’ai lue au-dessus de Rabbi Tarfon et des anciens à Lod. Ils lui dirent : On n’apporte pas de preuve d’un mineur.
ר' יהודה מכשיר בקטן: (דתניא) א"ר יהודה קטן הייתי וקריתיה למעלה מרבי טרפון וזקנים בלוד אמרו לו אין מביאין ראיה מן הקטן
Il est enseigné : Rabbi a dit : J’étais mineur et je l’ai lue au-dessus de Rabbi Yehouda. Ils lui dirent : On n’apporte pas de preuve de celui qui permet.
תניא אמר רבי קטן הייתי וקריתיה למעלה מרבי יהודה אמרו לו אין מביאין ראיה מן המתיר
Qu’ils lui disent [donc] : On n’apporte pas de preuve d’un mineur ! Ils lui disaient une chose et une autre en plus : d’abord tu étais mineur, et de plus, même si tu avais été adulte, on n’apporte pas de preuve de celui qui permet.
ולימרו ליה אין מביאין ראיה מן הקטן חדא ועוד קאמרו ליה חדא דקטן היית ועוד אפילו גדול היית אין מביאין ראיה מן המתיר:
MICHNA: On ne lit pas la Méguila, on ne circoncit pas, on ne s’immerge pas et on ne fait pas d’aspersion [avant le jour] ; de même, la femme qui observe un jour pour un jour ne s’immerge pas avant que le soleil ne brille. Et pour toutes ces choses, si on les a faites dès le lever de l’aube, c’est valable.
מתני׳ אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר:
GUEMARA: D’où le savons-nous ? Car le verset dit : « Et ces jours sont rappelés et célébrés » (Est 9, 28) : de jour, oui ; de nuit, non. Dirons-nous que c’est une réfutation de Rabbi Yehochoua ben Lévi ? Car Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : On est tenu de lire la Méguila la nuit et de la répéter le jour. Quand [la Michna] enseigne [cela], c’est à propos du jour.
גמ׳ מנלן דאמר קרא (אסתר ט, כח) והימים האלה נזכרים ונעשים ביום אין בלילה לא לימא תיהוי תיובתא דר' יהושע בן לוי דאמר ריב"ל חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום כי קתני אדיום:
« On ne circoncit pas, etc. » Car il est écrit : « Et le huitième jour, on circoncira » (Lv 12, 3).
ולא מלין וכו': דכתיב (ויקרא יב, ג) וביום השמיני ימול:
« On ne s’immerge pas et on ne fait pas d’aspersion, etc. » Car il est écrit : « Le pur aspergera l’impur [etc.] le septième jour » (Nb 19, 19), et l’immersion est comparée à l’aspersion.
ולא טובלין ולא מזין וכו': דכתיב (במדבר יט, יט) והזה הטהור על הטמא [וגו'] ביום השביעי ואיתקש טבילה להזיה:
« De même, la femme qui observe un jour pour un jour ne s’immerge pas avant que le soleil ne brille, etc. » C’est évident ! En quoi la femme qui observe un jour pour un jour diffère-t-elle de tous ceux qui sont astreints à l’immersion ?
וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכו': פשיטא מ"ש שומרת יום כנגד יום מכל חייבי טבילות
C’était nécessaire : il aurait pu te venir à l’esprit de dire qu’elle est comme le premier écoulement du zav, et le premier écoulement du zav est comparé à celui qui a eu une pollution, car il est écrit : « Telle est la loi du zav et de celui dont sort une émission séminale » (Lv 15, 32) ; de même que celui qui a eu une pollution s’immerge le jour même, celle-ci aussi devrait s’immerger le jour même.
איצטריך סלקא דעתך אמינא תיהוי כראיה ראשונה של זב וראיה ראשונה של זב איתקש לבעל קרי דכתיב (ויקרא טו, לב) זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה בעל קרי טובל ביום האי נמי ליטבול ביומיה
Mais de jour elle ne peut pas s’immerger, car il est écrit : « Tous les jours de son écoulement, [toute couche] sera pour elle comme la couche de sa menstruation » (Lv 15, 26). Que du moins la nuit elle fasse une partie de l’observance et s’immerge ! [La Michna] nous apprend que, puisqu’elle a besoin d’un compte,
והא ביממא לא מצי טבלה דכתיב (ויקרא טו, כו) כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה בליליא מיהת ליעביד מקצת שימור ותיטבול קמ"ל כיון דבעיא ספירה
Original : Megillah 20a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.