le compte se fait de jour.
ספירה ביממא היא:
Meguila 20b מגילה
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et pour toutes ces choses, si on les a faites dès le lever de l’aube, c’est valable. » D’où ces paroles ? Rava a dit : Car le verset dit : « Et Dieu appela la lumière jour » (Gn 1, 5) : ce qui va en s’éclairant, Il l’appela jour.
וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר: מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא (בראשית א, ה) ויקרא אלהים לאור יום למאיר ובא קראו יום
Mais alors : « Et les ténèbres, Il les appela nuit » [ : ce qui va en s’obscurcissant, Il l’appela nuit] ! Or nous tenons que jusqu’à la sortie des étoiles ce n’est pas la nuit !
אלא מעתה ולחשך קרא לילה [למחשיך ובא קרא לילה] הא קיי"ל דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא
Mais Rabbi Zeïra a dit : [On le déduit] d’ici : « Et nous faisions l’ouvrage, et la moitié d’entre eux tenaient les lances, depuis le lever de l’aube jusqu’à la sortie des étoiles » (Ne 4, 15), et il dit [aussi] : « La nuit nous [servait] de garde » (Ne 4, 16).
אלא אמר רבי זירא מהכא (נחמיה ד, טו) ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר (נחמיה ד, טז) (והיה) לנו הלילה (למשמר)
Pourquoi « et il dit » ? Et si tu dis que dès le lever de l’aube ce n’est pas [encore] le jour, et que dès le coucher du soleil c’est la nuit, et qu’eux commençaient tôt et finissaient tard, viens et entends : « La nuit nous servait de garde, et le jour d’ouvrage ».
מאי ואומר וכ"ת משעלה עמוד השחר לאו יממא ומכי ערבא שמשא ליליא ואינהו מקדמי ומחשכי ת"ש (והיה) לנו הלילה משמר והיום מלאכה:
MICHNA: Toute la journée est valable pour la lecture de la Méguila, pour la récitation du Hallel, pour la sonnerie du chofar, pour la prise du loulav, pour la prière du Moussaf et pour les sacrifices supplémentaires,
מתני׳ כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל ולתקיעת שופר ולנטילת לולב ולתפלת המוספין ולמוספין
pour la confession [sur] les taureaux, pour la confession des dîmes et pour la confession de Yom Kippour,
ולוידוי הפרים ולוידוי מעשר ולוידוי יוהכ"פ
pour l’imposition des mains, pour l’abattage, pour le balancement, pour la présentation [de l’offrande], pour la prise de la poignée [de farine] et pour la combustion, pour la nuque pincée [de l’oiseau], pour la réception [du sang] et pour l’aspersion,
לסמיכה לשחיטה לתנופה להגשה לקמיצה ולהקטרה למליקה ולקבלה ולהזיה
pour faire boire la sota, pour briser la nuque de la génisse et pour la purification du lépreux.
ולהשקיית סוטה ולעריפת העגלה ולטהרת המצורע
Toute la nuit est valable pour moissonner l’omer et pour brûler les graisses et les membres. Voici la règle : une chose dont le précepte est de jour est valable toute la journée ; une chose dont le précepte est de nuit est valable toute la nuit.
כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה:
GUEMARA: D’où le savons-nous ? Car le verset dit : « Et ces jours sont rappelés et célébrés. » Pour la récitation du Hallel, car il est écrit : « Du lever du soleil jusqu’à son coucher » (Ps 113, 3) ; Rabbi Yossé dit : « Voici le jour que l’Éternel a fait » (Ps 118, 24).
גמ׳ מנלן דאמר קרא והימים האלה נזכרים ונעשים לקריאת ההלל דכתיב (תהלים קיג, ג) ממזרח שמש עד מבואו (רבי יוסי) אומר (תהלים קיח, כד) זה היום עשה ה'
Pour la prise du loulav, car il est écrit : « Vous prendrez pour vous le premier jour » (Lv 23, 40). Pour la sonnerie du chofar, car il est écrit : « Ce sera pour vous un jour de sonnerie » (Nb 29, 1). Pour les sacrifices supplémentaires, car il est écrit : « Chaque jour ce qui lui revient » (Lv 23, 37). Et pour la prière du Moussaf : les Sages l’ont assimilée aux sacrifices supplémentaires.
ולנטילת לולב דכתיב (ויקרא כג, מ) ולקחתם לכם ביום הראשון ולתקיעת שופר דכתיב (במדבר כט, א) יום תרועה יהיה לכם ולמוספין דכתיב (ויקרא כג, לז) דבר יום ביומו ולתפלת המוספין כמוספין שויוה רבנן
Pour la confession sur les taureaux, car on apprend [par analogie de] « expiation » et « expiation » de Yom Kippour. Car il est enseigné à propos de Yom Kippour : « Il fera expiation pour lui et pour sa maison » (Lv 16, 6) : le verset parle d’une expiation par des paroles ; et l’expiation se fait de jour, car il est écrit : « Car en ce jour il fera expiation pour vous » (Lv 16, 30).
ולוידוי פרים דיליף כפרה כפרה מיום הכפורים דתניא גבי יוה"כ (ויקרא טז, ו) וכפר בעדו ובעד ביתו בכפרת דברים הכתוב מדבר וכפרה ביממא הוא דכתיב (ויקרא טז, ל) ביום הזה יכפר עליכם:
« Pour la confession des dîmes, etc. » Car il est écrit : « Tu diras devant l’Éternel ton Dieu : J’ai ôté de la maison ce qui est consacré » (Dt 26, 13), et à côté il y a : « Ce jour, l’Éternel ton Dieu te commande » (Dt 26, 16).
ולוידוי מעשר וכו': דכתיב (דברים כו, יג) ואמרת לפני ה' אלהיך בערתי הקדש מן הבית וסמיך ליה היום הזה ה' אלהיך מצוך:
« Pour l’imposition des mains et pour l’abattage. » Car il est écrit : « Il imposera [la main] et il abattra » (Lv 3, 8), et il est écrit à propos de l’abattage : « Le jour de votre sacrifice » (Lv 19, 6). Pour le balancement, car il est écrit : « Le jour où vous balancerez l’omer » (Lv 23, 12).
לסמיכה ולשחיטה: דכתיב (ויקרא ג, ח) וסמך ושחט וכתיב בה בשחיטה (ויקרא יט, ו) ביום זבחכם ולתנופה דכתיב (ויקרא כג, יב) ביום הניפכם את העומר
Pour la présentation, car elle est comparée au balancement, ainsi qu’il est écrit : « Le cohen prendra de la main de la femme l’offrande de jalousie, il la balancera et la présentera » (Nb 5, 25). Pour la nuque pincée, pour la prise de la poignée, pour la combustion et pour l’aspersion, car il est écrit : « Le jour où Il ordonna aux enfants d’Israël » (Lv 7, 38).
ולהגשה דאיתקש לתנופה דכתיב (במדבר ה, כה) ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאות והניף והקריב ולמליקה ולקמיצה ולהקטרה ולהזיה דכתיב (ויקרא ז, לח) ביום צוותו את בני ישראל
Pour faire boire la sota, on apprend [par analogie de] « loi » et « loi ». Il est écrit ici : « Le cohen lui appliquera toute cette loi » (Nb 5, 30), et il est écrit là : « Selon la loi qu’ils t’enseigneront et selon le jugement » (Dt 17, 11) :
ולהשקיית סוטה אתיא תורה תורה כתיב הכא (במדבר ה, ל) ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת וכתיב התם (דברים יז, יא) על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט
Original : Megillah 20b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.