et il attribuait la baraïta à Rabbi Yossé bar Yehouda.
ומוקים לה לברייתא כר' יוסי בר יהודה
Meguila 2b מגילה
Structure du débat :Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Yehouda a-t-il donc dit : à notre époque, puisqu’on se fonde sur elle, on ne la lit qu’en son temps ? On oppose ceci : Rabbi Yehouda a dit : quand [cela s’applique-t-il] ? Dans un lieu où l’on se rend [en ville] le lundi et le jeudi ; mais dans un lieu où l’on ne se rend pas [en ville] le lundi et le jeudi, on ne la lit qu’en son temps.
ומי אמר ר"י בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה ורמינהי א"ר יהודה אימתי מקום שנכנסין בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסין בשני ובחמישי אין קורין אותה אלא בזמנה
Dans un lieu où l’on se rend [en ville] le lundi et le jeudi, du moins, on la lit [plus tôt], même à notre époque. Et [Rav Achi] attribuait la baraïta à Rabbi Yossé bar Yehouda.
מקום שנכנסין בשני ובחמישי מיהא קרינן ואפילו בזמן הזה ומוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה
Et c’est parce qu’il trouvait une contradiction entre Rabbi Yehouda et Rabbi Yehouda qu’il attribuait la baraïta à Rabbi Yossé bar Yehouda.
ומשום דקשיא ליה דרבי יהודה אדר' יהודה מוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה
Rav Achi avait entendu que certains l’enseignent au nom de Rabbi Yehouda et d’autres au nom de Rabbi Yossé bar Yehouda ; et puisqu’il trouvait une contradiction entre Rabbi Yehouda et Rabbi Yehouda, il dit : celui qui l’enseigne au nom de Rabbi Yehouda n’est pas précis ; celui qui l’enseigne au nom de Rabbi Yossé bar Yehouda est précis.
רב אשי שמיע ליה דאיכא דתני לה כרבי יהודה ואיכא דתני לה כרבי יוסי בר יהודה ומדקשיא ליה דרבי יהודה אדרבי יהודה אמר מאן דתני לה כרבי יהודה לאו דווקא מאן דתני לה כרבי יוסי בר יהודה דווקא:
« Les villes entourées d’une muraille depuis l’époque de Josué fils de Noun la lisent le 15, etc. » D’où ces paroles [sont-elles tirées] ? Rava a dit : car le verset dit : « C’est pourquoi les Juifs des campagnes, qui habitent les villes ouvertes, etc. » (Est 9, 19) : puisque ceux des campagnes [lisent] le 14, ceux des [villes] entourées [lisent] le 15.
כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר וכו': מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא (אסתר ט, יט) על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות וגו' מדפרזים בארבעה עשר מוקפין בחמשה עשר
Dis plutôt : ceux des campagnes le 14, et ceux des [villes] entourées pas du tout ? — Ne sont-ils donc pas Israël ? De plus, il est écrit : « de l’Inde jusqu’à l’Éthiopie » (Est 1, 1).
ואימא פרזים בארבעה עשר מוקפין כלל כלל לא ולאו ישראל נינהו ועוד מהודו ועד כוש כתיב
Dis plutôt : ceux des campagnes le 14, et ceux des [villes] entourées le 14 et le 15, comme il est écrit : « qu’ils célèbrent le quatorzième jour du mois d’Adar et le quinzième jour [de ce mois], chaque année » (Est 9, 21) ?
ואימא פרזים בארביסר מוקפין בארביסר ובחמיסר כדכתיב (אסתר ט, כא) להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר [בו] בכל שנה
S’il était écrit « le quatorzième et le quinzième jour », ce serait comme tu le dis ; mais maintenant qu’il est écrit « le quatorzième jour et le quinzième jour », [la particule] et vient séparer : ceux-ci le 14 et ceux-là le 15.
אי הוה כתב את יום ארבעה עשר וחמשה עשר כדקאמרת השתא דכתיב את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר אתא את ופסיק הני בארבעה עשר והני בחמשה עשר
Dis plutôt : ceux des campagnes le 14, et ceux des [villes] entourées, à leur gré le 14 ou le 15 ? — Le verset dit : « en leurs temps » : le temps de l’un n’est pas le temps de l’autre.
ואימא פרזים בארביסר מוקפין אי בעו בארביסר אי בעו בחמיסר אמר קרא בזמניהם זמנו של זה לא זמנו של זה
Dis plutôt le 13, comme à Suse ?
ואימא בתליסר כשושן
Nous avons trouvé [la source] pour la célébration ; d’où savons-nous [qu’il en va de même pour] la commémoration [par la lecture] ? — Le verset dit : « Et ces jours sont commémorés et célébrés » (Est 9, 28) : la commémoration est comparée à la célébration.
אשכחן עשייה זכירה מנלן אמר קרא (אסתר ט, כח) והימים האלה נזכרים ונעשים איתקש זכירה לעשייה
Notre Michna n’est pas conforme à ce Tanna, car il est enseigné : Rabbi Yehochoua ben Kor’ha dit : les villes entourées d’une muraille depuis l’époque d’Assuérus lisent le 15.
מתני' דלא כי האי תנא דתניא רבי יהושע בן קרחה אומר כרכין המוקפין חומה מימות אחשורוש קורין בחמשה עשר
Quelle est la raison de Rabbi Yehochoua ben Kor’ha ? Comme Suse : de même que Suse est entourée d’une muraille depuis l’époque d’Assuérus et qu’on y lit le 15, de même toute [ville] entourée d’une muraille depuis l’époque d’Assuérus lit le 15.
מ"ט דרבי יהושע בן קרחה כי שושן מה שושן מוקפת חומה מימות אחשורוש וקורין בחמשה עשר אף כל שמוקפת חומה מימות אחשורוש קורין בחמשה עשר
Et notre Tanna, quelle est sa raison ? Il apprend par l’analogie « campagnes »/« campagnes » : il est écrit ici : « C’est pourquoi les Juifs des campagnes » (Est 9, 19), et il est écrit là-bas : « outre les villes ouvertes [des Perizzites], fort nombreuses » (Dt 3, 5) ; de même que là il s’agit [de villes] entourées d’une muraille depuis l’époque de Josué fils de Noun, de même ici [il s’agit de villes] entourées d’une muraille depuis l’époque de Josué fils de Noun.
ותנא דידן מ"ט יליף פרזי פרזי כתיב הכא (אסתר ט, יט) על כן היהודים הפרזים וכתיב התם (דברים ג, ה) לבד מערי הפרזי הרבה מאד מה להלן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אף כאן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון
On comprend que Rabbi Yehochoua ben Kor’ha ne dise pas comme notre Tanna, car il n’admet pas l’analogie « campagnes »/« campagnes » ; mais notre Tanna, pourquoi ne dit-il pas comme Rabbi Yehochoua ben Kor’ha ?
בשלמא רבי יהושע בן קרחה לא אמר כתנא דידן דלית ליה פרזי פרזי אלא תנא דידן מ"ט לא אמר כר' יהושע בן קרחה
Pourquoi ? Parce qu’il admet l’analogie « campagnes »/« campagnes » ! Voici ce qu’il veut dire : mais Suse, selon qui agit-elle ? Ni comme les campagnes ni comme les [villes] entourées [depuis Josué] !
מ"ט דהא אית ליה פרזי פרזי הכי קאמר אלא שושן דעבד' כמאן לא כפרזים ולא כמוקפין
Rava a dit, et certains disent [que ce fut dit] sans [attribution] : Suse est différente, puisqu’un miracle s’y est produit.
אמר רבא ואמרי לה כדי שאני שושן הואיל ונעשה בה נס
Selon notre Tanna, on comprend ce qui est écrit : « chaque province et chaque ville » (Est 9, 28) : « chaque province » pour distinguer entre les [villes] entourées d’une muraille depuis l’époque de Josué fils de Noun et celles entourées d’une muraille depuis l’époque d’Assuérus ;
בשלמא לתנא דידן היינו דכתיב (אסתר ט, כח) מדינה ומדינה ועיר ועיר מדינה ומדינה לחלק בין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון למוקפת חומה מימות אחשורוש
« chaque ville » aussi, pour distinguer entre Suse et les autres villes. Mais selon Rabbi Yehochoua ben Kor’ha, on comprend « chaque province » pour distinguer entre Suse et les autres villes ; mais « chaque ville », à quoi sert-il ?
עיר ועיר נמי לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא לרבי יהושע בן קרחה בשלמא מדינה ומדינה לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא עיר ועיר למאי אתא
Rabbi Yehochoua ben Kor’ha te dira : et selon notre Tanna, est-ce donc satisfaisant ? Puisqu’il admet l’analogie « campagnes »/« campagnes », à quoi bon « chaque province » ? C’est donc que le verset vient pour un enseignement, et il vient pour [l’enseignement de] Rabbi Yehochoua ben Lévi, car Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : une ville fortifiée, tout ce qui lui est contigu et tout ce qui est visible avec elle est jugé comme la ville fortifiée.
אמר לך רבי יהושע בן קרחה ולתנא דידן מי ניחא כיון דאית ליה פרזי פרזי מדינה ומדינה למה לי אלא קרא לדרשה הוא דאתא וכדרבי יהושע בן לוי הוא דאתא דאמר רבי יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך
Jusqu’à quelle distance ? Rabbi Yirmeya a dit, et certains disent Rabbi ’Hiya bar Abba : comme de ’Hamtan à Tibériade, un mil. — Qu’il dise donc « un mil » ! — Il nous apprend ceci : la mesure d’un mil, combien cela fait-il ? Comme de ’Hamtan à Tibériade.
עד כמה אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא כמחמתן לטבריא מיל ולימא מיל הא קא משמע לן דשיעורא דמיל כמה הוי כמחמתן לטבריא
Et Rabbi Yirmeya a dit, et certains disent Rabbi ’Hiya bar Abba : [les lettres finales] mem, noun, tsadi, pé, kaf, ce sont les Voyants qui les ont instituées.
ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא מנצפ"ך צופים אמרום
Comment peux-tu le penser ? N’est-il pas écrit : « Voici les commandements » (Lv 27, 34) — [ce qui enseigne] qu’un prophète n’a pas le droit d’innover quoi que ce soit désormais ? De plus, Rav ’Hisda n’a-t-il pas dit : le mem et le samekh des Tables
ותסברא והכתיב (ויקרא כז, לד) אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ועוד האמר רב חסדא מ"ם וסמ"ך שבלוחות
Original : Megillah 2b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.