Structure du débat :Michna 2Baraïta 2Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Celui qui dit : « Il m’incombe [d’apporter une offrande] à la poêle » ne doit pas l’apporter au poêlon ; « au poêlon », il ne doit pas l’apporter à la poêle. Quelle différence y a-t-il entre la poêle et le poêlon ? Le poêlon a un couvercle, la poêle n’a pas de couvercle ; ce sont les paroles de Rabbi Yossé le Galiléen. Rabbi ’Hanina ben Gamliel dit : Le poêlon est profond et ce qu’on y prépare est grouillant (tendre) ; la poêle est plate et ce qu’on y prépare est dur.
מתני׳ האומר הרי עלי במחבת לא יביא במרחשת במרחשת לא יביא במחבת מה בין מחבת למרחשת מרחשת יש לה כיסוי מחבת אין לה כיסוי דברי ר' יוסי הגלילי ר' חנינא בן גמליאל אומר מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשין (רכין) מחבת צפה ומעשיה קשין:
GUEMARA: Quelle est la raison de Rabbi Yossé ? Si l’on dit que le poêlon (mar’hechet) se rapporte aux murmures du cœur, comme il est écrit : « Mon cœur murmure (ra’hach) une bonne parole » (Ps 45, 2), et que la poêle (ma’havat) se rapporte à ce que la bouche tient caché, comme disent les gens : il aboie des aboiements,
גמ׳ מאי טעמא דרבי יוסי אילימא מרחשת דאתיא ארחושי הלב כדכתיב (תהלים מה, ב) רחש לבי דבר טוב ומחבת דאתיא אמחבואי הפה כדאמרי אינשי מנבח נבוחי
dis plutôt l’inverse : la poêle (ma’havat) se rapporte à ce que le cœur cache, car il est écrit : « Pourquoi t’es-tu caché (na’hbêta) pour fuir ? » (Gn 31, 27) ; le poêlon (mar’hechet) se rapporte aux murmures, comme disent les gens : ses lèvres murmuraient. Mais c’est une tradition qu’ils ont reçue.
אימא איפכא מחבת דאתיא אמחבואי הלב דכתיב (בראשית לא, כז) למה נחבאת לברוח מרחשת דאתיא ארחושי כדאמרי אינשי הוה מרחשן שיפתותיה אלא גמרא גמירי לה:
« Rabbi ’Hanina ben Gamliel dit, etc. » Le poêlon est profond, car il est écrit : « Et tout ce qui est fait dans le poêlon » (Lv 7, 9) ; la poêle est plate, car il est écrit : « sur la poêle » (Lv 7, 9).
רבי חנינא בן גמליאל אומר כו': מרחשת עמוקה דכתיב (ויקרא ז, ט) וכל נעשה במרחשת מחבת צפה דכתיב (ויקרא ז, ט) על מחבת
Nos maîtres ont enseigné : Beit Chammaï disent : Celui qui dit : « Il m’incombe [d’apporter une offrande au] poêlon », que [l’affaire] reste en suspens jusqu’à ce que vienne Élie.
תנו רבנן בית שמאי אומרים האומר הרי עלי מרחשת יהא מונח עד שיבא אליהו
Et Beit Hillel disent : Il y avait dans le Temple un ustensile qui s’appelait « poêlon » ; il ressemblait à une sorte de marmite profonde, et quand la pâte y était posée, elle ressemblait à des sortes de pommes crétoises et à des sortes de glands grecs.
ובית הלל אומרים כלי היה במקדש ומרחשת שמה ודומה כמין כלבוס עמוק וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברתים וכמין בלוטי היוונים
Et il dit : « Et tout ce qui est fait dans le poêlon et sur la poêle » : il en ressort qu’elles sont appelées d’après les ustensiles et non d’après leur préparation.
ואומר וכל נעשה במרחשת ועל מחבת אלמא על שום הכלים נקראו ולא על שום מעשיהם:
MICHNA: « Il m’incombe [d’apporter une offrande cuite] au four » : il ne doit pas apporter une [offrande] cuite dans un fourneau, ni une [offrande] cuite sur des tuiles, ni une [offrande] cuite dans les chaudrons des Arabes. Rabbi Yehouda dit : S’il veut, il apporte une [offrande] cuite dans un fourneau.
מתני׳ הרי עלי בתנור לא יביא מאפה כופח ולא מאפה רעפים ומאפה יורות הערביים ר' יהודה אומר רצה מביא מאפה כופח
« Il m’incombe [d’apporter] une offrande cuite au four » : il ne doit pas apporter moitié gâteaux et moitié galettes. Rabbi Chimon le permet, parce que c’est un seul sacrifice.
הרי עלי מנחת מאפה לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין רבי שמעון מתיר מפני שהוא קרבן אחד:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « Cuite au four » (Lv 2, 4), et non cuite dans un fourneau, ni cuite sur des tuiles, ni cuite dans les chaudrons des Arabes.
גמ׳ תנו רבנן מאפה תנור ולא מאפה כופח ולא מאפה רעפים ולא מאפה יורות הערביים
Rabbi Yehouda dit : « Four », « four » deux fois, pour valider [l’offrande] cuite dans un fourneau. Rabbi Chimon dit : « Four », « four » deux fois : l’un pour que leur cuisson soit au four, et l’autre pour que leur consécration soit au four.
ר' יהודה אומר תנור תנור שני פעמים להכשיר מאפה כופח רבי שמעון אומר תנור תנור שני פעמים אחד שתהא אפייתן בתנור ואחד שיהא הקדישן בתנור
Et Rabbi Chimon a-t-il ce raisonnement ? Or nous avons appris [dans une michna] : Rabbi Chimon dit : Prends toujours l’habitude de dire que les deux pains et les pains de proposition sont valides [s’ils ont été cuits] dans le parvis et valides [s’ils ont été cuits] à Beit Pagui !
ומי אית ליה לר' שמעון האי סברא והתנן ר' שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פאגי
« Il m’incombe [d’apporter] une offrande cuite au four : il ne doit pas apporter moitié, etc. » Nos maîtres ont enseigné : « Et si tu offres » (Lv 2, 4) : quand tu offriras, c’est faire une chose facultative.
הרי עלי מנחת מאפה לא יביא מחצה [וכו']: תנו רבנן (ויקרא ב, ד) וכי תקריב כשתקריב לעשות דבר רשות
« Un sacrifice d’offrande de farine. » Rabbi Yehouda a dit : D’où [sait-on] que celui qui dit : « Il m’incombe [d’apporter] une offrande cuite au four » ne doit pas apporter moitié gâteaux et moitié galettes ? L’Écriture dit : « un sacrifice d’offrande de farine » (Lv 2, 1) : je t’ai parlé d’un seul sacrifice, et non de deux ou trois sacrifices.
קרבן מנחה אמר רבי יהודה מנין לאומר הרי עלי מנחת מאפה שלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין תלמוד לומר (ויקרא ב, א) קרבן מנחה קרבן אחד אמרתי לך ולא שנים ושלשה קרבנות
Original : Menachot 63a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.