Et il apprend « jours » de « jours » [dit] des maisons des villes fortifiées (Lv 25, 29) : de même que là [il s’agit de] douze mois, de même ici douze mois.
ויליף (ויקרא כה, כט) ימים ימים מבתי ערי חומה מה התם י"ב חדש אף כאן י"ב חדש
Nazir 5a נזיר
Structure du débat :Michna 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Nehoraï dit : il se rasait une fois tous les trente jours. Rabbi Yossé dit : il se rasait de veille de Chabbat en veille de Chabbat, car nous trouvons que les fils de rois se rasent de veille de Chabbat en veille de Chabbat.
ר' נהוראי אומר מגלח אחת לל' יום רבי יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת שכן מצינו בבני מלכים שמגלחים מע"ש לע"ש
Quelle est la raison de Rabbi ? Il l’apprend des maisons des villes fortifiées. Mais n’est-ce pas Rabbi qui dit que « des jours » ne sont pas moins de deux ?
מאי טעמא דרבי יליף מבתי ערי חומה והא רבי הוא דאמר אין ימים פחותין משנים
Cette analogie verbale, il l’a reçue en raison de la lourdeur [de la chevelure] ; or en deux jours il n’y a pas de lourdeur.
האי גזירה שוה משום כובד גמיר ובשני ימים ליכא כובד
Dis alors deux ans, car il est écrit : « Et il arriva, au bout de deux années de jours » (Gn 41, 1) ! — On compare des « jours » non accompagnés d’années à des « jours » non accompagnés d’années, et que celui-ci, qui est accompagné d’années, ne serve pas de preuve.
ואימא ב' שנים דכתיב ויהי מקץ שנתים ימים דנין ימים שאין עמהן שנים מימים שאין עמהן שנים ואל יוכיח זה שיש עמו שנים
Dis alors trente jours, car il est écrit : « jusqu’à un mois de jours » (Nb 11, 20) ! — On compare des « jours » non accompagnés de mois à des « jours » non accompagnés de mois, et que celui-ci, qui est accompagné de mois, ne serve pas de preuve.
ואימא ל' יום דכתיב (במדבר יא, כ) עד חדש ימים דנין ימים שאין עמהם חדשים מימים שאין עמהם חדשים ואל יוכיח זה שיש עמו חדשים
Dis alors [qu’on l’apprend] d’ici : « de jours en jours [yamima] » (Jg 11, 40), etc. ! — On compare « yamim » à « yamim », et on ne compare pas « yamim » à « yamima ».
ואימא מהכא (שופטים יא, מ) מימים ימימה וגו' דנין ימים מימים ואין דנין ימים מימימה
Et quelle différence cela fait-il ? N’a-t-on pas enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : « Et le cohen reviendra » (Lv 14, 39), « et le cohen viendra » (Lv 14, 44) — revenir, c’est venir ?
ומאי נפקא מינה והא תנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא יד, לט) ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה
Cela vaut là où il n’y a rien de semblable ; mais là où il y a quelque chose de semblable, c’est de ce qui est semblable que nous apprenons.
הני מילי היכא דליכא דדמי ליה אבל היכא דאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן
Certains disent : d’où savons-nous [qu’il s’agit d’]une fois tous les trois mois ? Peut-être quatre fois par an, (ou bien) une fois tous les quatre mois, [ou] deux mois en une fois ? [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
איכא דאמרי מנא ידעינן דכל תלתא ירחין חד זימנא דילמא ארבעה זימני בשתא (א"נ) ארבעה ירחין חד זימנא תרין ירחין בחד זימנא
Rabbi Nehoraï dit : il se rasait une fois tous les trente jours. Quelle est la raison ? Pour les cohanim [on a fixé trente jours] parce qu’il y a lourdeur ; ici aussi il y a lourdeur.
רבי נהוראי אומר מגלח אחת לשלשים יום מאי טעמא גבי כהנים משום דאיכא כובד ה"נ איכא כובד
Rabbi Yossé dit : il se rasait de veille de Chabbat en veille de Chabbat. Quelle différence y a-t-il entre lui et ses autres frères ?
ר' יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת מאי איכא ביניה לשאר אחוהי
Un jour de fête qui tombe au milieu de la semaine : ses frères se rasent, lui ne se rase pas. Ou bien : pour se raser dès le matin de la veille du Chabbat, ses frères se rasent, mais lui ne se rase pas avant le soir.
יום טוב שחל להיות באמצע שבת דאחוהי מגלחין הוא לא מגלח אי נמי לגלוחי מן צפרא דמעלי שבתא אחוהי מגלחין איהו לא מגלח עד פניא
Ces quarante ans, à quoi se rapportent-ils ? Rabbi Nehoraï dit au nom de Rabbi Yehochoua : au terme de quarante ans depuis qu’ils demandèrent un roi. Il est enseigné : l’année où ils demandèrent un roi est la dixième année de Samuel le Ramatite.
הני ארבעים שנה מאי עבידתייהו ר' נהוראי אומר משום רבי יהושע לקץ מ' שנה ששאלו להן מלך תנא אותה שנה ששאלו להן מלך היא שנת עשר לשמואל הרמתי:
MICHNA: Le naziréat non précisé est de trente jours.
מתני' סתם נזירות ל' יום:
GUEMARA: D’où [savons-nous] ces choses ? Rav Matna dit : Le verset dit : « Il sera [yihyé] saint » (Nb 6, 5) ; yihyé a pour valeur numérique trente.
גמ' מנהני מילי אמר רב מתנא אמר קרא (במדבר ו, ה) קדוש יהיה יהיה בגמטריא תלתין הוו
Bar Pada dit : [Cela correspond au nombre de mentions de] « nazir » et « naziréat » dites dans la Torah : trente moins une.
בר פדא אמר כנגד נזיר נזרו האמורים בתורה ל' חסר אחת
Et Rav Matna aussi, qu’il l’apprenne de « nazir » et « naziréat » !
ורב מתנא נמי נילף מנזיר נזרו
Il te répondra : celles-là [servent] à des interprétations : « Du vin et de la boisson enivrante il s’abstiendra » (Nb 6, 3), pour interdire le vin de commandement comme le vin facultatif ; « Quand il prononcera expressément le vœu de nazir pour se consacrer » (Nb 6, 2) enseigne que le naziréat s’applique sur un naziréat.
אמר לך ההוא לדרשה (במדבר ו, ג) מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין רשות (במדבר ו, ב) כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר מלמד שהנזירות חלה על נזירות
Original : Nazir 5a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.