Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi ’Hiya enseigne : l’un est avant l’immersion dans l’eau (vive) et l’autre après l’immersion ; l’un est avant l’aspersion des sangs et l’autre après l’aspersion des sangs.
תני רבי חייא זה לפני ביאת מים (חיים) וזה לאחר ביאת מים זה לפני זריקת דמים וזה לאחר זריקת דמים:
« Car le rasage de la plaie, etc. » Rami bar ’Hama demanda : Ces quatre rasages dont il parle, est-ce en vertu de la mitsva [du rasage], ou pour ôter les cheveux d’impureté ?
שתגלחת הנגע וכו': בעי רמי בר חמא הני ארבע תגלחיות דקאמר משום מצוה או משום אעבורי שיער טומאה
Quelle conséquence en découle ? Pour les ôter avec un dépilatoire : si tu dis que c’est en vertu de la mitsva, les ôter avec un dépilatoire, non ; et si tu dis que c’est pour ôter les cheveux d’impureté, même en l’enduisant de dépilatoire aussi.
למאי נפקא מינה לעבורי בנשא אי אמרת משום מצוה לעבורי בנשא לא ואי אמרת משום אעבורי שיער טומאה אפילו סכיה נשא נמי
Qu’en est-il ? Rava dit : Viens et entends : « Et il se rase quatre fois. » Si tu pensais que c’est pour ôter les cheveux d’impureté, même trois lui suffiraient. Déduis-en que c’est en vertu de la mitsva. Déduis-en [cela].
מאי אמר רבא ת"ש ומגלח ארבע תגלחיות אי סלקא דעתך משום עבורי שיער טומאה אפילו בשלש נמי סגיא ליה שמע מינה משום מצוה שמע מינה:
MICHNA: Les Kouthéens n’ont pas de naziréat. Les femmes et les esclaves ont un naziréat. Il y a plus de rigueur pour les femmes que pour les esclaves, car [le maître] peut contraindre son esclave, mais [le mari] ne peut pas contraindre sa femme.
מתני׳ הכותים אין להם נזירות נשים ועבדים יש להן נזירות חומר בנשים מבעבדים שהוא כופה את עבדו ואינו כופה את אשתו:
GUEMARA: Il enseigne : les Kouthéens n’ont pas de naziréat. D’où ces paroles ? Car nos maîtres ont enseigné : « Parle aux enfants d’Israël » (Nb 6, 2), et non aux idolâtres ; « et dis-leur », pour inclure les esclaves. Pourquoi ai-je besoin d’un verset ? N’as-tu pas dit : toute mitsva à laquelle la femme est astreinte, l’esclave y est astreint ?
גמ׳ קתני הכותים אין להם נזירות מנא הני מילי דתנו רבנן (במדבר ו, ב) דבר אל בני ישראל ולא לעובדי כוכבים ואמרת אליהם לרבות את העבדים למה לי קרא האמרת כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה
Rava dit : Ici, c’est différent, car le verset dit : « pour lier son âme par une interdiction » (Nb 30, 3) : [il s’agit de] celui dont l’âme lui appartient ; est exclu l’esclave, dont l’âme ne lui appartient pas. Puisque son âme ne lui appartient pas, dis que pour le naziréat non plus ; il nous apprend [le contraire].
אמר רבא שאני הכא דאמר קרא (במדבר ל, ג) לאסור איסר על נפשו במי שנפשו קנויה לו יצא עבד שאין נפשו קנויה לו הואיל ואין נפשו קנויה לו אימא גבי נזיר נמי לא קמשמע לן
Le maître a dit : « Parle aux enfants d’Israël », et non aux idolâtres. Et partout où il est écrit « Israël », les idolâtres ne sont-ils pas [inclus] ? Pourtant, à propos des estimations, il est écrit : « Parle aux enfants d’Israël » (Lv 27, 2), et il est enseigné : Les enfants d’Israël font des estimations, et les idolâtres ne font pas d’estimations ;
אמר מר דבר אל בני ישראל ולא לעובדי כוכבים וכל היכא דכתיב ישראל עובדי כוכבים לא והא גבי ערכין דכתיב (ויקרא כז, ב) דבר אל בני ישראל ותניא בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין
Ici, c’est différent, car le verset dit : « Pour son père et pour sa mère il ne se rendra pas impur » (Nb 6, 7) : [il s’agit de] celui qui a un père ; est exclu l’idolâtre, qui n’a pas de père. À quel égard ? Si l’on dit pour l’héritage, Rabbi ’Hiya bar Avin n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yo’hanan : l’idolâtre hérite de son père selon la Torah, comme il est dit : « Car c’est en héritage à Ésaü que j’ai donné le mont Séir » (Dt 2, 5) ?
שאני הכא דאמר קרא (במדבר ו, ז) לאביו ולאמו לא יטמא במי שיש לו אב יצא עובד כוכבים שאין לו אב למאי אילימא לענין ירושה והא"ר חייא בר אבין א"ר יוחנן עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה שנאמר (דברים ב, ה) כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר
Plutôt, celui qui est tenu d’honorer son père ? Est-il écrit « honore ton père » à propos du naziréen ? Plutôt, le verset dit : « Pour son père et pour sa mère il ne se rendra pas impur » : [il s’agit de] celui qui est sujet à l’impureté ;
אלא במי שמוזהר על כיבוד אביו מי כתיב כבד אביך גבי נזיר אלא אמר קרא לאביו ולאמו לא יטמא במי שיש לו טומאה
Original : Nazir 61a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.