le sang qui n’est pas répandu comme de l’eau ne rend pas apte. Rav Chmouel bar Ami objecta : voici le sang d’écoulement [qui suit la mort], qui est répandu comme de l’eau et ne rend pas apte !
דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר מתקיף לה רב שמואל בר אמי הרי דם התמצית דנשפך כמים ואינו מכשיר
Rav Chmouel bar Ami l’accepta de lui, car le Miséricordieux a dit : « Seulement, sois ferme pour ne pas manger le sang, car le sang, c’est l’âme » (Dt 12, 23) : le sang par lequel l’âme s’en va est appelé sang ; le sang par lequel l’âme ne s’en va pas n’est pas appelé sang.
קבלה מיניה רב שמואל בר אמי דאמר רחמנא (דברים יב, כג) רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש דם שהנפש יוצאה בו קרוי דם דם שאין הנפש יוצאה בו אינו קרוי דם
Viens et entends : du sang devenu impur, si on l’a aspergé par inadvertance, [le sacrifice] est agréé ; délibérément, il n’est pas agréé ! — [C’est] rabbinique, et non selon Rabbi Yossé ben Yo’ézer, homme de Tseréda.
תא שמע דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה מדרבנן ודלא כר' יוסי בן יועזר איש צרידה
Viens et entends : pour quoi le tsits [la plaque frontale du grand prêtre] procure-t-il l’agrément ? Pour le sang, la viande et la graisse devenus impurs, que ce soit par inadvertance ou délibérément, par contrainte ou volontairement, pour [un sacrifice] individuel ou communautaire !
ת"ש על מה הציץ מרצה על הדם ועל הבשר ועל החלב שנטמא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון בין ביחיד בין בצבור
Et quelle faute porte-t-il ? Si c’est la faute du pigoul, il est déjà dit : « Il ne sera pas agréé » (Lv 19, 7) ; si c’est la faute du notar, il est déjà dit : « Il ne sera pas compté » (Lv 7, 18).
וכי איזה עון הוא נושא אם עון פיגול הרי כבר נאמר (ויקרא יט, ז) לא ירצה אם עון נותר הרי כבר נאמר (ויקרא ז, יח) לא יחשב
Il ne porte donc que la faute de l’impureté, qui a été permise dans son principe pour la communauté. N’est-ce pas l’impureté du sang ? Rav Papa dit : non, l’impureté des poignées [de farine prélevées sur les offrandes].
הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור מאי לאו טומאת דם אמר רב פפא לא טומאת קמצים
Viens et entends : « Voici, si un homme porte de la viande sainte dans le pan de son vêtement, et que de son pan il touche du pain, un mets cuit, du vin, de l’huile ou tout autre aliment, celui-ci deviendra-t-il saint ? Les cohanim répondirent et dirent : Non » (Ag 2, 12).
תא שמע (חגי ב, יב) הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא (יקדש)
Original : Pesachim 16b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.