Pessa’him 24a פסחים

Avec voyelles

Talmud de Babylone · Moed – Fêtes · feuillet 24a · 16 segments

et si cela ne s’applique pas à la consommation, applique-le à l’interdiction d’en tirer profit.

ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לאיסור הנאה

Mais alors, de même qu’ici [l’élimination se fait] par le feu, que tous les interdits de la Torah [s’éliminent] par le feu ! Le verset dit : « dans le lieu saint, il sera brûlé au feu » (Lv 6, 23) : dans le lieu saint, par le feu, et tous les interdits de la Torah ne [s’éliminent] pas par le feu.

אי מה כאן בשריפה אף כל איסורין שבתורה בשריפה אמר קרא (ויקרא ו, כג) בקדש באש תשרף בקדש בשריפה ואין כל איסורין שבתורה בשריפה

Et ce « dans le lieu saint, il sera brûlé au feu » vient-il pour cela ? Il est nécessaire pour [l’enseignement de] Rabbi Chimon, comme il est enseigné : Rabbi Chimon dit : « dans le lieu saint, il sera brûlé au feu » — cela enseigne que le sacrifice expiatoire, on le brûle dans le lieu saint. Et je n’ai que celui-ci seulement ; les [sacrifices] disqualifiés parmi les très saints, et les parties [à brûler] des [sacrifices] de moindre sainteté, d’où [le sait-on] ? L’Écriture dit : « dans le lieu saint, il sera brûlé au feu ».

והאי בקדש באש תשרף להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדרבי שמעון דתניא רבי שמעון אומר בקדש באש תשרף לימד על חטאת ששורפין אותה בקדש ואין לי אלא זו בלבד פסולי קדשי קדשים ואמורי קדשים קלים מנין תלמוד לומר (וכל) בקדש באש תשרף

Rabbi Yonatan lui dit : ton maître le dit d’après ce verset : « Et s’il reste de la chair des installations et du pain jusqu’au matin, etc. » (Ex 29, 34). L’Écriture n’avait pas besoin de dire « on ne le mangera pas » ; pourquoi l’Écriture dit-elle « on ne le mangera pas » ? Si cela ne s’applique pas à lui-même, puisqu’il est écrit : « tu brûleras le reste au feu » (Ex 29, 34), applique-le aux autres interdits de la Torah ; et si cela ne s’applique pas à la consommation, applique-le à l’interdiction d’en tirer profit.

אמר ליה רבי יונתן רבך מהאי קרא קאמר לה (שמות כט, לד) ואם יותר מבשר המלואים ומן הלחם עד הבקר וגו' שאין תלמוד לומר לא יאכל ומה תלמוד לומר לא יאכל אם אינו ענין לגופיה דהא כתיב (שמות כט, לד) ושרפת את הנותר באש תנהו ענין לשאר איסורין שבתורה ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לאיסור הנאה

Mais alors, de même qu’ici [l’élimination se fait] par le feu, que tous les interdits de la Torah [s’éliminent] par le feu ! Le verset dit : « tu brûleras le reste » : le reste, par le feu, et tous les interdits de la Torah ne [s’éliminent] pas par le feu.

אי מה כאן בשריפה אף כל איסורין שבתורה בשריפה אמר קרא ושרפת את הנותר נותר בשריפה ואין כל איסורין שבתורה בשריפה

Et ce « on ne le mangera pas » vient-il pour cela ? Il est nécessaire pour [l’enseignement de] Rabbi Éléazar, car Rabbi Éléazar a dit : « on ne le mangera pas, car il est saint » (Ex 29, 34) — tout ce qui, dans les choses saintes, est disqualifié, l’Écriture vient donner une interdiction négative à sa consommation.

והאי לא יאכל להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדרבי אלעזר דאמר ר' אלעזר לא יאכל כי קדש הוא כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו

Abayé dit : en réalité, [c’est] du premier verset, mais inverse : qu’elle écrive « il sera brûlé au feu », et il n’y aurait pas besoin de « tu ne mangeras pas » ; pourquoi l’Écriture dit-elle « tu ne mangeras pas » ? Si cela ne s’applique pas à lui-même, puisqu’on le tire de [l’enseignement de] Rabbi Éléazar, applique-le à tous les interdits de la Torah ; et si cela ne s’applique pas à la consommation, applique-le à l’interdiction d’en tirer profit.

אמר אביי לעולם מקרא קמא ואיפוך דליכתוב באש תשרף ולא בעי לא תאכל מה תלמוד לומר לא תאכל אם אינו ענין לגופו דנפקא ליה מדרבי אלעזר תנהו ענין לכל איסורין שבתורה ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לאיסור הנאה

Mais alors, de même qu’ici [l’élimination se fait] par le feu, que tous les interdits de la Torah [s’éliminent] par le feu ! Le verset dit : « le reste » : le reste, par le feu, et tous les interdits de la Torah ne [s’éliminent] pas par le feu.

אי מה כאן בשריפה אף כל איסורין שבתורה בשריפה אמר קרא הנותר הנותר בשריפה ואין כל איסורין שבתורה בשריפה

Rav Papa dit à Abayé : et dis plutôt qu’il vient lui consacrer [une interdiction] spécifique ; il vient bien pour lui-même ! Car si c’est de [l’enseignement de] Rabbi Éléazar, on ne flagelle pas pour une interdiction générale.

אמר ליה רב פפא לאביי ואימא ליחודי ליה לאו לגופיה הוא דאתא דאי מדרבי אלעזר אין לוקין על לאו שבכללות

Rav Papa dit donc : d’ici : « La viande qui touchera quoi que ce soit d’impur ne sera pas mangée, elle sera brûlée au feu » (Lv 7, 19). L’Écriture n’avait pas besoin de dire « ne sera pas mangée » ; pourquoi l’Écriture dit-elle « ne sera pas mangée » ?

אלא אמר רב פפא מהכא (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף שאין תלמוד לומר לא יאכל מה תלמוד לומר לא יאכל

Si cela ne s’applique pas à lui-même, puisqu’on le tire d’un raisonnement a fortiori à partir de la dîme, plus légère : si pour la dîme, plus légère, la Torah a dit : « je n’en ai rien consumé en état d’impureté » (Dt 26, 14), pour la viande sainte, plus grave, à plus forte raison !

אם אינו ענין לגופו דהא נפקא ליה מקל וחומר ממעשר הקל ומה מעשר הקל אמרה תורה (דברים כו, יד) לא בערתי ממנו בטמא בשר קדש חמור לא כל שכן

Et si tu dis qu’on ne formule pas d’avertissement à partir d’un raisonnement, c’est une analogie, car il est écrit : « Tu ne pourras pas manger dans tes portes la dîme de ton blé, de ton vin et de ton huile, ni les premiers-nés de ton gros bétail, etc. » (Dt 12, 17).

וכי תימא אין מזהירין מן הדין הקישא הוא דכתיב (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וגו'

Pourquoi l’Écriture dit-elle « ne sera pas mangée » ? Si cela ne s’applique pas à lui-même, applique-le à tous les interdits de la Torah ; et si cela ne s’applique pas à la consommation, applique-le au profit.

מה תלמוד לומר לא יאכל אם אינו ענין לגופו תנהו ענין לכל איסורין שבתורה ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין להנאה

אי מה כאן בשריפה אף כל איסורין שבתורה בשריפה אמר קרא הנותר הנותר בשריפה ואין כל איסורין שבתורה בשריפה

Ravina dit à Rav Achi : et dis plutôt [que c’est] pour qu’on transgresse à son sujet deux interdictions ! Abayé n’a-t-il pas dit : celui qui a mangé une poutita [petite bestiole aquatique] reçoit quatre [séries de] coups de fouet ;

אמר לי' רבינא לרב אשי ואימא לעבור עליו בשני לאוין לאו מי אמר אביי אכל פוטיתא לוקה ארבע

une fourmi, il reçoit cinq [séries de] coups de fouet ;

נמלה לוקה חמש

Original : Pesachim 24a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.

Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.