[à savoir] pour celui qui se fait lui-même comme un reste.
למי שמשים עצמו כשירים
Roch Hachana 17b ראש השנה
Structure du débat :Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Houna a opposé [deux versets] : Il est écrit : « L’Éternel est juste dans toutes Ses voies » (Ps 145, 17), et il est écrit : « Et bienveillant dans toutes Ses œuvres » (Ps 145, 17) ? Au début juste, et à la fin bienveillant.
רב הונא רמי כתיב (תהלים קמה, יז) צדיק ה' בכל דרכיו וכתיב וחסיד בכל מעשיו בתחלה צדיק ולבסוף חסיד
Rabbi Éléazar a opposé : Il est écrit : « À Toi, Éternel, la bonté » (Ps 62, 13), et il est écrit : « Car Tu rétribues chacun selon son œuvre » (Ps 62, 13) ? Au début « Car Tu rétribues selon son œuvre », et à la fin « À Toi, Éternel, la bonté ».
רבי אלעזר רמי כתיב (תהלים סב, יג) ולך ה' חסד וכתיב כי אתה תשלם לאיש כמעשהו בתחלה כי אתה תשלם כמעשהו ולבסוף ולך ה' חסד
Ilfeï – et certains disent Ilfa – a opposé : Il est écrit : « Et abondant en bonté » (Ex 34, 6), et il est écrit : « Et en vérité » (Ex 34, 6) ? Au début « et en vérité », et à la fin « et abondant en bonté ».
אילפי ואמרי לה אילפא רמי כתיב (שמות לד, ו) ורב חסד וכתיב ואמת בתחלה ואמת ולבסוף ורב חסד
« L’Éternel passa devant lui et proclama » (Ex 34, 6) : Rabbi Yo’hanan a dit : Si le verset n’était pas écrit, il serait impossible de le dire : cela enseigne que le Saint, béni soit-Il, s’enveloppa [d’un talith] comme un officiant de la communauté et montra à Moïse l’ordre de la prière. Il lui dit : Chaque fois qu’Israël pèchera, qu’ils accomplissent devant Moi cet ordre, et Je leur pardonnerai.
ויעבור ה' על פניו ויקרא א"ר יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם
« L’Éternel, l’Éternel » : Je suis Lui avant que l’homme ne pèche, et Je suis Lui après que l’homme a péché et s’est repenti. « Dieu miséricordieux et clément ».
ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה אל רחום וחנון
Rav Yehouda a dit : Une alliance a été conclue pour les treize attributs, [assurant] qu’ils ne reviennent pas à vide, ainsi qu’il est dit : « Voici, Je conclus une alliance » (Ex 34, 10).
אמר רב יהודה ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר (שמות לד, י) הנה אנכי כורת ברית
Rabbi Yo’hanan a dit : Grand est le repentir, car il déchire le décret prononcé contre l’homme, ainsi qu’il est dit : « Engraisse le cœur de ce peuple, alourdis ses oreilles et bouche ses yeux, de peur qu’il ne voie de ses yeux, n’entende de ses oreilles, que son cœur ne comprenne, qu’il ne revienne et ne soit guéri » (Is 6, 10).
אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם שנא' (ישעיהו ו, י) השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו
Rav Papa dit à Abayé : Peut-être [s’agit-il de repentir] avant le décret ? Il lui dit : Il est écrit « et ne soit guéri » : quelle chose a besoin de guérison ? Dis donc : c’est le décret.
א"ל רב פפא לאביי ודלמא לפני גזר דין א"ל ורפא לו כתיב איזהו דבר שצריך רפואה הוי אומר זה גזר דין
On objecta : Celui qui se repent dans l’intervalle [entre Roch Hachana et Yom Kippour], on lui pardonne ; s’il ne s’est pas repenti dans l’intervalle, même s’il apportait tous les béliers de Nevayot du monde, on ne lui pardonne pas ? – Ce n’est pas difficile : ceci concerne un individu, cela concerne une collectivité.
מיתיבי השב בינתים מוחלין לו לא שב בינתים אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו לא קשיא הא ביחיד הא בצבור
On objecta : « Les yeux de l’Éternel ton Dieu sont sur elle » (Dt 11, 12) : parfois pour le bien, parfois pour le mal. Parfois pour le bien, comment ? Supposons qu’Israël ait été entièrement méchant à Roch Hachana et qu’on lui ait décrété peu de pluie ; finalement ils se sont repentis : en ajouter est impossible, car le décret a déjà été prononcé ; mais le Saint, béni soit-Il, les fait tomber en leur temps sur la terre qui en a besoin, tout selon la terre.
מיתיבי (דברים יא, יב) עיני ה' אלהיך בה עתים לטובה עתים לרעה עתים לטובה כיצד הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים לסוף חזרו בהן להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן הכל לפי הארץ
Parfois pour le mal, comment ? Supposons qu’Israël ait été entièrement juste à Roch Hachana et qu’on lui ait décrété beaucoup de pluie ; finalement ils se sont dévoyés : en retrancher est impossible, car le décret a déjà été prononcé ; mais le Saint, béni soit-Il, les fait tomber hors de leur temps, sur la terre qui n’en a pas besoin.
עתים לרעה כיצד הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר"ה ופסקו עליהן גשמים מרובין לסוף חזרו בהן לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן
Pour le bien, en tout cas, qu’on déchire leur décret et qu’on leur ajoute [de la pluie] ! – Là, c’est différent, car il est possible [de les favoriser] de cette manière.
לטובה מיהא ליקרעיה לגזר דינייהו ולוסיף להו שאני התם דאפשר בהכי
Viens et entends : « Ceux qui descendent sur la mer dans des navires, qui font leur ouvrage sur les grandes eaux, ceux-là ont vu les œuvres de l’Éternel, etc. Il parla et fit se lever un vent de tempête qui souleva ses vagues… ils tournoient et chancellent comme un homme ivre, etc. Ils crièrent vers l’Éternel dans leur détresse, etc. Qu’ils rendent grâce à l’Éternel pour Sa bonté, etc. » (Ps 107, 23-31).
ת"ש (תהלים קז, כג) יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים המה ראו מעשי ה' וגו' ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו יחוגו וינועו כשכור וגו' ויצעקו אל ה' בצר להם וגו' יודו לה' חסדו וגו'
On y a placé des signes, comme les « akh » et les « rak » de la Torah, pour te dire : s’ils ont crié avant le décret, ils sont exaucés ; s’ils ont crié après le décret, ils ne sont pas exaucés.
עשה להן סימניות כאכין ורקין שבתורה לומר לך צעקו קודם גזר דין נענין צעקו לאחר גזר דין אינן נענין
Ceux-là aussi sont comme des individus.
הני נמי כיחידין דמו
Viens et entends : Berouria la convertie demanda à Rabban Gamliel : Il est écrit dans votre Torah : « Qui ne fait pas acception de personne (lo yissa panim) » (Dt 10, 17), et il est écrit : « Que l’Éternel lève Sa face (yissa panav) vers toi » (Nb 6, 26) ?
ת"ש שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל כתיב בתורתכם (דברים י, יז) אשר לא ישא פנים וכתיב (במדבר ו, כו) ישא ה' פניו אליך
Rabbi Yossé le cohen se joignit à elle et lui dit : Je vais te proposer une parabole : à quoi la chose ressemble-t-elle ? À un homme qui prête une mine à son prochain et lui fixe une échéance devant le roi, et [le débiteur] lui jure par la vie du roi. L’échéance arrive et il ne l’a pas remboursé. Il vient apaiser le roi, et [le roi] lui dit : L’offense qui m’est faite t’est pardonnée ; va apaiser ton prochain. Ici aussi : là, il s’agit des transgressions entre l’homme et Dieu ; ici, des transgressions entre l’homme et son prochain.
נטפל לה רבי יוסי הכהן אמר לה אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שנושה בחבירו מנה וקבע לו זמן בפני המלך ונשבע לו בחיי המלך הגיע זמן ולא פרעו בא לפייס את המלך ואמר לו עלבוני מחול לך לך ופייס את חבירך הכא נמי כאן בעבירות שבין אדם למקום כאן בעבירות שבין אדם לחבירו
Jusqu’à ce que vienne Rabbi Akiva et enseigne :
עד שבא ר"ע ולימד
Original : Rosh Hashanah 17b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.