Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et il dit : « Moïse et Aaron parmi Ses prêtres, et Samuel parmi ceux qui invoquent Son nom » (Ps 99, 6). L’Écriture a mis en balance trois [personnages] légers du monde avec trois [personnages] lourds du monde,
ואומר (תהלים צט, ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם
pour te dire : Yerouba’al en sa génération est comme Moïse en sa génération ; Bedan en sa génération est comme Aaron en sa génération ; Jephté en sa génération est comme Samuel en sa génération. Cela t’enseigne que même le plus léger des légers, s’il a été nommé dirigeant de la communauté, est comme le plus puissant des puissants.
לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו כשמואל בדורו ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים
Et il dit : « Tu iras vers les prêtres lévites et vers le juge qui sera en ces jours-là » (Dt 17, 9). Te viendrait-il à l’esprit qu’un homme aille vers un juge qui n’était pas de son temps ? Tu ne dois donc aller que vers le juge qui est de ton temps. Et il dit : « Ne dis pas : Comment se fait-il que les jours d’autrefois aient été meilleurs que ceux-ci ? » (Qo 7, 10).
ואומר (דברים יז, ט) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו ואומר (קהלת ז, י) אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה:
« Il prit son bâton et son argent à la main. » Nos maîtres ont enseigné : Dès qu’il le vit, il se leva de son siège, l’embrassa sur la tête et lui dit : Paix sur toi, mon maître et mon disciple : mon maître, car tu m’as enseigné la Torah en public ; et mon disciple, car je te décrète un décret et tu l’accomplis comme un disciple. Heureuse la génération où les grands écoutent les petits ; à plus forte raison les petits [écoutent-ils] les grands !
נטל מקלו ומעותיו בידו: תנו רבנן כיון שראה אותו עמד מכסאו ונשקו על ראשו אמר לו שלום עליך רבי ותלמידי רבי שלמדתני תורה ברבים ותלמידי שאני גוזר עליך גזירה ואתה מקיימה כתלמיד אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים קל וחומר קטנים לגדולים
« À plus forte raison » ? C’est une obligation ! Mais [voici le sens] : puisque les grands écoutent les petits, les petits en tirent pour eux-mêmes un raisonnement a fortiori.
קל וחומר חיובא הוא אלא מתוך שהגדולים נשמעים לקטנים נושאין קטנים קל וחומר בעצמן:
MICHNA: Si le tribunal et tout Israël l’ont vue, si les témoins ont été interrogés, et qu’on n’a pas eu le temps de dire « Sanctifié » avant la tombée de la nuit, il est plein.
מתני׳ ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר
Si le tribunal seul l’a vue, que deux [de ses membres] se lèvent et témoignent devant eux, et qu’ils disent : « Sanctifié ! Sanctifié ! » Si trois l’ont vue et qu’ils forment le tribunal, que les deux se lèvent, qu’ils fassent siéger [d’autres] de leurs collègues auprès de celui qui reste seul, et qu’ils témoignent devant eux, et qu’ils disent : « Sanctifié ! Sanctifié ! », car un seul n’est pas digne de foi par lui-même.
ראוהו ב"ד בלבד יעמדו שנים ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו השנים ויושיבו מחביריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם ויאמרו מקודש מקודש שאין היחיד נאמן על ידי עצמו:
GUEMARA: Pourquoi ai-je besoin qu’il enseigne « si le tribunal et tout Israël l’ont vue » ? C’était nécessaire : tu aurais pu penser que, puisque le tribunal et tout Israël l’ont vue, c’est devenu public et qu’on ne le rende pas plein ; il vient donc nous apprendre [le contraire].
גמ׳ למה לי למיתנא ראוהו בית דין וכל ישראל איצטריך סד"א הואיל וראוהו בית דין וכל ישראל איפרסמא לה ולא ליעברוה קמ"ל
Et puisqu’il a enseigné « si le tribunal et tout Israël l’ont vue », pourquoi ai-je besoin de « si les témoins ont été interrogés » ? Voici ce qu’il veut dire : ou bien, si les témoins ont été interrogés et qu’on n’a pas eu le temps de dire « Sanctifié » avant la tombée de la nuit, il est plein.
וכיון דתנא ליה ראוהו ב"ד וכל ישראל נחקרו העדים למה לי ה"ק א"נ נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר
C’était nécessaire : tu aurais pu penser que l’interrogatoire des témoins serait comme le début du jugement, et « Sanctifié ! Sanctifié ! » comme la conclusion du jugement, et qu’on puisse sanctifier la nuit, comme pour les procès civils, car nous avons appris : Les procès civils, on les juge le jour et on les conclut la nuit ; ici aussi, on sanctifierait la nuit. Il vient donc nous apprendre [le contraire].
איצטריך סד"א תיהוי חקירת עדים כתחילת דין ומקודש מקודש כגמר דין ולקדשי בליליא מידי דהוה אדיני ממונות דתנן דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה הכא נמי מקדשין בליליא קמ"ל
Et disons qu’il en est bien ainsi ! Le verset dit : « Car c’est un statut pour Israël, un jugement du Dieu de Jacob » (Ps 81, 5). Quand est-ce un statut ? À la conclusion du jugement, et le Miséricordieux l’appelle « jugement » : de même que le jugement a lieu le jour, ici aussi le jour.
ואימא הכי נמי אמר קרא (תהלים פא, ה) כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב אימת הוי חק בגמר דין וקא קרי ליה רחמנא משפט מה משפט ביום אף הכא נמי ביום:
« Si trois l’ont vue et qu’ils forment le tribunal, que les deux se lèvent et fassent siéger [d’autres] de leurs collègues auprès de celui qui reste seul. » Pourquoi ? Ici aussi, disons : que l’ouïe ne soit pas plus grande que la vue ! Et si tu dis : ici aussi, par exemple, s’ils l’ont vue la nuit – c’est la même chose [que précédemment] !
ראוהו שלשה והן בית דין יעמדו שנים ויושיבו מחביריהם אצל היחיד אמאי הכא נמי נימא לא תהא שמיעה גדולה מראייה וכי תימא ה"נ כגון שראוהו בלילה היינו הך
C’est la fin qui lui était nécessaire : « car un seul n’est pas digne de foi par lui-même ». Car tu aurais pu penser que, puisque nous avons appris que les procès civils [se jugent] à trois, mais que celui qui est reconnu expert par le public juge même seul, ici aussi on pourrait le sanctifier seul. Il vient donc nous apprendre [le contraire].
סיפא איצטריכא ליה דאין היחיד נאמן על ידי עצמו דסלקא דעתך אמינא הואיל (ותנן) דיני ממונות בשלשה ואם היה מומחה לרבים דן אפילו ביחיד הכא נמי ניקדשיה ביחידי קמ"ל
Et disons qu’ici aussi [ce soit permis] ! – Il n’y a pas en Israël d’expert reconnu par le public plus grand que Moïse notre maître, et le Saint, béni soit-Il, lui a dit : [Pas] tant qu’Aaron n’est pas avec toi, car il est écrit : « L’Éternel dit à Moïse et à Aaron dans le pays d’Égypte : Ce mois-ci sera pour vous » (Ex 12, 1-2).
ואימא הכא נמי אין לך מומחה לרבים בישראל יותר ממשה רבינו וקאמר ליה הקב"ה עד דאיכא אהרן בהדך דכתיב (שמות יב, א) ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם
Cela veut-il dire qu’un témoin peut devenir juge ? Faut-il dire que notre Michna n’est pas conforme à Rabbi Akiva ? Car il a été enseigné : Un Sanhédrin qui a vu quelqu’un tuer une personne :
למימרא דעד נעשה דיין לימא מתני' דלא כר"ע דתניא סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש
Original : Rosh Hashanah 25b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.