manifestement près d’une ville, il faut s’occuper de la mesure.
בעליל לעיר צריך לעסוק במדידה
Sanhédrin 14b סנהדרין
Structure du débat :Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Notre Michna n’est pas selon ce tanna-ci, car on a enseigné : Rabbi Eliézer ben Ya’akov dit : « Tes anciens et tes juges sortiront » (Dt 21, 2) : « tes anciens », c’est le Sanhédrin ; « et tes juges », c’est le roi et le grand prêtre. Le roi, ainsi qu’il est écrit : « Un roi, par le droit, affermit le pays » (Pr 29, 4) ; le grand prêtre, ainsi qu’il est écrit : « Tu iras vers les prêtres lévites et vers le juge » (Dt 17, 9).
מתניתין דלא כי האי תנא דתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר (דברים כא, ב) ויצאו זקניך ושופטיך זקניך זו סנהדרין ושופטיך זה מלך וכהן גדול מלך דכתיב (משלי כט, ד) מלך במשפט יעמיד ארץ כהן גדול דכתיב (דברים יז, ט) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט
Ils ont demandé : Rabbi Eliézer ben Ya’akov diverge-t-il sur un seul point ou diverge-t-il sur deux ? Diverge-t-il au sujet du roi et du grand prêtre, mais au sujet du Sanhédrin [il est] soit comme Rabbi Yehouda, soit comme Rabbi Chimon ? Ou peut-être diverge-t-il aussi au sujet du Sanhédrin, en disant qu’il faut tout le Sanhédrin ?
איבעיא להו רבי אליעזר בן יעקב בחדא פליג או בתרתי פליג במלך וכהן גדול פליג אבל בסנהדרי אי כר' יהודה אי כרבי שמעון או דילמא בסנהדרי נמי פליג דאמר כולה סנהדרי בעינן
Rav Yossef a dit : viens et entends : s’il les a trouvés à Beit Pagui et s’est rebellé contre eux, se pourrait-il que sa rébellion soit [considérée comme] une rébellion ? L’Écriture dit : « Tu te lèveras et tu monteras au lieu » (Dt 17, 8) : cela enseigne que c’est le lieu qui détermine.
אמר רב יוסף ת"ש מצאן אבית פגי והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה ת"ל (דברים יז, ח) וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם
Combien en sont sortis ? Si l’on dit une partie d’entre eux, peut-être ceux qui sont restés à l’intérieur sont-ils de son avis ! Il est donc évident qu’ils sont tous sortis. Pour quoi ? Si l’on dit pour une affaire facultative, peuvent-ils sortir ? N’est-il pas écrit : « Ton nombril est une coupe arrondie où le vin mêlé ne manque pas » (Ct 7, 3) ? Il est donc évident [que c’est] pour une affaire de précepte.
דנפוק כמה אילימא מקצתן דילמא הנך דאיכא גואי קיימי כוותיה אלא פשיטא דנפוק כולהו למאי אילימא לדבר הרשות מי מצו נפקי והכתיב (שיר השירים ז, ג) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג אלא פשיטא לדבר מצוה
Comment cela ? N’est-ce pas pour la mesure [en vue] de la génisse ? Et c’est Rabbi Eliézer ben Ya’akov, qui dit qu’il faut tout le Sanhédrin ! Abayé lui dit : non ; par exemple, s’ils sont sortis pour agrandir la ville et les parvis, comme nous avons appris : on n’agrandit la ville et les parvis que par un tribunal de soixante et onze.
היכי דמי לאו למדידת עגלה ורבי אליעזר בן יעקב היא דאמר כולי סנהדרי בעינן אמר ליה אביי לא כגון שיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות כדתנן אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בבית דין של שבעים ואחד
On a enseigné conformément à Rav Yossef : s’il les a trouvés à Beit Pagui et s’est rebellé contre eux — par exemple s’ils étaient sortis pour la mesure [en vue] de la génisse et pour agrandir la ville et les parvis — se pourrait-il que sa rébellion soit [considérée comme] une rébellion ? L’Écriture dit : « Tu te lèveras et tu monteras au lieu » : cela enseigne que c’est le lieu qui détermine.
תניא כוותיה דרב יוסף מצאן אבית פאגי והמרה עליהן כגון שיצאו למדידת עגלה ולהוסיף על העיר ועל העזרות יכול שתהא המראתו המראה ת"ל וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם:
« [Les fruits] de la plantation de la quatrième année et la seconde dîme dont la valeur n’est pas connue, par trois. » Nos maîtres ont enseigné : quelle est la seconde dîme dont la valeur n’est pas connue ? Des fruits qui ont pourri, du vin qui s’est aigri et des pièces qui ont rouillé. Nos maîtres ont enseigné : la seconde dîme dont la valeur n’est pas connue, on la rachète [sur l’estimation] de trois acheteurs, mais pas de trois qui ne sont pas acheteurs ; même si l’un d’eux est un non-Juif, même si l’un d’eux est le propriétaire.
נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין בשלשה: תנו רבנן איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין פירות שהרקיבו ויין שהקרים ומעות שהחלידו תנו רבנן מעשר שני שאין דמיו ידועין פודין אותו בשלשה לקוחות אבל לא בשלשה שאין לקוחות אפילו נכרי אחד מהן אפילו אחד מהם בעלים
Rabbi Yirmeya a demandé : trois qui versent dans une seule bourse, qu’en est-il ? Viens et entends : un homme et ses deux femmes rachètent la seconde dîme dont la valeur n’est pas connue. — Peut-être s’agit-il d’un cas comme Rav Papa et la fille d’Abba de Soura.
בעי רבי ירמיה שלשה ומטילין לתוך כיס אחד מהו תא שמע איש ושתי נשיו פודין מעשר שני שאין דמיו ידועין דילמא כגון רב פפא ובת אבא סוראה:
« Les biens consacrés, par trois. » Notre Michna n’est pas selon ce tanna-ci, car on a enseigné : Rabbi Eliézer ben Ya’akov dit : même une fourchette consacrée exige dix personnes pour la racheter.
ההקדשות בשלשה: מתניתין דלא כי האי תנא דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר אפילו צינורא של הקדש צריכה עשרה בני אדם לפדותה
Rav Papa dit à Abayé : cela va bien pour Rabbi Eliézer ben Ya’akov, qui parle comme Chmouel, car Chmouel a dit : dix fois [le mot] cohen est écrit dans la section. Mais les Sages, d’où tirent-ils trois ?
א"ל רב פפא לאביי בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב דאמר כשמואל דאמר שמואל עשרה כהנים כתובין בפרשה אלא לרבנן שלשה מנא להו
Et si tu dis que trois [mentions] sont écrites à leur sujet, pour les terres, au sujet desquelles quatre sont écrites, qu’il suffise de quatre ! Et si tu dis qu’il en est bien ainsi, pourquoi avons-nous appris : les terres, par neuf et un cohen ?
וכי תימא דכתיב בהו שלשה קרקעות דכתיב בהו ארבעה תיסגי בארבעה וכי תימא הכי נמי אלמה תנן הקרקעות תשעה וכהן
Qu’est-ce donc ? Que [le compte] s’achève à dix pour elles ; [alors] pour les biens consacrés, pour lesquels il s’achève à six, qu’on exige six ! — C’est difficile.
אלא מאי דמשלמי בהו עשרה הקדשות דמשלמי בהו שיתא ליבעו שיתא קשיא:
« Les estimations, etc. » Que [signifie] « les estimations portant sur des biens meubles » ? Rav Guiddel a dit au nom de Rav : [il s’agit de] celui qui dit : « l’estimation de cet objet m’incombe ». Car Rav Guiddel a dit au nom de Rav :
הערכין כו': מאי ערכין המטלטלין א"ר גידל אמר רב באומר ערך כלי זה עלי דא"ר גידל אמר רב
Original : Sanhedrin 14b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.