« avec toi » (Nb 11, 16) : « avec toi », et toi en leur compagnie. Et Rabbi Yehouda ? « Avec toi », à cause de la Présence divine.
עמך עמך ואת בהדייהו ורבי יהודה עמך משום שכינה
Sanhédrin 17a סנהדרין
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et les Rabbanan [répondent] : le verset dit : « Et ils porteront avec toi la charge du peuple » (Nb 11, 17) : « avec toi », et toi en leur compagnie. Et Rabbi Yehouda ? « Avec toi » : ceux qui te ressemblent.
ורבנן אמר קרא (במדבר יא, יז) ונשאו אתך במשא העם אתך ואת בהדייהו ורבי יהודה אתך בדומין לך
Et les Rabbanan ? Cela se déduit de « Allège-toi [la charge], et ils la porteront avec toi » (Ex 18, 22) ; et l’on apprend [le nombre] du grand Sanhédrin à partir du petit Sanhédrin.
ורבנן (שמות יח, כב) מוהקל מעליך ונשאו אתך נפקא וילפא סנהדרי גדולה מסנהדרי קטנה
Nos maîtres ont enseigné : « Et deux hommes restèrent dans le camp » (Nb 11, 26). Certains disent : Ils restèrent dans l’urne.
ת"ר (במדבר יא, כו) וישארו שני אנשים במחנה יש אומרים בקלפי נשתיירו
Car au moment où le Saint, béni soit-Il, dit à Moïse : « Rassemble-moi soixante-dix hommes parmi les anciens d’Israël », Moïse dit : Comment ferai-je ? Si je choisis six de chaque tribu, il s’en trouvera deux de trop ; si je choisis cinq de chaque tribu, il en manquera dix ; si je choisis six de cette tribu-ci et cinq de cette tribu-là, je vais jeter la jalousie entre les tribus.
שבשעה שאמר לו הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אמר משה כיצד אעשה אברור ששה מכל שבט ושבט נמצאו שנים יתירים אברור חמשה חמשה מכל שבט ושבט נמצאו עשרה חסרים אברור ששה משבט זה וחמשה משבט זה הריני מטיל קנאה בין השבטים
Que fit-il ? Il en choisit six [de chaque tribu] et apporta soixante-douze billets. Sur soixante-dix il écrivit « ancien », et deux il les laissa blancs. Il les mélangea et les mit dans une urne. Il leur dit : Venez prendre vos billets. Quiconque tirait « ancien », il lui disait : Le Ciel t’a déjà consacré. Celui qui tirait un billet blanc, il lui disait : Le Lieu (Dieu) ne veut pas de toi ; moi, que puis-je faire pour toi ?
מה עשה בירר ששה ששה והביא שבעים ושנים פיתקין על שבעים כתב זקן ושנים הניח חלק בללן ונתנן בקלפי אמר להם בואו וטלו פיתקיכם כל מי שעלה בידו זקן אמר כבר קידשך שמים מי שעלה בידו חלק אמר המקום לא חפץ בך אני מה אעשה לך
De même tu dis : « Tu prendras cinq sicles par tête » (Nb 3, 47). Moïse dit : Comment ferai-je avec Israël ? Si je dis à [l’un] : « Donne-moi ton rachat et va-t’en », il me dira : « Un lévite m’a déjà racheté. »
כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר ג, מז) ולקחת חמשת חמשת שקלים לגולגולת אמר משה כיצד אעשה להן לישראל אם אומר לו תן לי פדיונך וצא יאמר לי כבר פדאני בן לוי
Que fit-il ? Il apporta vingt-deux mille billets et écrivit sur eux « lévite », et sur deux cent soixante-treize il écrivit « cinq sicles ». Il les mélangea et les mit dans une urne. Il leur dit : Prenez vos billets. Celui qui tirait « lévite », il lui disait : Un lévite t’a déjà racheté. Celui qui tirait « cinq sicles », il lui disait : Donne ton rachat et va-t’en.
מה עשה הביא עשרים ושנים אלפים פיתקין וכתב עליהן בן לוי ועל שלשה ושבעים ומאתים כתב עליהן חמשה שקלים בללן ונתנן בקלפי אמר להן טלו פיתקיכם מי שעלה בידו בן לוי אמר לו כבר פדאך בן לוי מי שעלה בידו חמשת שקלים אמר לו תן פדיונך וצא
Rabbi Chimon dit : Ils restèrent dans le camp. Au moment où le Saint, béni soit-Il, dit à Moïse : « Rassemble-moi soixante-dix hommes », Eldad et Médad dirent : Nous ne sommes pas dignes de cette grandeur. Le Saint, béni soit-Il, dit : Puisque vous vous êtes amoindris, voici que J’ajoute de la grandeur à votre grandeur. Et quelle grandeur leur ajouta-t-Il ? Tous les [autres] prophètes prophétisèrent puis cessèrent, mais eux prophétisèrent et ne cessèrent pas.
רבי שמעון אומר במחנה נשתיירו בשעה שאמר לו הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש אמרו אלדד ומידד אין אנו ראויין לאותה גדולה אמר הקב"ה הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על גדולתכם ומה גדולה הוסיף להם שהנביאים כולן נתנבאו ופסקו והם נתנבאו ולא פסקו
Et quelle prophétie prophétisèrent-ils ? Ils dirent : Moïse meurt, Josué fait entrer Israël dans le pays. Abba ’Hanin dit au nom de Rabbi Eliézer : Ils prophétisaient au sujet des cailles : « Monte, caille ! Monte, caille ! »
ומה נבואה נתנבאו אמרו משה מת יהושע מכניס את ישראל לארץ אבא חנין אומר משום רבי אליעזר על עסקי שליו הן מתנבאים עלי שליו עלי שליו
Rav Na’hman dit : Ils prophétisaient au sujet de Gog et Magog, car il est dit : « Ainsi parle le Seigneur Dieu : N’es-tu pas celui dont J’ai parlé aux jours anciens par la main de Mes serviteurs, les prophètes d’Israël, qui ont prophétisé en ces jours-là pendant des années (chanim), que Je t’amènerais contre eux, etc. » (Ez 38, 17). Ne lis pas chanim (« années »), mais chenayim (« deux »). Et qui sont les deux prophètes qui ont prophétisé à une même époque une même prophétie ? Dis donc : Eldad et Médad.
רב נחמן אמר על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאין שנאמר (יחזקאל לח, יז) כה אמר ה' אלהים האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם וגו' אל תיקרי שנים אלא שנים ואיזו הן שנים נביאים שנתנבאו בפרק אחד נבואה אחת הוי אומר אלדד ומידד
Le maître a dit : Tous les prophètes prophétisèrent puis cessèrent, mais eux prophétisèrent et ne cessèrent pas. D’où savons-nous que [les autres] cessèrent ? Si l’on dit : de ce qu’il est écrit : « Ils prophétisèrent, et ne continuèrent pas (velo yasafou) » (Nb 11, 25), mais alors [à propos de] « une voix forte, et elle ne cessa pas (velo yasaf) » (Dt 5, 18), est-ce aussi qu’elle ne continua pas ? Non, c’est qu’elle ne cessa pas !
אמר מר כל הנביאים כולן נתנבאו ופסקו והן נתנבאו ולא פסקו מנא לן דפסקו אילימא מדכתיב (במדבר יא, כה) ויתנבאו ולא יספו אלא מעתה (דברים ה, יח) קול גדול ולא יסף ה"נ דלא אוסיף הוא אלא דלא פסק הוא
C’est plutôt qu’ici il est écrit : « ils prophétisèrent », [tandis que] là il est écrit : « ils prophétisent » (Nb 11, 27) : ils continuaient encore à prophétiser.
אלא הכא כתיב ויתנבאו התם כתיב (במדבר יא, כז) מתנבאים עדיין מתנבאים והולכים
Selon celui qui dit [qu’ils prophétisèrent] « Moïse meurt », c’est bien ce qui est écrit : « Mon seigneur Moïse, retiens-les (kela’em) » (Nb 11, 28). Mais selon celui qui dit [qu’ils prophétisèrent] ces deux autres choses, que signifie « Mon seigneur Moïse, retiens-les » ? Que ce n’était pas convenable, car il était comme un disciple qui enseigne la halakha devant son maître.
בשלמא למ"ד משה מת היינו דכתיב (במדבר יא, כח) אדוני משה כלאם אלא למ"ד הנך תרתי מאי אדני משה כלאם דלאו אורח ארעא דהוה ליה כתלמיד המורה הלכה לפני רבו
Selon celui qui dit [qu’ils prophétisèrent] ces deux autres choses, c’est bien ce qui est écrit : « Qui donnera [que tout le peuple de l’Éternel soit prophète] ! » (Nb 11, 29). Mais selon celui qui dit [qu’ils prophétisèrent] « Moïse meurt », cela lui aurait-il plu ? — Ils n’avaient pas achevé [la prophétie] devant lui.
בשלמא למ"ד הנך תרתי היינו דכתיב מי יתן אלא למ"ד משה מת מינח הוה ניחא ליה לא סיימוה קמיה
Que signifie « retiens-les » ? Il lui dit : Impose-leur les affaires de la communauté, et ils s’épuiseront d’eux-mêmes.
מאי כלאם א"ל הטל עליהן צרכי ציבור והן כלין מאיליהן:
« D’où [sait-on qu’il faut] ajouter encore trois ? »
מניין להביא עוד שלשה:
En fin de compte, [une condamnation] au détriment [de l’accusé] par [une majorité de] deux, tu ne la trouves pas : si onze acquittent et douze condamnent, c’est encore un seul ; si dix acquittent et treize condamnent, ce sont trois ! Rabbi Abbahou dit : Tu ne le trouves que lorsqu’on ajoute [des juges], et selon tous, et au grand Sanhédrin, et selon Rabbi Yehouda, qui dit [qu’il compte] soixante-dix.
סוף סוף לרעה ע"פ שנים לא משכחת לה אי אחד עשר מזכין ושנים עשר מחייבין אכתי חד הוא אי עשרה מזכין ושלשה עשר מחייבין תלתא הוו א"ר אבהו אי אתה מוצא אלא במוסיפין ודברי הכל ובסנהדרי גדולה ואליבא דרבי יהודה דאמר שבעים
Et Rabbi Abbahou dit : Lorsqu’on ajoute [des juges], on forme d’emblée un tribunal en nombre pair. C’est évident ! — Tu aurais pu dire : celui qui dit « je ne sais pas » est considéré comme présent, et s’il dit quelque chose, nous l’écoutons ; il nous apprend donc que celui qui dit « je ne sais pas » est considéré comme absent, et s’il donne une raison, nous ne l’écoutons pas.
וא"ר אבהו במוסיפין עושין ב"ד שקול לכתחילה פשיטא מהו דתימא האי דקאמר איני יודע כמאן דאיתיה דמי ואי אמר מילתא שמעינן ליה קמ"ל דהאי דקאמר איני יודע כמאן דליתיה דמי ואי אמר טעמא לא שמעינן ליה
Rav Kahana dit : Un Sanhédrin dont tous [les membres] voient [l’accusé] coupable, on l’acquitte. Quelle en est la raison ? Parce que nous avons appris par tradition qu’on doit laisser passer la nuit sur le jugement afin de lui trouver un mérite, et ceux-là ne lui en verront plus.
אמר רב כהנא סנהדרי שראו כולן לחובה פוטרין אותו מ"ט כיון דגמירי הלנת דין למעבד ליה זכותא והני תו לא חזו ליה
Rabbi Yo’hanan dit : On ne fait siéger au Sanhédrin que des hommes de haute stature, des hommes de sagesse, des hommes de belle apparence, des hommes d’âge avancé, des hommes connaissant la sorcellerie, et qui savent les soixante-dix langues, afin que le Sanhédrin n’ait pas à entendre par la bouche d’un interprète.
א"ר יוחנן אין מושיבין בסנהדרי אלא בעלי קומה ובעלי חכמה ובעלי מראה ובעלי זקנה ובעלי כשפים ויודעים בע' לשון שלא תהא סנהדרי שומעת מפי המתורגמן
Rav Yehouda dit au nom de Rav : On ne fait siéger au Sanhédrin que celui qui sait déclarer pur un reptile (cherets) à partir de la Torah. Rav dit : Je raisonnerai et je le déclarerai pur :
אמר רב יהודה אמר רב אין מושיבין בסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ מה"ת אמר רב אני אדון ואטהרנו
Original : Sanhedrin 17a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.