son treillis [de sangles] passe par l’intérieur [du cadre] ; le lit, son treillis passe par-dessus [le cadre].
סירוגו מתוכו מטה סירוגה מעל גבה
Sanhédrin 20b סנהדרין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On objecta : Les ustensiles de bois, à partir de quand reçoivent-ils l’impureté ? Le lit et le berceau, à partir du moment où on les a polis avec de la peau de poisson. Or si le lit est sanglé par-dessus, pourquoi me faut-il le polissage avec la peau de poisson ? — Plutôt : l’un et l’autre [sont sanglés] par l’intérieur ; le lit, on fait entrer et sortir [les sangles] par des fentes ; le dargach, on les fait entrer et sortir par des boucles.
מיתיבי כלי עץ מאימתי מקבלין טומאה המטה והעריסה משישופם בעור הדג ואי מטה מסורגת (היא) מעל גבה למה לי שיפת עור הדג אלא הא והא מתוכו מטה אעולי ואפוקי בבזיוני דרגש אעולי ואפוקי באבקתא
Rabbi Yaakov dit au nom de Rabbi Yehochoua ben Lévi : La halakha est conforme à Rabban Chimon ben Gamliel. Rabbi Yaakov bar Ami dit : Un lit dont les montants dépassent, on le dresse, et cela suffit.
אמר ר' יעקב אמר ר' יהושע בן לוי הלכה כרשב"ג אמר רבי יעקב בר אמי מטה שנקליטיה יוצאין זוקפה ודיו:
MICHNA: Et il sort pour une guerre facultative sur décision d’un tribunal de soixante et onze. Et il ouvre une brèche pour se faire un chemin, et on ne l’en empêche pas : le chemin du roi n’a pas de mesure. Et tout le peuple pille et le lui donne, et il prend la part en premier.
מתני׳ ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד ופורץ לעשות לו דרך ואין ממחה בידו דרך המלך אין לו שיעור וכל העם בוזזין ונותנין לו והוא נוטל חלק בראש:
GUEMARA: Nous l’avons déjà appris une fois : On ne sort pour une guerre facultative que sur décision d’un tribunal de soixante et onze ! — Puisqu’il enseigne toutes les affaires du roi, il enseigne aussi : on sort pour une guerre facultative.
גמ׳ תנינא חדא זימנא אין מוציאין למלחמת הרשות אלא ע"פ ב"ד של שבעים ואחד איידי דתנא כל מילי דמלך תנא נמי מוציאין למלחמת הרשות
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : Tout ce qui est dit dans le passage du roi, le roi y a droit. Rav dit : Ce passage n’a été dit que pour les intimider, car il est dit : « Tu placeras, oui, tu placeras sur toi un roi » (Dt 17, 15) : que sa crainte soit sur toi.
אמר רב יהודה אמר שמואל כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו רב אמר לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם שנאמר (דברים יז, טו) שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך
C’est comme [un désaccord entre] Tannaïm : Rabbi Yossé dit : Tout ce qui est dit dans le passage du roi, le roi y a droit. Rabbi Yehouda dit : Ce passage n’a été dit que pour les intimider, car il est dit : « Tu placeras, oui, tu placeras sur toi un roi » : que sa crainte soit sur toi.
כתנאי ר' יוסי אומר כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו ר' יהודה אומר לא נאמרה פרשה זו אלא כדי לאיים עליהם שנאמר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך
Et ainsi Rabbi Yehouda disait : Trois commandements furent prescrits à Israël lors de leur entrée dans le pays : établir sur eux un roi, retrancher la descendance d’Amalek, et se bâtir la Maison élue.
וכן היה רבי יהודה אומר ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה
Rabbi Nehoraï dit : Ce passage n’a été dit qu’en réponse à leurs récriminations, car il est dit : « Et tu diras : Je veux mettre sur moi un roi, etc. » (Dt 17, 14).
רבי נהוראי אומר לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן שנאמר (דברים יז, יד) ואמרת אשימה עלי מלך וגו'
Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Eliézer dit : Les anciens de la génération demandèrent comme il convient, car il est dit : « Donne-nous un roi pour nous juger » (1 S 8, 6) ; mais les gens du peuple (amei haarets) parmi eux gâtèrent [la chose], car il est dit : « Et nous serons, nous aussi, comme toutes les nations ; notre roi nous jugera et sortira devant nous » (1 S 8, 20).
תניא ר"א אומר זקנים שבדור כהוגן שאלו שנאמר (שמואל א ח, ו) תנה לנו מלך לשפטנו אבל עמי הארץ שבהן קלקלו שנאמר (שמואל א ח, כ) והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו
Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Yossé dit : Trois commandements furent prescrits à Israël lors de leur entrée dans le pays : établir sur eux un roi, retrancher la descendance d’Amalek, et se bâtir la Maison élue ; et je ne sais pas lequel d’entre eux [vient] en premier.
תניא רבי יוסי אומר שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה ואיני יודע איזה מהן תחילה
Lorsqu’il dit : « Car la main est sur le trône de Yah : guerre de l’Éternel contre Amalek » (Ex 17, 16), dis donc : établir sur eux un roi en premier ; et « trône » ne désigne que le roi, car il est dit : « Et Salomon s’assit sur le trône de l’Éternel comme roi » (1 Ch 29, 23).
כשהוא אומר (שמות יז, טז) כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק הוי אומר להעמיד להם מלך תחילה ואין כסא אלא מלך שנאמר (דברי הימים א כט, כג) וישב שלמה על כסא ה' למלך
Et je ne sais toujours pas s’il faut se bâtir la Maison élue en premier ou retrancher la descendance d’Amalek en premier. Lorsqu’il dit : « Et Il vous donnera le repos de tous vos ennemis, etc. ; et ce sera le lieu que l’Éternel choisira, etc. » (Dt 12, 10-11), dis donc : retrancher la descendance d’Amalek en premier.
ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה או להכרית זרעו של עמלק תחלה כשהוא אומר (דברים יב, י) והניח לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה' וגו' הוי אומר להכרית זרעו של עמלק תחלה
Et de même il dit au sujet de David : « Et lorsque le roi David fut établi dans sa maison, et que l’Éternel lui eut donné le repos tout autour » (2 S 7, 1), et il est écrit : « Et le roi dit au prophète Nathan : Vois donc, moi j’habite dans une maison de cèdre, etc. » (2 S 7, 2).
וכן בדוד הוא אומר (שמואל ב ז, א) ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב וכתיב (שמואל ב ז, ב) ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו'
Rech Lakich dit : Au commencement, Salomon régna sur les [êtres] d’en haut, car il est dit : « Et Salomon s’assit sur le trône de l’Éternel » (1 Ch 29, 23) ; et finalement il régna sur ceux d’en bas, car il est dit : « Car il dominait sur tout [le pays] au-delà du fleuve, depuis Tifsa’h jusqu’à Gaza » (1 R 5, 4).
אמר ריש לקיש בתחילה מלך שלמה על העליונים שנאמר (דברי הימים א כט, כג) וישב שלמה על כסא ה' ולבסוף מלך על התחתונים שנאמר (מלכים א ה, ד) כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה
Rav et Chmouel : l’un dit : Tifsa’h est à une extrémité du monde et Gaza à [l’autre] extrémité du monde ; et l’autre dit : Tifsa’h et Gaza sont situées l’une près de l’autre, et de même qu’il régna sur Tifsa’h et sur Gaza, ainsi il régna sur le monde entier.
רב ושמואל חד אמר תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם וחד אמר תפסח ועזה בהדי הדדי הוו יתבו וכשם שמלך על תפסח ועל עזה כך מלך על כל העולם כולו
Et ensuite il ne régna plus que sur Israël, car il est dit : « Moi, Qohéleth, j’ai été roi sur Israël, etc. » (Qo 1, 12) ; et ensuite il ne régna plus que sur Jérusalem, car il est dit : « Paroles de Qohéleth, fils de David, roi à Jérusalem » (Qo 1, 1) ; et ensuite il ne régna plus que sur son lit, car il est dit : « Voici le lit de Salomon, etc. » (Ct 3, 7).
ולבסוף לא מלך אלא על ישראל שנאמר (קהלת א, יב) אני קהלת הייתי מלך על ישראל וגו' ולבסוף לא מלך אלא על ירושלים שנאמר (קהלת א, א) דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים ולבסוף לא מלך אלא על מטתו שנאמר (שיר השירים ג, ז) הנה מטתו שלשלמה וגו'
Et finalement il ne régna plus que sur son bâton, car il est dit : « Ceci fut ma part de tout mon labeur » (Qo 2, 10). Rav et Chmouel : l’un dit : son bâton ; et l’autre dit : sa cruche.
ולבסוף לא מלך אלא על מקלו שנאמר (קהלת ב, י) זה היה חלקי מכל עמלי רב ושמואל חד אמר מקלו וחד אמר גונדו
Est-il revenu [à la royauté] ou n’est-il pas revenu ? Rav et Chmouel : l’un dit : il est revenu ; et l’autre dit : il n’est pas revenu. Celui qui dit qu’il n’est pas revenu [pense qu’il fut] roi puis homme ordinaire ; et celui qui dit qu’il est revenu [pense qu’il fut] roi, puis homme ordinaire, puis roi.
הדר או לא הדר רב ושמואל חד אמר הדר וחד אמר לא הדר מאן דאמר לא הדר מלך והדיוט ומאן דאמר הדר מלך והדיוט ומלך:
« Il ouvre une brèche pour se faire un chemin. » Nos maîtres ont enseigné : Les trésors des rois [vaincus] sont au roi ; et le reste du butin qu’on pille, moitié au roi et moitié au peuple. Abayé dit à Rav Dimi — et certains disent : à Rav A’ha : Que les trésors des rois soient au roi, c’est l’usage ; mais le reste du butin qu’on pille, moitié au roi et moitié au peuple, d’où le savons-nous ? — Car il est écrit :
פורץ לעשות לו דרך: ת"ר אוצרות מלכים למלך ושאר ביזה שבוזזין מחצה למלך ומחצה לעם אמר ליה אביי לרב דימי ואמרי לה לרב אחא בשלמא אוצרות מלכים למלך אורחא דמלתא אלא שאר ביזה שבוזזין מחצה למלך ומחצה לעם מנלן דכתיב
Original : Sanhedrin 20b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.