Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
GUEMARA: Les Sages ont enseigné : L’homme, on le couvre d’un pan [de tissu] par-devant ; et la femme, de deux pans, par-devant et par-derrière, car elle est tout entière nudité. Telles sont les paroles de Rabbi Yehouda. Et les Sages disent : L’homme est lapidé nu, mais la femme n’est pas lapidée nue.
גמ׳ תנו רבנן האיש מכסין אותו פרק אחד מלפניו ואשה שני פרקים בין מלפניה בין מלאחריה מפני שכולה ערוה דברי ר' יהודה וחכמים אומרים האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה
Si l’on dit : « le » [homme] et non « la » [femme], n’est-il pas écrit : « Tu feras sortir cet homme ou cette femme » (Dt 17, 5) ? Que signifie donc « le » ? Lui sans son vêtement ; donc elle, avec son vêtement. Rabbi Yehouda dit : « le », sans son vêtement, qu’il s’agisse d’un homme ou d’une femme.
אילימא אותו ולא אותה והכתיב (דברים יז, ה) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אלא מאי אותו אותו בלא כסותו הא אותה בכסותה רבי יהודה אומר אותו בלא כסותו לא שנא איש ולא שנא אשה
Faut-il en conclure que les Sages tiennent compte des pensées impures et que Rabbi Yehouda n’en tient pas compte ? Or nous les avons entendus dire l’inverse, car nous avons appris dans une Michna : Le cohen saisit ses vêtements [de la femme soupçonnée d’adultère] — s’ils se déchirent, qu’ils se déchirent ; s’ils se décousent, qu’ils se décousent — jusqu’à découvrir sa poitrine, et il défait ses cheveux. Rabbi Yehouda dit : Si sa poitrine était belle, il ne la découvrait pas, et si ses cheveux étaient beaux, il ne les défaisait pas.
למימרא דרבנן חיישי להרהורא ורבי יהודה לא חייש להרהורא והא איפכא שמענא להו דתנן הכהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו עד שמגלה את לבה וסותר את שערה רבי יהודה אומר אם היה לבה נאה לא היה מגלהו ואם היה שערה נאה לא היה סותרו
Rabba a dit : Là-bas, la raison est la suivante : peut-être sortira-t-elle innocente du tribunal, et les jeunes cohanim s’éprendraient d’elle ; ici, elle est mise à mort. Et si tu dis qu’ils viendraient à s’éprendre d’autres femmes, Rabba a dit : Il est établi par tradition que le penchant au mal ne domine que celui dont les yeux voient.
אמר רבה התם היינו טעמא שמא תצא מב"ד זכאה ויתגרו בה פירחי כהונה הכא הא מקטלא וכי תימא אתי לאיתגרויי באחרנייתא אמר רבה גמירי אין יצר הרע שולט אלא במי שעיניו רואות
Rava a dit : [La contradiction entre]Rabbi Yehouda et Rabbi Yehouda est une difficulté ; [entre] les Sages et les Sages, ce n’est pas une difficulté. Mais Rava a dit [ensuite] : Rabbi Yehouda et Rabbi Yehouda, ce n’est pas une difficulté, comme nous l’avons résolu.
אמר רבא דר' יהודה אדר' יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא אלא אמר רבא דרבי יהודה אדר' יהודה לא קשיא כדשנין
Les Sages et les Sages non plus ne sont pas une difficulté. Le verset dit [à propos de la femme soupçonnée] : « Toutes les femmes seront averties et ne feront pas selon votre impudicité » (Ez 23, 48) ; ici [, lors de la lapidation], il n’y a pas d’avertissement plus grand que celui-ci [, inutile de la découvrir].
דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא אמר קרא (יחזקאל כג, מח) ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכינה הכא אין לך ייסור גדול מזה
Et si tu dis : qu’on lui fasse les deux [, la mort et l’humiliation], Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : Le verset dit : « Tu aimeras ton prochain comme toi-même » (Lv 19, 18) : choisis-lui une mort décente.
וכ"ת ליעביד בה תרתי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה
Dira-t-on que [la règle de]Rav Na’hman fait l’objet d’une controverse entre Tannaïm ? Non, tous admettent [la règle de]Rav Na’hman, et ici ils divergent sur ceci : l’un pense que l’humiliation d’un homme lui importe plus que le confort de son corps, et l’autre pense que le confort de son corps importe plus que l’humiliation.
לימא דרב נחמן תנאי היא לא דכולי עלמא אית להו דרב נחמן והכא בהא קמיפלגי מר סבר בזיוני דאיניש עדיפא ליה טפי מניחא דגופיה ומר סבר ניחא דגופיה עדיף מבזיוני:
MICHNA: Le lieu de la lapidation avait une hauteur de deux tailles d’homme. L’un des témoins le pousse par les hanches ; s’il se retourne sur la poitrine, on le retourne sur les hanches [, c’est-à-dire sur le dos]. S’il en meurt, [le devoir] est accompli.
מתני׳ בית הסקילה היה גובה שתי קומות אחד מן העדים דוחפו על מתניו נהפך על לבו הופכו על מתניו ואם מת בה יצא
Sinon, le second [témoin] prend la pierre et la lui jette sur la poitrine. S’il en meurt, [le devoir] est accompli ; sinon, sa lapidation incombe à tout Israël, ainsi qu’il est dit : « La main des témoins sera sur lui la première pour le faire mourir, et la main de tout le peuple ensuite » (Dt 17, 7).
ואם לאו השני נוטל את האבן ונותנו על לבו אם מת בה יצא ואם לאו רגימתו בכל ישראל שנאמר (דברים יז, ז) יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה:
GUEMARA: Il a été enseigné : Avec sa propre taille, cela fait trois. Mais faut-il tant que cela ? On objecte : De même qu’une fosse [capable de faire mourir] est de dix palmes, de même toute [chute] capable de faire mourir est de dix palmes !
גמ׳ תנא וקומה שלו הרי כאן שלש ומי בעינן כולי האי ורמינהו מה בור שהוא כדי להמית עשרה טפחים אף כל כדי להמית עשרה טפחים
Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : Le verset dit : « Tu aimeras ton prochain comme toi-même » (Lv 19, 18) : choisis-lui une mort décente. S’il en est ainsi, qu’on le rende plus haut encore ! [Non,] parce qu’il serait défiguré.
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה אי הכי ליגבהיה טפי משום דמינוול:
« L’un des témoins le pousse. » Les Sages ont enseigné : D’où savons-nous que [l’exécution se fait] par une poussée ? Le verset dit : « il sera précipité » (Ex 19, 13). Et d’où savons-nous que c’est par lapidation ? Le verset dit : « il sera lapidé ».
אחד מן העדים דוחפו: תנו רבנן מניין שבדחייה ת"ל (שמות יט, יג) ירה ומנין שבסקילה ת"ל סקל
Et d’où savons-nous que c’est à la fois par lapidation et par poussée ? Le verset dit : « Il sera lapidé, lapidé, ou précipité, précipité » (Ex 19, 13). Et d’où savons-nous que s’il meurt de la poussée, [le devoir] est accompli ? Le verset dit : « ou précipité, précipité ». D’où savons-nous qu’il en est ainsi pour les générations futures ?
ומנין שבסקילה ובדחייה ת"ל (שמות יט, יג) סקל יסקל או ירה יירה ומנין שאם מת בדחייה יצא תלמוד לומר או ירה יירה מניין שאף לדורות כן
Original : Sanhedrin 45a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.