Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
voici ce qu’il veut dire : qui est le pauvre, méchant rusé ? C’est celui qui retarde [le mariage de] sa fille adulte. Et Rav Kahana a dit au nom de Rabbi Akiva : garde-toi de celui qui te conseille selon son propre intérêt.
הכי קאמר איזהו עני רשע ערום זה המשהא בתו בוגרת ואמר רב כהנא משום ר"ע הוי זהיר מן היועצך לפי דרכו
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : celui qui marie sa fille à un vieillard, celui qui donne une femme à son fils mineur et celui qui rend un objet perdu à un Couthéen, c’est de lui que l’Écriture dit : « afin d’ajouter l’ivresse à la soif ; l’Éternel ne voudra pas lui pardonner » (Dt 29, 18-19).
אמר רב יהודה אמר רב המשיא את בתו לזקן והמשיא אשה לבנו קטן והמחזיר אבידה לכותי עליו הכתוב אומר (דברים כט, יח) למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו
On objecta : celui qui aime sa femme comme lui-même et l’honore plus que lui-même, qui conduit ses fils et ses filles dans le droit chemin et les marie à l’approche de leur maturité, c’est de lui que l’Écriture dit : « Tu sauras que ta tente est en paix ; tu visiteras ta demeure et tu ne manqueras de rien » (Jb 5, 24). — À l’approche de leur maturité, c’est différent.
מיתיבי האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר (איוב ה, כד) וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא סמוך לפירקן שאני
Nos maîtres ont enseigné : celui qui aime ses voisins, qui rapproche ses proches, qui épouse la fille de sa sœur et qui prête un sela au pauvre au moment de sa détresse, c’est de lui que l’Écriture dit : « Alors tu appelleras, et l’Éternel répondra » (Is 58, 9).
תנו רבנן האוהב את שכיניו והמקרב את קרוביו והנושא את בת אחותו והמלוה סלע לעני בשעת דוחקו עליו הכתוב אומר (ישעיהו נח, ט) אז תקרא וה' יענה
Nos maîtres ont enseigné : « lui et elles » (Lv 20, 14) : lui et l’une d’entre elles, ce sont les paroles de Rabbi Yichmaël. Rabbi Akiva dit : lui et toutes les deux.
תנו רבנן (ויקרא כ, יד) אותו ואתהן אותו ואת אחת מהן דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אותו ואת שתיהן
Rabbi Yichmaël pense : « lui et elles » [signifie] lui et l’une d’entre elles, car en langue grecque on appelle « une » hena ; et la mère de sa belle-mère se déduit par interprétation. Rabbi Akiva pense : « lui et elles » [signifie] lui et toutes les deux, et la mère de sa belle-mère est écrite ici.
רבי ישמעאל סבר אותו ואתהן אותו ואת אחת מהן שכן בלשון יוני קורין לאחת הינא ואם חמותו מדרשה אתיא רבי עקיבא סבר אותו ואתהן אותו ואת שתיהן ואם חמותו הכא כתיבא
Rava a dit : il y a entre eux [la question de] sa belle-mère après la mort [de sa femme]. Rabbi Yichmaël pense : sa belle-mère après la mort [de sa femme] est [punie] par le feu ; et Rabbi Akiva pense que c’est un simple interdit.
רבא אמר חמותו לאחר מיתה איכא בינייהו ר' ישמעאל סבר חמותו לאחר מיתה בשרפה ורבי עקיבא סבר איסורא בעלמא:
Le meurtrier qui a frappé son prochain avec une pierre ou avec du fer, ou qui l’a maintenu dans l’eau ou dans le feu, et [la victime] ne pouvait pas en remonter et elle est morte, il est coupable.
רוצח שהכה את רעהו באבן או בברזל וכבש עליו לתוך המים או לתוך האור ואינו יכול לעלות משם ומת חייב
S’il l’a poussé dans l’eau ou dans le feu, et qu’il pouvait en remonter et qu’il est mort, il est exempt. S’il a excité le chien contre lui, s’il a excité le serpent contre lui, il est exempt. S’il a fait mordre le serpent contre lui, Rabbi Yehouda le déclare coupable, et les Sages le déclarent exempt.
דחפו לתוך המים או לתוך האור ויכול לעלות משם ומת פטור שיסה בו את הכלב שיסה בו את הנחש פטור השיך בו את הנחש רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין:
Il est également enseigné ainsi dans une baraïta : Rabbi dit : il est révélé et connu devant Celui qui a parlé et le monde fut, que le fer tue en toute quantité ; c’est pourquoi la Torah ne lui a pas donné de mesure. Et cela, c’est quand il l’a percé.
תניא נמי הכי רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהברזל ממית בכל שהוא לפיכך לא נתנה תורה בו שיעור והני מילי דברזיה מיברז:
« Ou qui l’a maintenu dans l’eau » : la première clause nous apprend une nouveauté et la dernière clause nous apprend une nouveauté. La première clause nous apprend une nouveauté : bien que ce ne soit pas lui qui l’a poussé, puisqu’il ne pouvait pas en remonter et qu’il est mort, il est coupable. La dernière clause nous apprend une nouveauté : bien qu’il l’ait poussé, puisqu’il pouvait en remonter et qu’il est mort, il est exempt.
וכבש עליו לתוך המים: רישא רבותא קמ"ל וסיפא רבותא קמ"ל רישא רבותא קמ"ל אף על גב דלאו איהו דחפו כיון דאין יכול לעלות משם ומת חייב סיפא רבותא קמ"ל אע"ג דדחפו כיון דיכול לעלות משם ומת פטור
Le fait de maintenir, d’où le savons-nous ? Chmouel a dit : car le verset dit : « ou par inimitié » (Nb 35, 21), pour inclure celui qui confine [sa victime].
כבש מנלן אמר שמואל דאמר קרא (במדבר לה, כא) או באיבה לרבות את המצמצם
Ravina le déclara coupable [par un] raisonnement a fortiori : si pour le meurtre, où [la Torah] n’a pas traité l’involontaire comme le volontaire ni la contrainte comme le libre vouloir, elle a rendu coupable celui qui confine,
רבינא מחייב קל וחומר ומה רוצח שלא עשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון חייב בו את המצמצם
Original : Sanhedrin 76b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.