Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Non tranché 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
sur son appui, celui qui a frappé sera quitte » (Ex 21, 19). Te viendrait-il à l’esprit que celui-ci marche au marché et que celui-là soit mis à mort ? Mais c’est celui qu’on a estimé [en danger] de mort, dont l’état s’est amélioré, puis s’est aggravé et qui est mort, qu’il est exempt.
על משענתו ונקה המכה וכי תעלה על דעתך שזה מהלך בשוק וזה נהרג אלא זה שאמדוהו למיתה והקל ממה שהיה ולאחר כך הכביד ומת שהוא פטור
Et nos maîtres aussi, qu’ils l’apprennent du ramasseur de bois ! Le ramasseur de bois était passible de mort, et Moïse ne savait seulement pas par quel [moyen] le mettre à mort ; cela exclut celui-ci, dont nous ne savons pas s’il est passible de mort ou s’il n’est pas passible de mort.
ורבנן נמי לילפי ממקושש מקושש בר קטלא הוא ומשה לא הוה ידע קטליה במאי לאפוקי האי דלא ידעינן אי בר קטלא הוא אי לאו בר קטלא הוא
Comme il est enseigné dans une baraïta : Moïse notre maître savait que le ramasseur de bois était [passible] de mort, car il est dit : « ceux qui le profaneront seront mis à mort » (Ex 31, 14) ; mais il ne savait pas de quelle mort il devait être mis à mort, car il est dit : « car il n’avait pas été précisé », etc. (Nb 15, 34). Mais au sujet du blasphémateur, il n’est dit que « pour leur préciser selon la parole de l’Éternel » (Lv 24, 12), car Moïse ne savait pas s’il était passible de mort ou non.
כדתניא יודע היה משה רבינו שהמקושש במיתה שנאמר (שמות לא, יד) מחלליה מות יומת אלא לא היה יודע באיזו מיתה נהרג שנאמר (במדבר טו, לד) כי לא פורש וגו' אבל מגדף לא נאמר בו אלא לפרש להם על פי ה' שלא היה משה יודע אם הוא בן מיתה כל עיקר אם לאו
Cela se comprend pour Rabbi Ne’hémia : c’est pourquoi deux estimations sont écrites : l’une, on l’a estimé [en danger] de mort et il a vécu ; et l’autre, on l’a estimé [en danger] de mort et son état s’est amélioré. Mais pour nos maîtres, pourquoi ai-je besoin de deux estimations ?
בשלמא לרבי נחמיה היינו דכתיבי תרי אומדני חד אמדוהו למיתה וחיה וחד אמדוהו למיתה והקל ממה שהיה אלא לרבנן תרי אומדני למה לי
Nos maîtres ont enseigné : celui qui frappe son prochain, si on l’a estimé [en danger] de mort et qu’il a vécu, on l’exempte. Si on l’a estimé [en danger] de mort et que son état s’est amélioré, on fait à son sujet une seconde estimation, pour l’argent ; et si ensuite son état s’est aggravé et qu’il est mort, on suit l’estimation intermédiaire, ce sont les paroles de Rabbi Ne’hémia. Et les Sages disent : il n’y a pas d’estimation après une estimation.
תנו רבנן המכה את חבירו ואמדוהו למיתה וחיה פוטרין אותו אמדוהו למיתה והקל ממה שהיה אומדין אותו אומד שני לממון ואם לאחר כן הכביד ומת הלך אחר אומד האמצעי דברי רבי נחמיה וחכמים אומרים אין אומד אחר אומד
Il est enseigné dans une autre baraïta : si on l’a estimé [en danger] de mort, on peut [ensuite] l’estimer [apte] à vivre ; [si on l’a estimé apte] à vivre, on ne l’estime pas [ensuite en danger] de mort. Si on l’a estimé [en danger] de mort et que son état s’est amélioré, on fait à son sujet une seconde estimation, pour l’argent ; et si ensuite son état s’est aggravé et qu’il est mort, il paie le dommage et la douleur aux héritiers.
תניא אידך אמדוהו למיתה אומדין אותו לחיים לחיים אין אומדין אותו למיתה אמדוהו למיתה והקל ממה שהיה אומדין אותו אומד שני לממון ואם לאחר כן הכביד ומת משלם נזק וצער ליורשים
MICHNA: S’il voulait tuer un animal et a tué un homme, [s’il voulait tuer] un idolâtre et a tué un Israélite, un prématuré non viable et a tué un enfant viable, il est exempt.
מתני׳ נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם לעובד כוכבים והרג את ישראל לנפלים והרג את בן קיימא פטור
S’il voulait le frapper sur les reins, et [le coup] n’était pas suffisant pour le tuer [en frappant] sur les reins, mais il est allé sur son cœur, et il était suffisant pour le tuer [en frappant] sur le cœur, et il est mort, il est exempt. S’il voulait le frapper sur le cœur,
נתכוין להכותו על מתניו ולא היה בה כדי להמיתו על מתניו והלכה לה על לבו והיה בה כדי להמיתו על לבו ומת פטור נתכוין להכותו על לבו
Original : Sanhedrin 78b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.