— Il en est comme après la mort.
מידי דהוה לאחר מיתה
Sanhédrin 85b סנהדרין
Structure du débat :Michna 2Baraïta 4Question 4Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Qu’en est-il de la question ? Rabba bar Rav Houna a dit, et ainsi a enseigné l’école de Rabbi Yichmaël : pour aucune chose le fils ne peut être fait l’envoyé [du tribunal] pour frapper et maudire son père, sauf [s’il est] un incitateur [à l’idolâtrie], car la Torah a dit : « Tu n’auras pas de pitié et tu ne le couvriras pas » (Dt 13, 9).
מאי הוה עלה אמר רבה בר רב הונא וכן תנא דבי רבי ישמעאל לכל אין הבן נעשה שליח לאביו להכותו ולקללו חוץ ממסית שהרי אמרה תורה (דברים יג, ט) לא תחמול ולא תכסה עליו:
MICHNA: Celui qui frappe son père ou sa mère n’est coupable que s’il leur fait une blessure. En ceci, celui qui maudit est plus sévèrement traité que celui qui frappe : celui qui maudit après la mort est coupable, et celui qui frappe après la mort est exempt.
מתני׳ המכה אביו ואמו אינו חייב עד שיעשה בהן חבורה זה חומר במקלל מבמכה שהמקלל לאחר מיתה חייב והמכה לאחר מיתה פטור:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « il a maudit son père ou sa mère » (Lv 20, 9) : après la mort. Car on pourrait croire : puisqu’il est coupable s’il frappe et coupable s’il maudit, de même que celui qui frappe n’est coupable que de leur vivant, de même celui qui maudit n’est coupable que de leur vivant.
גמ' ת"ר (ויקרא כ, ט) אביו ואמו קלל לאחר מיתה שיכול הואיל וחייב במכה וחייב במקלל מה מכה אינו חייב אלא מחיים אף המקלל אינו חייב אלא מחיים
Et de plus, c’est un raisonnement a fortiori : si celui qui frappe, pour lequel [la Torah] a traité celui qui n’agit pas selon [les actes de] ton peuple comme celui qui agit selon [les actes de] ton peuple, n’a pas été rendu coupable après la mort, celui qui maudit, pour lequel elle n’a pas traité celui qui n’agit pas selon [les actes de] ton peuple comme celui qui agit selon [les actes de] ton peuple, n’est-il pas logique qu’il ne soit pas rendu coupable après la mort ?
ועוד ק"ו ומה מכה שעשה בו שלא בעמך כבעמך לא חייב בו לאחר מיתה מקלל שלא עשה בו שלא בעמך כבעמך אינו דין שלא חייב בו לאחר מיתה
Le verset dit : « il a maudit son père ou sa mère » : après la mort.
ת"ל אביו ואמו קלל לאחר מיתה
Cela va bien pour Rabbi Yonatan, pour qui le verset « son père ou sa mère » est superflu ; mais pour Rabbi Yochiya, que peut-on dire ?
הניחא לר' יונתן דמייתר ליה קרא אביו ואמו אלא לר' יאשיה מאי איכא למימר
Car il est enseigné dans une baraïta : « Tout homme » (Lv 20, 9) : pourquoi le verset dit-il « tout homme » ? Pour inclure la fille, l’être de sexe indéterminé et l’androgyne. « Qui maudira son père et sa mère » : je n’ai là que son père et sa mère [ensemble] ; son père sans sa mère, sa mère sans son père, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « il a maudit son père ou sa mère » : il a maudit son père, il a maudit sa mère. Ce sont les paroles de Rabbi Yochiya.
דתניא (ויקרא כ, ב) איש איש מה ת"ל איש איש לרבות בת טומטום ואנדרוגינוס אשר יקלל את אביו ואת אמו אין לי אלא אביו ואמו אביו שלא אמו אמו שלא אביו מניין ת"ל אביו ואמו קלל אביו קלל אמו קלל דברי ר' יאשיה
Rabbi Yonatan dit : cela signifie les deux ensemble, et cela signifie chacun d’eux séparément, tant que l’Écriture ne te précise pas « ensemble ».
ר' יונתן אומר משמע שניהן כאחד ומשמע אחד ואחד בפני עצמו עד שיפרט לך הכתוב יחדיו
D’où le tire-t-il ? Il le déduit de « Et celui qui maudit son père ou sa mère sera mis à mort » (Ex 21, 17).
מנא ליה נפקא ליה מומקלל אביו ואמו מות יומת
Et l’autre ? Celui-ci lui est nécessaire pour inclure la fille, l’être de sexe indéterminé et l’androgyne.
ואידך ההוא מיבעי ליה לרבות בת טומטום ואנדרוגינוס
Qu’il le déduise donc de « tout homme » ! — La Torah a parlé selon le langage des hommes.
ותיפוק ליה מאיש איש דברה תורה כלשון בני אדם
Et qu’il enseigne [aussi] : en ceci, celui qui frappe est plus sévèrement traité que celui qui maudit : pour celui qui frappe, [la Torah] a traité celui qui n’agit pas selon [les actes de] ton peuple comme celui qui agit selon [les actes de] ton peuple, ce qui n’est pas le cas pour celui qui maudit ! — Il pense que nous mettons en parallèle le coup et la malédiction.
וליתני חומר במכה מבמקלל שהמכה עשה בו שלא בעמך כבעמך משא"כ במקלל קסבר מקשינן הכאה לקללה
Faut-il dire que ces tannaïm [divergent] comme ces tannaïm-là ? Car il est enseigné dans une baraïta : un Couthéen, il t’est interdit de le frapper, mais il ne t’est pas interdit de le maudire. Et il est enseigné dans une autre : il ne t’est interdit ni de le maudire ni de le frapper.
לימא הני תנאי כהני תנאי דתני חדא כותי אתה מצווה על הכאתו ואי אתה מצווה על קללתו ותניא אידך אי אתה מצווה לא על קללתו ולא על הכאתו
Ils supposaient que tous pensent que les Couthéens sont de vrais convertis. N’est-ce pas qu’ils divergent sur ceci : l’un pense que nous mettons en parallèle le coup et la malédiction, et l’autre pense que nous ne mettons pas en parallèle le coup et la malédiction ?
סברוה דכולי עלמא כותים גירי אמת הן מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר מקשינן הכאה לקללה ומר סבר לא מקשינן הכאה לקללה
Non, tous [pensent] que nous ne mettons pas en parallèle le coup et la malédiction ; et ici, ils divergent sur ceci : l’un pense que les Couthéens sont de vrais convertis, et l’autre pense que les Couthéens sont des convertis [par peur] des lions.
לא דכ"ע לא מקשינן הכאה לקללה והכא בהא קמיפלגי מר סבר כותים גירי אמת הן ומר סבר כותים גירי אריות הן
S’il en est ainsi, [comment comprendre] ce qui est enseigné à ce sujet : « et son bœuf est comme [celui d’]un Israélite » ? On en déduit donc qu’ils divergent sur la mise en parallèle. On en déduit.
אי הכי היינו דקתני עלה ושורו כישראל אלא שמע מינה בהיקישא פליגי ש"מ:
MICHNA: Celui qui enlève une personne d’Israël n’est coupable que s’il l’a fait entrer dans son domaine. Rabbi Yehouda dit : que s’il l’a fait entrer dans son domaine et s’est servi de lui, car il est dit : « et qu’il l’a traité en esclave et l’a vendu » (Dt 24, 7). Celui qui enlève son fils, Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yo’hanan ben Beroka, le déclare coupable, et les Sages le déclarent exempt. S’il a enlevé quelqu’un qui est à moitié esclave et à moitié libre, Rabbi Yehouda le déclare coupable, et les Sages le déclarent exempt.
מתני' הגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו רבי יהודה אומר עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו שנאמר (דברים כד, ז) והתעמר בו ומכרו הגונב את בנו רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה מחייב וחכמים פוטרין גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין ר' יהודה מחייב וחכמים פוטרין:
GUEMARA: Et le premier tanna n’exige-t-il pas qu’il l’ait traité en esclave ? Rav A’ha, fils de Rava, a dit : il y a entre eux [le cas où] il l’a traité en esclave pour moins de la valeur d’une prouta.
גמ׳ ותנא קמא לא בעי עימור א"ר אחא בריה דרבא עימור פחות משוה פרוטה איכא בינייהו
Rabbi Yirmeya demanda : s’il l’a enlevé et vendu pendant qu’il dormait, qu’en est-il ? S’il a vendu une femme pour son fœtus, qu’en est-il ? Est-ce là une manière de traiter en esclave, ou n’est-ce pas une manière de traiter en esclave ?
בעי ר' ירמיה גנבו ומכרו ישן מהו מכר אשה לעוברה מהו יש דרך עימור בכך או אין דרך עימור בכך
Il suffit de dire qu’il n’y a là aucun asservissement ! — Ce n’est nécessaire que [dans le cas] d’un dormeur contre qui il s’est appuyé, [ou] d’une femme qu’il a placée face au vent : est-ce là une manière de traiter en esclave, ou n’est-ce pas une manière de traiter en esclave ? Qu’en est-il ? Que [la question] demeure.
ותיפוק ליה דליכא עימור כלל לא צריכא ישן דזגא עליה אשה דאוקמא באפי זיקא דרך עימור בכך או אין דרך עימור בכך מאי תיקו
Nos maîtres ont enseigné : « Si l’on trouve un homme qui enlève une personne d’entre ses frères » (Dt 24, 7) : je n’ai là qu’un homme ; s’il a enlevé une femme, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « Et celui qui enlève un homme » (Ex 21, 16).
ת"ר (דברים כד, ז) כי ימצא איש גונב נפש מאחיו אין לי אלא איש שגנב אשה מניין ת"ל וגונב איש
Je n’ai là qu’un homme qui a enlevé une femme ou un homme ; une femme qui a enlevé un homme, une femme qui a enlevé une femme, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « ce voleur mourra » (Dt 24, 7) : en tout cas.
אין לי אלא איש שגנב בין אשה ובין איש ואשה שגנבה איש אשה שגנבה אשה מניין ת"ל ומת הגנב ההוא מכל מקום
Il est enseigné dans une autre baraïta : « Si l’on trouve un homme qui enlève une personne d’entre ses frères » : que ce soit celui qui enlève un homme, celui qui enlève une femme, un converti, un esclave affranchi ou un mineur, il est coupable. S’il l’a enlevé et ne l’a pas vendu, [ou] s’il l’a vendu alors qu’il était encore dans son domaine, il est exempt. S’il l’a vendu à son père, à son frère ou à l’un de ses proches, il est coupable. Celui qui enlève des esclaves est exempt.
תניא אידך כי ימצא איש גונב נפש מאחיו אחד הגונב את האיש ואחד הגונב את האשה ואחד גר ואחד עבד משוחרר וקטן חייב גנבו ולא מכרו מכרו ועדיין ישנו ברשותו פטור מכרו לאביו או לאחיו או לאחד מן הקרובים חייב הגונב את העבדים פטור
Original : Sanhedrin 85b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.