et la fait brûler dans un ustensile du service » : la fait-on brûler dans un ustensile du service ? Mais dis : il la fait monter dans un ustensile du service afin de la faire brûler.
ומקטירו בכלי שרת בכלי שרת מקטיר ליה אלא אימא מעלהו בכלי שרת להקטירו
« Une fois la poignée offerte, les restes sont mangés » : d’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Le cohen fera brûler la part de souvenir, etc. » (Lv 2, 2), et il est écrit : « Ce qui restera de l’offrande de farine sera pour Aaron et ses fils » (Lv 2, 3).
קרב הקומץ שיריה נאכלין מנלן דכתיב (ויקרא ב, ב) והקטיר הכהן את אזכרתה וגו' וכתיב (ויקרא ב, ג) והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו
« Une fois la poignée offerte » : selon chacun des maîtres comme il l’entend. Car il a été dit : À partir de quand la poignée permet-elle de manger les restes ? Rabbi ’Hanina dit : Dès que le feu s’en est emparé. Rabbi Yo’hanan dit : Dès que le feu s’est allumé dans la plus grande partie.
קרב הקומץ למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דאיתמר הקומץ מאימתי מתיר שיריים באכילה רבי חנינא אמר משתשלוט בו האור רבי יוחנן אמר משתיצת האור ברובו
« Les cohanim ont le droit d’y mettre du vin, de l’huile et du miel. » Quelle en est la raison ? Le verset dit : « en partage (lemoch’ha) » (Nb 18, 8) : par grandeur, à la manière dont mangent les rois.
ורשאין הכהנים ליתן לתוכו יין ושמן ודבש מאי טעמא אמר קרא למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין
« Ils ne sont interdits que de la rendre levée », ainsi qu’il est écrit : « On ne la cuira pas levée, [c’est] leur part » (Lv 6, 10). Rabbi Chimon ben Lakich dit : Même leur part, on ne la cuira pas levée.
ואין אסורין אלא מלחמץ דכתיב (ויקרא ו, י) לא תאפה חמץ חלקם א"ר שמעון בן לקיש אפילו חלקם לא תאפה חמץ
« Toutes les offrandes de farine, etc. » Toutes les offrandes de farine requièrent-elles de l’huile et de l’encens ? N’y a-t-il pas l’offrande de farine du pécheur, dont le Miséricordieux a dit : « Il n’y mettra pas d’huile et n’y placera pas d’encens » (Lv 5, 11) ?
כל המנחות כו' וכל המנחות טעונות שמן ולבונה והאיכא מנחת חוטא דרחמנא אמר (ויקרא ה, יא) לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה
Voici ce qu’il veut dire : toutes les offrandes de farine requièrent de l’huile et de l’encens, proviennent du blé et viennent en fleur de farine. L’offrande de farine du pécheur, bien qu’elle ne requière ni huile ni encens, provient du blé et vient en fleur de farine. L’offrande de l’omer, bien qu’elle provienne de l’orge, requiert de l’huile et de l’encens et vient en gruau. Mais celle-ci ne requiert ni huile ni encens, provient de l’orge et vient en farine grossière.
הכי קאמר כל המנחות טעונות שמן ולבונה ובאות מן החיטין ובאות סלת מנחת חוטא אף על פי שאינה טעונה שמן ולבונה באה מן החטין ובאה סלת מנחת העומר אע"פ שהיא באה מן השעורין טעונה שמן ולבונה ובאה גרש וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה ובאה מן השעורין ובאה קמח
On a enseigné : Rabbi Chimon dit : En toute logique, l’offrande de farine du pécheur devrait requérir de l’huile et de l’encens, afin que le pécheur n’en tire pas profit. Et pourquoi n’en requiert-elle pas ? Afin que son sacrifice ne soit pas embelli.
תניא אמר ר"ש בדין הוא שתהא מנחת חוטא טעונה שמן ולבונה שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר
Et en toute logique, le sacrifice expiatoire pour la graisse interdite devrait requérir des libations, afin que le pécheur n’en tire pas profit. Et pourquoi n’en requiert-il pas ? Afin que son sacrifice ne soit pas embelli.
ובדין הוא שתהא חטאת חלב טעונה נסכים שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר
Mais le sacrifice expiatoire du lépreux et son sacrifice de culpabilité requièrent des libations, parce qu’ils ne viennent pas pour une faute. Vraiment ? Rabbi Chmouel bar Na’hmani n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yonathan : Les plaies [de lèpre] viennent pour sept choses, etc. ? Là, c’est par ses plaies qu’il a obtenu l’expiation ; quand il apporte le sacrifice, c’est pour être autorisé [à manger] des choses saintes qu’il l’apporte.
אבל חטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים לפי שאין באין על חטא איני והאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן על שבעה דברים נגעים באין וכו' התם מנגעיה הוא דאיכפר ליה כי מייתי קרבן לאשתרויי בקדשים הוא דקא מייתי
Mais alors, le sacrifice expiatoire du naziréen devrait requérir des libations, puisqu’il ne vient pas pour une faute ! Il pense comme Rabbi Éléazar Hakappar, qui a dit : Le naziréen aussi est un pécheur.
אלא מעתה חטאת נזיר תהא טעונה נסכים לפי שאינה באה על חטא סבר לה כרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר נמי חוטא הוא
« Rabban Gamliel dit : De même que, etc. » On a enseigné : Rabban Gamliel dit aux Sages : Scribes, laissez-moi l’expliquer comme une sorte de ’homer (allégorie).
רבן גמליאל אומר כשם כו' תניא אמר להן רבן גמליאל לחכמים סופרים הניחו לי ואדרשנה כמין חומר
Original : Sotah 15a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.