MICHNA: Lorsqu’il en venait à écrire le rouleau, à partir de quel endroit écrivait-il ? « Si
מתני׳ בא לו לכתוב את המגילה מאיזה מקום הוא כותב (במדבר ה, יט) מואם
Sota 17a סוטה
Structure du débat :Michna 2Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
aucun homme n’a couché, etc. Mais toi, si tu t’es égarée en étant sous [l’autorité de] ton mari » (Nb 5, 19-20). Il n’écrivait pas
לא שכב איש וגו' ואת כי שטית תחת אישך ואינו
« Le cohen fera jurer la femme », mais il écrivait : « Que le Seigneur fasse de toi un objet de malédiction et de serment… et que ces eaux qui apportent la malédiction entrent dans tes entrailles pour faire gonfler le ventre et dépérir la cuisse » (Nb 5, 21-22). Et il n’écrivait pas : « La femme dira : Amen, amen. »
כותב והשביע הכהן את האשה וכותב יתן ה' אותך לאלה ולשבועה ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן
Rabbi Yossé dit : Il ne faisait pas d’interruption.
רבי יוסי אומר לא היה מפסיק
Rabbi Yehouda dit : Il n’écrit en tout et pour tout que : « Que le Seigneur fasse de toi un objet de malédiction et de serment, etc., et que ces eaux qui apportent la malédiction entrent dans tes entrailles, etc. » Et il n’écrit pas : « La femme dira : Amen, amen. »
ר' יהודה אומר כל עצמו אינו כותב אלא יתן ה' אותך לאלה ולשבועה וגו' ובאו המים המאררים האלה במעיך וגו' ואינו כותב ואמרה האשה אמן אמן
GUEMARA: Sur quoi diffèrent-ils ? Ils diffèrent sur ce verset : « Le cohen écrira ces malédictions dans un livre » (Nb 5, 23).
גמ׳ במאי קא מיפלגי בהאי קרא קמיפלגי (במדבר ה, כג) וכתב את האלות האלה הכהן בספר
Rabbi Meïr pense : « Malédictions » : les malédictions proprement dites ; « les malédictions », pour inclure les malédictions qui découlent des bénédictions ; « ces », pour exclure les malédictions du Deutéronome ; « ces [malédictions] », pour exclure les commandements et les acceptations [par] « amen ».
ר"מ סבר אלות אלות ממש האלות לרבות קללות הבאות מחמת ברכות אלה למעוטי קללות שבמשנה תורה האלה למעוטי צוואות וקבלות אמן
Et Rabbi Yossé ? Tout est comme tu l’as dit, [mais] la particule « et » vient inclure les commandements et les acceptations.
ורבי יוסי כולהו כדקאמרת את לרבות צוואות וקבלות
Et Rabbi Meïr n’interprète pas les particules « et ».
ור"מ אתים לא דריש
Et Rabbi Yehouda les interprète tous comme des exclusions : « malédictions » : les malédictions proprement dites ; « les malédictions », pour exclure les malédictions qui découlent des bénédictions ; « ces », pour exclure les malédictions du Deutéronome ; « ces [malédictions] », pour exclure les commandements et les acceptations.
ור' יהודה כולהו במיעוטי דריש להו אלות אלות ממש האלות למעוטי קללות הבאות מחמת ברכות אלה למעוטי קללות שבמשנה תורה האלה למעוטי צוואות וקבלות
Et Rabbi Meïr ? Pourquoi ce hé-ci inclut-il, et pourquoi ce hé-là exclut-il ?
ורבי מאיר מ"ש האי ה"י דמרבי ביה ומאי שנא האי ה"י דמעיט ביה
Le hé qui est à côté d’une inclusion est une inclusion ; le hé qui est à côté d’une exclusion est une exclusion.
ה"י דגביה דריבויא ריבויא היא ה"י דגביה דמיעוטא מיעוטא
Mais Rabbi Meïr ne tient-il pas que de la négation on entend l’affirmation ?
והא לית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן
Rabbi Tan’houm dit : Il est écrit : « Sois innocentée (hinnaki) » (Nb 5, 19).
אמר רבי תנחום (במדבר ה, יט) הנקי כתיב
Rabbi Akiva expliqua : Homme (ich) et femme (icha) : s’ils en sont dignes, la Présence divine est entre eux ; s’ils n’en sont pas dignes, le feu (ech) les dévore.
דריש ר"ע איש ואשה זכו שכינה ביניהן לא זכו אש אוכלתן
Rava dit : Et celui de la femme est plus fort que celui de l’homme. Quelle en est la raison ? Celui-ci se combine et celui-là ne se combine pas.
אמר רבא ודאשה עדיפא מדאיש (מ"ט) האי מצרף והאי לא מצרף
Rava dit : Pourquoi la Torah a-t-elle dit : Apporte de la poussière pour la sota ? Si elle est innocente, il sortira d’elle un fils comme Abraham notre père, au sujet duquel il est écrit : « poussière et cendre » (Gn 18, 27) ; si elle n’est pas innocente, qu’elle retourne à sa poussière.
אמר רבא מפני מה אמרה תורה הבא עפר לסוטה זכתה יוצא ממנה בן כאברהם אבינו דכתיב ביה (בראשית יח, כז) עפר ואפר לא זכתה תחזור לעפרה
Rava expliqua : En récompense de ce qu’Abraham notre père a dit : « Moi qui ne suis que poussière et cendre », ses descendants ont mérité deux commandements : la cendre de la vache [rousse] et la poussière de la sota.
דריש רבא בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר זכו בניו לב' מצות אפר פרה ועפר סוטה
Mais il y a aussi la poussière pour couvrir le sang !
והאיכא נמי עפר כיסוי הדם
Là, il y a [seulement] la préparation d’un commandement ; il n’y a pas de profit.
התם הכשר מצוה איכא הנאה ליכא
Rava expliqua : En récompense de ce qu’Abraham notre père a dit : « Pas même un fil, ni même une courroie de sandale » (Gn 14, 23), ses descendants ont mérité deux commandements : le fil d’azur et la courroie des tefilin.
דרש רבא בשכר שאמר אברהם אבינו (בראשית יד, כג) אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לב' מצות חוט של תכלת ורצועה של תפלין
Cela se comprend pour la courroie des tefilin, car il est écrit : « Tous les peuples de la terre verront que le nom du Seigneur est invoqué sur toi » (Dt 28, 10), et on a enseigné : Rabbi Eliézer le Grand dit : Ce sont les tefilin de la tête.
בשלמא רצועה של תפלין דכתיב (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ותניא ר"א הגדול אומר אלו תפלין שבראש
Mais le fil d’azur, qu’est-ce [qu’il a de particulier] ? Car on a enseigné : Rabbi Meïr disait : En quoi l’azur se distingue-t-il de toutes les sortes de couleurs ?
אלא חוט של תכלת מאי היא דתניא היה ר"מ אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין
Parce que l’azur ressemble à la mer, la mer ressemble au firmament, et le firmament ressemble au Trône de gloire, ainsi qu’il est dit : « Ils virent le Dieu d’Israël, et sous ses pieds comme un ouvrage de brique de saphir, et comme le ciel même en pureté » (Ex 24, 10), et il est écrit : « comme l’aspect d’une pierre de saphir, la forme d’un trône » (Ez 1, 26).
מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנאמר (שמות כד, י) ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר וכתיב (יחזקאל א, כו) כמראה אבן ספיר דמות כסא
MICHNA: Il n’écrit ni sur une tablette, ni sur du papier, ni sur
מתני׳ אינו כותב לא על הלוח ולא על הנייר ולא על
Original : Sotah 17a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.