sauf pour la seule section de la sota. Rabbi Yaakov dit en son nom : Sauf pour la section de la sota du Temple. Quelle différence y a-t-il entre eux ? Rabbi Yirmeya dit : La différence entre eux est de l’effacer d’[un rouleau de] la Torah.
חוץ מפרשת סוטה בלבד רבי יעקב אומר משמו חוץ מפרשת סוטה של מקדש מאי בינייהו א"ר ירמיה למחוק לה מן התורה איכא בינייהו
Et ces Tannaïm sont comme ces [autres] Tannaïm, car on a enseigné : Son rouleau n’est pas apte à faire boire une autre sota. Rabbi A’hi bar Yochiya dit : Son rouleau est apte à faire boire une autre sota.
והני תנאי כי הני תנאי דתניא אין מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת רבי אחי בר יאשיה אומר מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת
Rav Papa dit : Peut-être n’en est-il rien. Le premier Tanna ne l’a dit que là, puisque [le rouleau] a été affecté au nom de Ra’hel, il ne peut plus être affecté au nom de Léa ; mais une [section de la] Torah, qui a été écrite sans destination, on peut bien l’effacer.
אמר רב פפא דילמא לא היא עד כאן לא קאמר ת"ק התם אלא כיון דאינתיק לשום רחל לא הדרא מינתקא לשום לאה אבל תורה דסתמא כתיבה הכי נמי דמחקינן
Rav Na’hman bar Its’hak dit : Peut-être n’en est-il rien. Rabbi A’hi bar Yochiya ne l’a dit que là, pour un rouleau qui a été écrit en vue des malédictions en général ; mais une Torah, qui a été écrite pour y étudier, on ne l’efface bien sûr pas.
אמר רב נחמן בר יצחק דילמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי אחי בר יאשיה התם אלא במגילה דאיכתוב לשום אלות בעולם אבל תורה דלהתלמד כתיבה הכי נמי דלא מחקינן
Et Rabbi A’hi bar Yochiya ne tient-il pas [cette michna] : Si quelqu’un a écrit [un acte] pour divorcer sa femme et s’est ravisé, qu’un concitoyen l’a trouvé et lui a dit : Mon nom est comme ton nom et le nom de ma femme est comme le nom de ta femme, il est inapte pour divorcer avec ?
ורבי אחי בר יאשיה לית ליה כתב לגרש את אשתו ונמלך מצאו בן עירו ואמר לו שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך פסול לגרש בו
On dit : Là, « il écrira pour elle » (Dt 24, 1), a dit le Miséricordieux : il nous faut une écriture faite pour elle. Ici aussi, « il lui appliquera » (Nb 5, 30) : quelle est l’application ? L’effacement.
אמרי התם (דברים כד, א) וכתב לה אמר רחמנא בעינן כתיבה לשמה הכא נמי (במדבר ה, ל) ועשה לה מאי עשייה מחיקה
« Elle n’a pas fini de boire que son visage, etc. » De qui est-ce ? C’est de Rabbi Chimon, qui dit qu’il offre son offrande de farine et ensuite lui fait boire [l’eau] ; car tant que son offrande de farine n’a pas été offerte, l’eau ne la vérifie pas, ainsi qu’il est écrit : « offrande de souvenir, qui rappelle la faute » (Nb 5, 15).
אינה מספקת לשתות עד שפניה [כו'] מני ר"ש היא דאמר מקריב את מנחתה ואח"כ משקה דכמה דלא קרבה מנחתה לא בדקי לה מיא דכתיב (במדבר ה, טו) מנחת זכרון מזכרת עון
Dis [alors] la fin : « Si elle a un mérite, il la fait attendre » : nous voici [revenus] aux Sages, car si c’était Rabbi Chimon, il dit : Le mérite ne fait pas attendre [l’effet de] l’eau amère.
אימא סיפא יש לה זכות היתה תולה לה אתאן לרבנן דאי ר"ש האמר אין זכות תולה במים המרים
Rav ’Hisda dit : De qui est-ce ? C’est de Rabbi Akiva, qui dit qu’il offre son offrande de farine et ensuite lui fait boire [l’eau], et qui, au sujet du mérite, pense comme les Sages.
אמר רב חסדא הא מני ר"ע היא דאמר מקריב את מנחתה ואח"כ משקה ובזכות סבר לה כרבנן
« Et on dit : Faites-la sortir, etc. » Quelle en est la raison ? Parce qu’elle pourrait mourir. Faut-il en déduire qu’un mort est interdit dans le camp des lévites ?
והם אומרים הוציאוה וכו' מ"ט דדילמא מתה למימרא דמת אסור במחנה לויה
N’a-t-on pas enseigné : Celui qui est impur par un mort a le droit d’entrer dans le camp des lévites ; et ce n’est pas seulement de celui qui est impur par un mort qu’on l’a dit, mais même du mort lui-même, ainsi qu’il est dit : « Moïse prit avec lui les ossements de Joseph » (Ex 13, 19) : « avec lui », dans son enceinte.
והתניא טמא מת מותר ליכנס למחנה לויה ולא טמא מת בלבד אמרו אלא אפילו מת עצמו שנאמר (שמות יג, יט) ויקח משה את עצמות יוסף עמו עמו במחיצתו
Abayé dit : De peur qu’elle ne devienne nidda. Faut-il en déduire que la frayeur provoque l’écoulement ? Oui, car il est écrit : « La reine fut saisie d’un grand tremblement » (Est 4, 4), et Rav a dit : Elle devint nidda. Mais n’avons-nous pas appris : La peur arrête le sang ? La crainte [prolongée] resserre, l’effroi [soudain] relâche.
אמר אביי שמא תפרוס נדה למימרא דבעיתותא מרפיא אין דכתיב (אסתר ד, ד) ותתחלחל המלכה מאד ואמר רב שפירסה נדה והא אנן תנן חרדה מסלקת דמים פחדא צמית ביעתותא מרפיא
« Si elle a un mérite, il la fait attendre, etc. » De qui est notre Michna ? Ni d’Abba Yossé ben ’Hanan, ni de Rabbi Éléazar ben Its’hak de Kefar Darom, ni de Rabbi Yichmaël.
יש לה זכות היתה וכו' מני מתני' לא אבא יוסי בן חנן ולא ר"א בן יצחק איש כפר דרום ולא רבי ישמעאל
Car on a enseigné : Si elle a un mérite, il la fait attendre trois mois, le temps que la grossesse devienne visible ; telles sont les paroles d’Abba Yossé ben ’Hanan. Rabbi Éléazar ben Its’hak de Kefar Darom dit : Neuf mois, ainsi qu’il est dit : « Elle sera innocentée et aura une descendance (zéra) » (Nb 5, 28), et ailleurs il dit : « Une descendance le servira, on parlera [du Seigneur] » (Ps 22, 31) : une descendance capable de parler.
דתניא אם יש לה זכות תולה לה שלשה חדשים כדי הכרת העובר דברי אבא יוסי בן חנן ר"א בן יצחק איש כפר דרום אומר ט' חדשים שנאמר (במדבר ה, כח) ונקתה ונזרעה זרע ולהלן הוא אומר (תהלים כב, לא) זרע יעבדנו יסופר זרע הראוי לספר
Rabbi Yichmaël dit : Douze mois ; et bien qu’il n’y ait pas de preuve à la chose, il y a une allusion à la chose, car il est écrit : « C’est pourquoi, ô roi, que mon conseil te soit agréable : rachète tes péchés par la justice et tes iniquités par la pitié envers les pauvres ;
רבי ישמעאל אומר שנים עשר חדש ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר דכתיב (דניאל ד, כד) להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרוק ועויתך במיחן ענין
Original : Sotah 20b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.