Structure du débat :Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
peut-être y aura-t-il une prolongation de ta tranquillité » (Dn 4, 24), et il est écrit : « Tout cela arriva au roi Nabuchodonosor » (Dn 4, 25), et il est écrit : « Au bout de douze mois » (Dn 4, 26).
הן תהוי ארכא לשלותיך וכתיב (דניאל ד, כה) כלא מטא על נבוכדנצר מלכא וכתיב (דניאל ד, כו) לקצת ירחין תרי עשר
En réalité, [c’est]Rabbi Yichmaël, et il a trouvé un verset qui le dit et l’a enseigné, car il est écrit : « Ainsi parle le Seigneur : Pour trois crimes d’Édom » (Am 1, 11).
לעולם רבי ישמעאל ואשכח קרא דאמר ותני דכתיב (עמוס א, יא) כה אמר ה' על שלשה פשעי אדום
Et que signifie : « bien qu’il n’y ait pas de preuve à la chose, il y a une allusion à la chose » ? Peut-être les idolâtres sont-ils différents, car on ne leur suspend pas le jugement.
ומאי אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר דלמא שאני עובדי כוכבים דלא מפקיד דינא עלייהו
« Il y a un mérite qui fait attendre trois ans, etc. » Un mérite de quoi ? Diras-tu le mérite de la Torah ? Mais elle n’est pas de ceux qui accomplissent en étant commandés ! C’est donc le mérite d’un commandement.
ויש זכות תולה ג' שנים כו' זכות דמאי אילימא זכות דתורה הא אינה מצווה ועושה היא אלא זכות דמצוה
Le mérite d’un commandement protège-t-il à ce point ? N’a-t-on pas enseigné : Rabbi Mena’hem bar Yossé expliqua ainsi [le verset] : « Car le commandement est une lampe et la Torah une lumière » (Pr 6, 23). L’Écriture a rattaché le commandement à la lampe et la Torah à la lumière : le commandement à la lampe, pour te dire que de même que la lampe ne protège que pour un temps, de même le commandement ne protège que pour un temps ;
זכות דמצוה מי מגנא כולי האי והתניא את זו דרש רבי מנחם בר יוסי (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור את המצוה בנר לומר לך מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה
et la Torah à la lumière, pour te dire que de même que la lumière protège pour toujours, de même la Torah protège pour toujours. Et il dit : « Quand tu marcheras, elle te guidera, etc. » (Pr 6, 22) : « quand tu marcheras, elle te guidera », c’est ce monde-ci ; « quand tu te coucheras, elle veillera sur toi », c’est la mort ; « et quand tu t’éveilleras, elle conversera avec toi », dans l’avenir.
ואת התורה באור לומר לך מה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם ואומר (משלי ו, כב) בהתהלכך תנחה אותך וגו' בהתהלכך תנחה אותך זה העוה"ז בשכבך תשמור עליך זו מיתה והקיצות היא תשיחך לעתיד לבא
Parabole d’un homme qui marchait au plus profond de la nuit et dans l’obscurité ; il craignait les épines, les fosses, les ronces, les bêtes féroces et les brigands, et il ne savait pas par quel chemin il marchait.
משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה ומתיירא מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ומחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך
Une torche allumée se présenta à lui : il fut sauvé des épines, des fosses et des ronces, mais il craignait encore les bêtes féroces et les brigands, et il ne savait pas par quel chemin il marchait. Lorsque l’aube se leva, il fut sauvé des bêtes féroces et des brigands, mais il ne savait toujours pas par quel chemin il marchait. Il arriva à la croisée des chemins : il fut sauvé de tout.
נזדמנה לו אבוקה של אור ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך כיון שעלה עמוד השחר ניצל מחיה רעה ומן הליסטין ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך הגיע לפרשת דרכים ניצל מכולם
Autre explication : la transgression éteint le commandement, mais la transgression n’éteint pas la Torah, ainsi qu’il est dit : « Les grandes eaux ne pourront éteindre l’amour » (Ct 8, 7).
ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה שנאמר (שיר השירים ח, ז) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
Rav Yossef dit : Le commandement, au moment où l’on s’en occupe, protège et sauve ; au moment où l’on ne s’en occupe pas, il protège mais ne sauve pas. La Torah, aussi bien au moment où l’on s’en occupe qu’au moment où l’on ne s’en occupe pas, protège et sauve.
א"ר יוסף מצוה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא תורה בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה מגנא ומצלא
Rabba objecta : Mais alors, Doëg et A’hitofel ne s’occupaient-ils pas de la Torah ? Pourquoi ne les a-t-elle pas protégés ? Mais Rava dit : La Torah, au moment où l’on s’en occupe, protège et sauve ; au moment où l’on ne s’en occupe pas, elle protège mais ne sauve pas. Le commandement, aussi bien au moment où l’on s’en occupe qu’au moment où l’on ne s’en occupe pas, protège mais ne sauve pas.
מתקיף לה רבה אלא מעתה דואג ואחיתופל מי לא עסקי בתורה אמאי לא הגינה עלייהו אלא אמר רבא תורה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא
Ravina dit : En réalité, [c’est] le mérite de la Torah. Et ce que tu as dit, qu’elle n’est pas de ceux qui accomplissent en étant commandés : admettons qu’elle ne soit pas commandée ; mais pour la récompense de ce qu’elles font apprendre l’Écriture et la Michna à leurs fils et qu’elles attendent leurs maris jusqu’à ce qu’ils reviennent de la maison d’étude, ne partagent-elles pas avec eux ?
רבינא אמר לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה מצווה ועושה נהי דפקודי לא מפקדא באגרא דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו
Qu’est-ce que la croisée des chemins ? Rav ’Hisda dit : C’est le disciple des Sages et le jour de la mort. Rav Na’hman bar Its’hak dit : C’est le disciple des Sages et la crainte du péché. Mar Zoutra dit : C’est le disciple des Sages dont l’enseignement aboutit conformément à la halakha.
מאי פרשת דרכים א"ר חסדא זה ת"ח ויום מיתה רב נחמן בר יצחק אמר זה ת"ח ויראת חטא מר זוטרא אמר זה ת"ח דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא
« Autre explication : la transgression éteint le commandement, mais la transgression n’éteint pas la Torah. » Rav Yossef dit : Rabbi Mena’hem bar Yossé a expliqué ce verset comme au Sinaï ; et si Doëg et A’hitofel l’avaient expliqué ainsi, ils n’auraient pas poursuivi David, ainsi qu’il est écrit : « disant : Dieu l’a abandonné, etc. » (Ps 71, 11).
ד"א עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה א"ר יוסף דרשיה רבי מנחם בר יוסי להאי קרא כי סיני ואילמלא דרשוה דואג ואחיתופל הכי לא רדפו בתר דוד דכתיב (תהלים עא, יא) לאמר אלהים עזבו וגו'
Qu’avaient-ils expliqué ? « Qu’Il ne voie pas chez toi de nudité de chose, etc. » (Dt 23, 15). Et ils ne savaient pas que la transgression éteint le commandement, mais que la transgression n’éteint pas la Torah.
מאי דרוש (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר וגו' והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה
Que signifie : « on n’aurait pour lui que mépris » (Ct 8, 7) ? ’Oulla dit : Non pas comme Chimon, frère d’Azaria, ni comme Rabbi Yo’hanan de la maison du Nassi,
מאי (שיר השירים ח, ז) בוז יבוזו לו אמר עולא לא כשמעון אחי עזריה ולא כר' יוחנן דבי נשיאה
mais comme Hillel et Chevna. Car lorsque Rav Dimi vint, il dit : Hillel et Chevna étaient frères ; Hillel s’occupait de la Torah, Chevna faisait du commerce. À la fin, il lui dit : Viens, mettons en commun et partageons. Une voix céleste sortit et dit : « Si un homme donnait toute la fortune de sa maison, etc. » (Ct 8, 7).
אלא כהלל ושבנא דכי אתא רב דימי אמר הלל ושבנא אחי הוו הלל עסק בתורה שבנא עבד עיסקא לסוף א"ל תא נערוב וליפלוג יצתה בת קול ואמרה (שיר השירים ח, ז) אם יתן איש את כל הון ביתו וגו'
Original : Sotah 21a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.