Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Vous l’avez enseigné : une gerbe qu’il a saisie pour l’emporter en ville, qu’il a posée sur une autre et qu’il a oubliée : celle du dessous est considérée comme oubliée, et celle du dessus n’est pas considérée comme oubliée. Rabbi Chimon ben Yehouda dit au nom de Rabbi Chimon : aucune des deux n’est considérée comme oubliée : celle du dessous parce qu’elle est cachée, et celle du dessus parce qu’elle flotte. On a supposé que ces tannaïm sont de l’avis de Rabbi Yehouda, qui a dit : « dans le champ » — à l’exclusion de celle qui est cachée.
תניתוה עומר שהחזיק בו להוליכו לעיר והניחו על גבי חבירו ושכחו התחתון שכחה והעליון אינו שכחה ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון שניהן אינן שכחה התחתון מפני שהוא טמון והעליון מפני שהוא צף סברוה דהני תנאי כר' יהודה סבירא להו דאמר בשדה פרט לטמון
N’est-ce pas sur ce point qu’ils sont en désaccord : l’un pense qu’une espèce [recouverte] par sa propre espèce est considérée comme cachée, et l’autre pense qu’elle n’est pas considérée comme cachée ?
מאי לאו בהא קא מיפלגי דמר סבר מין במינו הוי טמון ומר סבר לא הוי טמון
Non : s’ils étaient de l’avis de Rabbi Yehouda, tous [penseraient] qu’une espèce [recouverte] par sa propre espèce est considérée comme cachée ; mais ici, ils sont en désaccord selon la controverse entre Rabbi Yehouda et les Sages : les Sages [de cette baraïta] sont de l’avis des Sages, et Rabbi Chimon ben Yehouda est de l’avis de Rabbi Yehouda.
לא אי כר' יהודה סבירא להו דכ"ע מין במינו הוי טמון והכא בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן קמיפלגי דרבנן כרבנן ור' שמעון בן יהודה כרבי יהודה
S’il en est ainsi, pourquoi parler précisément de [la poser] sur une autre ? Même [recouverte] de terre ou d’un caillou ! Oui, en effet ; mais c’est pour te faire connaître la force [de l’opinion] de Rabbi Yehouda, qui dit que même une espèce [recouverte] par sa propre espèce est considérée comme cachée.
אי הכי מאי איריא על גבי חבירו אפי' בעפר ובצרור נמי אין הכי נמי ולהודיעך כחו דר' יהודה דאמר אפי' מין במינו הוי טמון
Nos maîtres ont enseigné : « un cadavre » — et non un étranglé ; « un cadavre » — et non un [homme encore] agité de convulsions ; « sur le sol » — et non enfoui sous un tas ; « gisant » — et non pendu à un arbre ; « dans un champ » — et non flottant à la surface de l’eau. Rabbi Éléazar dit : dans tous ces cas, s’il s’agit d’un tué, on brise la nuque.
תנו רבנן חלל ולא חנוק חלל ולא מפרפר באדמה ולא טמון בגל נופל ולא תלוי באילן בשדה ולא צף על פני המים ר' אלעזר אומר בכולן אם היה חלל עורפין
Il est enseigné : Rabbi Yossé bar Yehouda a dit : ils dirent à Rabbi Éléazar : n’admets-tu pas que s’il a été étranglé et jeté sur un tas d’ordures, on ne brise pas la nuque ? Il en ressort : « un cadavre » — et non un étranglé ; ici aussi : « sur le sol » — et non enfoui sous un tas ; « gisant » — et non pendu à un arbre ; « dans un champ » — et non flottant sur l’eau. Et Rabbi Éléazar ? [Le mot] « cadavre » est écrit de manière superflue.
תניא אמר רבי יוסי בר יהודה אמרו לו לר"א אי אתה מודה שאם היה חנוק ומוטל באשפה שאין עורפין אלמא חלל ולא חנוק הכא נמי באדמה ולא טמון בגל נופל ולא תלוי באילן בשדה ולא צף על גבי מים ור"א חלל יתירא כתיב
« S’il a été trouvé près de la frontière ou près d’une ville dont la majorité [des habitants] sont idolâtres, etc. » Car il est écrit : « Si l’on trouve » — à l’exclusion [d’un lieu] où cela se trouve couramment.
נמצא סמוך לספר או לעיר שרובה עובדי כוכבים כו' דכתיב כי ימצא פרט למצוי
« Ou près d’une ville où il n’y a pas de tribunal » — car nous exigeons « les anciens de la ville », et il n’y en a pas. « On ne mesure que jusqu’à une ville, etc. » C’est évident : puisqu’il a enseigné « près d’une ville où il n’y a pas de tribunal », je sais [déjà] qu’on ne mesure que jusqu’à une ville où il y a un tribunal !
או לעיר שאין בה ב"ד דבעינא זקני העיר וליכא אין מודדין אלא לעיר כו' פשיטא כיון דתנא לעיר שאין בה ב"ד אנא ידענא דאין מודדין אלא לעיר שיש בה בית דין
Il nous apprend ceci, comme il est enseigné : d’où savons-nous que s’il a été trouvé près d’une ville où il n’y a pas de tribunal, on la laisse de côté et on mesure jusqu’à une ville où il y a un tribunal ? L’Écriture enseigne : « Les anciens de cette ville prendront » (Dt 21, 3) — de toute façon.
הא קא משמע לן כדתניא מנין שאם נמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד שמניחין אותה ומודדין לעיר שיש בה בית דין ת"ל (דברים כא, ג) ולקחו זקני העיר ההיא מכל מקום
MICHNA: S’il a été trouvé exactement à égale distance entre deux villes, les deux apportent deux génisses ; ce sont les paroles de Rabbi Eliézer. Et Jérusalem n’apporte pas de génisse à la nuque brisée. Si sa tête a été trouvée en un endroit et son corps en un autre, on porte la tête auprès du corps ; ce sont les paroles de Rabbi Eliézer. Rabbi Akiva dit : le corps auprès de la tête. D’où mesurait-on ? Rabbi Eliézer dit : de son nombril. Rabbi Akiva dit : de son nez. Rabbi Eliézer ben Ya’akov dit : de l’endroit où il a été tué, de son cou.
מתני׳ נמצא מכוון בין שתי עיירות שתיהן מביאות שתי עגלות דברי רבי אליעזר ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר מוליכין הראש אצל הגוף דברי רבי אליעזר רבי עקיבא אומר הגוף אצל הראש מאין היו מודדין רבי אליעזר אומר מטיבורו רבי עקיבא אומר מחוטמו רבי אליעזר בן יעקב אומר ממקום שנעשה חלל מצוארו
GUEMARA: Quelle est la raison de Rabbi Eliézer ? Il pense qu’il est possible d’être exact, et [que l’expression] « la [ville] la plus proche » [inclut] même les plus proches.
גמ׳ מאי טעמא דרבי אליעזר קסבר אפשר לצמצם וקרובה ואפילו קרובות
« Et Jérusalem n’apporte pas de génisse à la nuque brisée », car le verset dit : « pour en prendre possession » (Dt 21, 1), et il pense que Jérusalem n’a pas été partagée entre les tribus.
ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה דאמר קרא (דברים כא, א) לרשתה וקסבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים
« Si sa tête a été trouvée en un endroit, etc. » Sur quoi sont-ils en désaccord ? Si l’on dit qu’ils sont en désaccord au sujet de la mesure, du fait qu’il enseigne à la fin : « D’où mesurait-on ? », on déduit qu’au début il ne s’agit pas de la mesure ! Rabbi Yits’hak a dit : ils sont en désaccord au sujet du mort [dont l’enterrement est une] mitsva, qui acquiert son emplacement.
נמצא ראשו במקום כו' במאי קמפלגי אילימא לענין מדידה קמיפלגי הא מדקתני סיפא מאין היו מודדין מכלל דרישא לא במדידה עסקינן אמר ר' יצחק במת מצוה קנה מקומו קמיפלגי
Et voici ce qu’il dit : pour l’enterrer, il acquiert son emplacement ; et lorsque sa tête a été trouvée en un endroit et son corps en un autre, on porte la tête auprès du corps ; ce sont les paroles de Rabbi Eliézer. Rabbi Akiva dit : le corps auprès de la tête. Sur quoi sont-ils en désaccord ? L’un pense que le corps tombe sur place et que la tête roule et tombe [plus loin] ; et l’autre pense que la tête tombe là où elle tombe, et que c’est le corps qui court et s’en va.
והכי קאמר לקוברו קנה מקומו והיכא דנמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר מוליכין הראש אצל הגוף דברי ר' אליעזר ר' עקיבא אומר הגוף אצל הראש במאי קמיפלגי מר סבר גופיה בדוכתיה נפיל רישא דנאדי ונפיל ומר סבר רישא היכא דנפיל נפיל גופא הוא דרהיט אזיל
« D’où mesurait-on ? » Sur quoi sont-ils en désaccord ? L’un pense que le siège principal de la vie est dans le nez, et l’autre pense que le siège principal de la vie est dans le nombril.
מאין היו מודדין במאי קמיפלגי מר סבר עיקר חיותא באפיה ומר סבר עיקר חיותא בטיבוריה
Faut-il dire [qu’ils sont en désaccord] comme ces tannaïm-ci : à partir d’où l’embryon est-il formé ? À partir de sa tête, et c’est ainsi qu’il dit : « Dès le sein de ma mère, Tu es mon gozi » (Ps 71, 6), et il dit : « Coupe (gozi) ta chevelure et jette-la, etc. » (Jr 7, 29). Abba Chaoul dit : à partir de son nombril, et il étend ses racines de part et d’autre.
לימא כי הני תנאי מהיכן הולד נוצר מראשו וכן הוא אומר (תהלים עא, ו) ממעי אמי אתה גוזי ואומר (ירמיהו ז, כט) גזי נזרך והשליכי וגו' אבא שאול אומר מטיבורו ומשלח שרשו אילך ואילך
Tu peux même dire [que c’est l’avis d’]Abba Chaoul : Abba Chaoul ne l’a dit qu’au sujet de la formation, car lorsque l’embryon est formé, il est formé à partir de son milieu ; mais au sujet de la vie, de l’avis de tous elle est dans le nez, ainsi qu’il est écrit : « Tout ce qui avait dans ses narines un souffle d’esprit de vie, etc. » (Gn 7, 22).
אפילו תימא אבא שאול ע"כ לא קאמר אבא שאול אלא לענין יצירה דכי מיתצר ולד ממציעתיה מיתצר אבל לענין חיותא דכולי עלמא באפיה הוא דכתיב (בראשית ז, כב) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו וגו'
« Rabbi Eliézer ben Ya’akov dit : de l’endroit où il a été tué, de son cou. » Quelle est la raison de Rabbi Eliézer ben Ya’akov ? Comme il est écrit : « pour te placer sur le cou des impies tués » (Ez 21, 34).
רבי אליעזר בן יעקב אומר ממקום שנעשה חלל מצוארו מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב כדכתיב (יחזקאל כא, לד) לתת אותך אל צוארי חללי רשעים
MICHNA: Les anciens de Jérusalem prenaient congé et s’en allaient. Les anciens de cette ville-là amènent une génisse qui n’a pas tiré au joug — et un défaut ne la disqualifie pas — et la font descendre dans un torrent eitan. « Eitan » au sens littéral : dur ; mais même s’il n’est pas dur, il est valable. On lui brise la nuque avec un couperet, par-derrière. Et son emplacement est interdit à l’ensemencement et au travail, mais il est permis d’y peigner le lin et d’y tailler des pierres.
מתני׳ נפטרו זקני ירושלים והלכו להן זקני אותה העיר מביאין עגלת בקר אשר לא משכה בעול ואין המום פוסל בה ומורידין אותה לנחל איתן איתן כמשמעו קשה אע"פ שאינו איתן כשר ועורפין אותה בקופיץ מאחוריה ומקומה אסור מלזרוע ומלעבוד ומותר לסרוק שם פשתן ולנקר שם אבנים
Les anciens de cette ville se lavent les mains dans l’eau, à l’endroit où l’on a brisé la nuque de la génisse, et disent : « Nos mains n’ont pas versé ce sang, et nos yeux n’ont pas vu » (Dt 21, 7). Nous viendrait-il donc à l’esprit que les anciens du tribunal sont des meurtriers ? Mais [cela signifie] : il n’est pas venu entre nos mains pour que nous le renvoyions (sans nourriture), et nous ne l’avons pas vu pour que nous le laissions [partir] (sans escorte).
זקני אותה העיר רוחצין את ידיהן במים במקום עריפה של עגלה ואומרים (דברים כא, ז) ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו וכי על דעתינו עלתה שזקני ב"ד שופכי דמים הן אלא שלא בא על ידינו ופטרנוהו (בלא מזון) ולא ראינוהו והנחנוהו (בלא לוייה)
Original : Sotah 45b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.