Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
qui dissipent la condamnation de leurs pères dans le monde à venir : ils disent devant Lui : Maître du monde, puisque Tu dois les punir, pourquoi as-Tu agacé les dents [des enfants] à cause d’eux ?
שמבזבזין דין אביהם לעתיד לבוא אומרים לפניו רבונו של עולם מאחר שאתה עתיד ליפרע מהן למה הקהיתה שיניהם בם
Rabbi Ilaa bar Yevarékhia a dit : Sans la prière de David, tous les Israélites seraient marchands de graisse, car il est dit : « Place, Seigneur, un maître pour eux » (Ps 9, 21). Et Rabbi Ilaa bar Yevarékhia a dit : Sans la prière d’Habacuc, deux érudits se couvriraient d’un seul manteau pour s’occuper de la Torah, car il est dit : « Seigneur, j’ai entendu ta renommée, j’ai craint ; Seigneur, ton œuvre, au milieu des années, fais-la vivre » (Ha 3, 2) – ne lis pas « au milieu des années » [bekerev chanim], mais « dans le rapprochement de deux » [bekirouv chnayim].
אמר ר' אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של דוד היו כל ישראל מוכרי רבב שנאמר (תהלים ט, כא) שיתה ה' מורה להם וא"ר אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של חבקוק היו ב' תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ועוסקין בתורה שנאמר (חבקוק ג, ב) ה' שמעתי שמעך יראתי ה' פעלך בקרב שנים חייהו אל תקרא בקרב שנים אלא בקרוב שנים
Et Rabbi Ilaa bar Yevarékhia a dit : Deux érudits qui marchent en chemin sans qu’il y ait entre eux de paroles de Torah mériteraient d’être brûlés par le feu, car il est dit : « Et comme ils marchaient en parlant, voici un char de feu, etc. » (2 R 2, 11). La raison est qu’il y avait parole ; s’il n’y avait pas de parole, ils mériteraient d’être brûlés.
ואמר ר' אילעא בר יברכיה שני תלמידי חכמים המהלכין בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראוין לישרף באש שנאמר (מלכים ב ב, יא) ויהי המה הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וגו' טעמא דאיכא דיבור הא ליכא דיבור ראוין לישרף
Et Rabbi Ilaa bar Yevarékhia a dit : Deux érudits qui demeurent dans une même ville et ne sont pas conciliants l’un envers l’autre dans la halakha, l’un meurt et l’autre est exilé, car il est dit : « pour que s’y enfuie le meurtrier qui aura tué son prochain sans connaissance » (Dt 4, 42), et « connaissance » n’est autre que la Torah, car il est dit : « Mon peuple périt faute de la connaissance » (Os 4, 6).
וא"ר אילעא בר יברכיה שני ת"ח הדרין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה אחד מת ואחד גולה שנאמר (דברים ד, מב) לנוס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת ואין דעת אלא תורה שנאמר (הושע ד, ו) נדמו עמי מבלי הדעת
Rabbi Yehouda, fils de Rabbi ’Hiya, a dit : Tout érudit qui s’occupe de la Torah dans la gêne, sa prière est exaucée, car il est dit : « Car un peuple habitera en Sion, à Jérusalem ; tu ne pleureras plus ; Il te fera grâce à la voix de ton cri ; dès qu’Il l’entendra, Il te répondra » (Is 30, 19), et il est écrit ensuite : « Le Seigneur vous donnera un pain de détresse et une eau d’oppression » (Is 30, 20).
אמר ר' יהודה בריה דר' חייא כל ת"ח העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת שנאמר (ישעיהו ל, יט) כי עם בציון ישב בירושלים בכה לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך וכתיב בתריה (ישעיהו ל, כ) ונתן ה' לכם לחם צר ומים לחץ
Rabbi Abbahou dit : On le rassasie de l’éclat de la Présence divine, car il est dit : « Et tes yeux verront ton maître » (Is 30, 20). Rabbi A’ha bar ’Hanina a dit : De plus, le rideau ne se ferme pas devant lui, car il est dit : « Ton maître ne se dérobera plus » (Is 30, 20).
ר' אבהו אומר משביעין אותו מזיו שכינה שנאמר (ישעיהו ל, כ) והיו עיניך רואות את מוריך ר' אחא בר חנינא אמר אף אין הפרגוד ננעל בפניו. שנאמר (ישעיהו ל, כ) ולא יכנף עוד מוריך
« Rabban Chimon ben Gamliel dit au nom de Rabbi Yehochoua : Depuis le jour où le Temple fut détruit, il n’est pas, etc. » Rava a dit : Chaque jour, sa malédiction est plus grande que celle du précédent, car il est dit : « Le matin tu diras : Si seulement c’était le soir ! et le soir tu diras : Si seulement c’était le matin ! » (Dt 28, 67). Quel matin ? Si l’on dit le matin du lendemain, qui sait ce qu’il sera ? Mais c’est celui qui est passé.
רשב"ג אומר משום ר' יהושע מיום שחרב בהמ"ק אין וכו' אמר רבא בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו שנאמר (דברים כח, סז) בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר הי בקר אילימא בקר דלמחר מי ידע מאי הוי אלא דחליף
Mais alors, par quoi le monde subsiste-t-il ? Par la Kedoucha de l’ordre [de prière] et par le « Que Son grand nom [soit béni] » [récité après] l’aggada, car il est dit : « Terre d’obscurité comme les ténèbres, ombre de mort et sans ordres » (Jb 10, 22) – donc s’il y a des ordres, elle resplendit hors des ténèbres.
ואלא עלמא אמאי קא מקיים אקדושה דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא שנא' (איוב י, כב) ארץ עפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים הא יש סדרים תופיע מאופל
« Et la rosée ne descend plus en bénédiction, et la saveur des fruits a été ôtée, etc. » On a enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : [La fin de] la pureté a aboli la saveur et le parfum ; [la fin de] la dîme a aboli la graisse du blé.
ולא ירד טל לברכה וניטל טעם פירות וכו' תניא ר"ש בן אלעזר אומר טהרה בטלה טעם וריח מעשר ביטל שומן דגן
Rav Houna trouva une datte précoce ; il la prit et l’enveloppa dans son foulard. Rabba, son fils, vint et lui dit : Je sens l’odeur d’une datte précoce. Il lui dit : Mon fils, il y a de la pureté en toi. Il la lui donna. Entre-temps, Abba, le fils de [Rabba], vint ; [Rabba] la prit et la lui donna. [Rav Houna] lui dit : Mon fils, tu as réjoui mon cœur et agacé mes dents. C’est ce que disent les gens : L’amour du père va aux fils, l’amour des fils va à leurs propres fils.
רב הונא אשכח תומרתא דחינוניתא שקלה כרכה בסודריה אתא רבה בריה א"ל מורחינא ריחא דחינוניתא א"ל בני טהרה יש בך יהבה ניהליה אדהכי אתא אבא בריה שקלה יהבה ניהליה א"ל בני שמחת את לבי והקהיתה את שיני היינו דאמרי אינשי רחמי דאבא אבני רחמי דבני אבני דהוו ליה
Rav A’ha bar Yaakov s’occupa [de l’éducation] de Rav Yaakov, le fils de sa fille. Quand celui-ci grandit, il lui dit : Donne-moi à boire de l’eau. Il lui répondit : Je ne suis pas ton fils. Et c’est ce que disent les gens : J’ai élevé, élevé – fils de ta fille, je suis.
רב אחא בר יעקב איטפל ביה ברב יעקב בר ברתיה כי גדל א"ל אשקיין מיא אמר לו לאו בריך אנא והיינו דאמרי אינשי רבי רבי בר ברתך אנא
Lors de la dernière guerre, ils décrétèrent que la fiancée ne sorte pas en litière au milieu de la ville ; mais nos maîtres permirent que la fiancée sorte en litière au milieu de la ville.
בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא הכלה באפריון בתוך העיר ורבותינו התירו שתצא הכלה באפריון בתוך העיר
Depuis que mourut Rabbi Meïr, cessèrent les auteurs de paraboles. Depuis que mourut Ben Azzaï, cessèrent les [étudiants] assidus. Depuis que mourut Ben Zoma, cessèrent les prédicateurs. Depuis que mourut Rabbi Akiva, cessa l’honneur de la Torah. Depuis que mourut Rabbi ’Hanina ben Dossa, cessèrent les hommes d’action. Depuis que mourut Rabbi Yossé Ketanta, les hommes pieux disparurent ; et pourquoi fut-il nommé Ketanta ? Parce qu’il était le plus petit des hommes pieux.
משמת ר"מ בטלו מושלי משלים משמת בן עזאי בטלו השקדנים משמת בן זומא בטלו הדרשנים משמת ר"ע בטל כבוד התורה משמת ר' חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה משמת ר' יוסי קטנתא פסקו חסידים ולמה נקרא שמו קטנתא שהיה קטנתא של חסידים
Depuis que mourut Rabban Yo’hanan ben Zakkaï, cessa l’éclat de la sagesse. Depuis que mourut Rabban Gamliel l’Ancien, cessa l’honneur de la Torah, et moururent la pureté et l’abstinence. Depuis que mourut Rabbi Yichmaël ben Fabi, cessa l’éclat de la prêtrise. Depuis que mourut Rabbi, cessèrent l’humilité et la crainte du péché.
משמת רבי יוחנן בן זכאי בטל זיו החכמה משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות משמת רבי ישמעאל בן פאבי בטלה זיו הכהונה משמת רבי בטל ענוה ויראת חטא
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : Rabbi Pin’has ben Yaïr dit : Depuis que le Temple fut détruit, les ’haverim et les hommes libres ont eu honte et se sont couvert la tête, les hommes d’action se sont appauvris, et les hommes de force et les hommes de langue l’ont emporté ; et il n’y a personne qui recherche, personne qui demande, personne qui interroge.
[ גמ׳ ת"ר] ר' פנחס בן יאיר אומר משחרב בהמ"ק בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון ואין דורש ואין מבקש ואין שואל
Rabbi Eliézer le Grand dit : Depuis le jour où le Temple fut détruit, les sages ont commencé à être comme des maîtres d’école, les maîtres d’école comme des bedeaux, les bedeaux comme le peuple ignorant, et le peuple ignorant
ר"א הגדול אומר מיום שחרב בית המקדש שרו חכימיא למהוי כספריא וספריא כחזניא וחזניא כעמא דארעא ועמא דארעא
Original : Sotah 49a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.