Car tout autel qui n’a ni rampe, ni corne, ni soubassement, ni forme carrée est invalide pour le service. Rabbi Yossé bar Yehouda dit : même la corniche.
שכל מזבח שאין לו לא כבש ולא קרן ולא יסוד ולא ריבוע פסול לעבודה רבי יוסי בר יהודה אומר אף הסובב
Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : les conduits [sous l’autel] ont été créés dès les six jours de la Création, ainsi qu’il est dit : « Les contours de tes hanches sont comme des joyaux, œuvre des mains d’un artiste » (Ct 7, 2). « Les contours de tes hanches », ce sont les conduits ; « comme des joyaux » (‘halaïm), qui sont creusés (me’houlalin) et descendent jusqu’à l’abîme ; « œuvre des mains d’un artiste », c’est l’œuvre des mains de l’art du Saint, béni soit-Il. On a enseigné à l’école de Rabbi Yichmaël : « Berechit » (Gn 1, 1) : ne lis pas berechit, mais bara chit (« Il a créé le conduit »).
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שיתין מששת ימי בראשית נבראו שנאמר (שיר השירים ז, ב) חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן חמוקי ירכיך אלו השיתין כמו חלאים שמחוללין ויורדין עד התהום מעשה ידי אמן זו מעשה ידי אומנותו של הקב"ה תנא דבי ר' ישמעאל (בראשית א, א) בראשית אל תיקרי בראשית אלא ברא שית
Il a été enseigné : Rabbi Yossé dit : les conduits sont creusés et descendent jusqu’à l’abîme, ainsi qu’il est dit : « Je vais chanter pour mon bien-aimé le chant de mon ami au sujet de sa vigne. Mon bien-aimé avait une vigne sur un coteau fertile. Il la bêcha, l’épierra, y planta des ceps de choix, bâtit une tour en son milieu, et y creusa aussi une cuve » (Is 5, 1-2). « Il y planta des ceps de choix », c’est le Temple ; « bâtit une tour en son milieu », c’est l’autel ; « et y creusa aussi une cuve », ce sont les conduits.
תניא ר' יוסי אומר שיתין מחוללין ויורדין עד תהום שנאמר (ישעיהו ה, א) אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויטעהו שורק זה בית המקדש ויבן מגדל בתוכו זה מזבח וגם יקב חצב בו אלו השיתין
Il a été enseigné : Rabbi Éléazar bar Tsadok a dit : il y avait une petite ouverture entre la rampe et l’autel, à l’ouest de la rampe. Une fois tous les soixante-dix ans, de jeunes cohanim y descendaient et y recueillaient du vin figé qui ressemblait à des galettes de figues, et ils venaient le brûler dans la sainteté, ainsi qu’il est dit : « Dans le sanctuaire, fais la libation de boisson enivrante à l’Éternel » (Nb 28, 7) :
תניא א"ר אלעזר בר צדוק לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש ואחת לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש שדומה לעיגולי דבילה ובאין ושורפין אותו בקדושה שנא' (במדבר כח, ז) בקדש הסך נסך שכר לה'
Original : Sukkah 49a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.