Rava dit : une fois qu’on a commencé, on ne cesse plus. Et de même Rav Chéchet a dit : une fois qu’on a commencé, on ne cesse plus.
רבא אמר כיון שהתחיל שוב אינו פוסק וכן אמר רב ששת כיון שהתחיל שוב אינו פוסק
Ta’anit 5a תענית
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Rav aussi est revenu [sur son opinion], car Rav ’Hananel a dit au nom de Rav : on compte vingt et un jours, comme on compte les dix jours de Roch Hachana à Yom Kippour, et on commence ; et une fois qu’on a commencé, on ne cesse plus. Et la halakha est : une fois qu’on a commencé, on ne cesse plus.
ואף רב הדר ביה דאמר רב חננאל אמר רב מונה עשרים ואחד יום כדרך שמונה עשרה ימים מר"ה עד יוה"כ ומתחיל וכיון שהתחיל שוב אינו פוסק והלכתא כיון שהתחיל שוב אינו פוסק:
MICHNA: Jusqu’à quand demande-t-on les pluies ? Rabbi Yehouda dit : jusqu’à ce que Pessa’h soit passé. Rabbi Meïr dit : jusqu’à ce que Nissan soit sorti, ainsi qu’il est dit : « Il fera descendre pour vous la pluie, la pluie précoce et la pluie tardive, au premier [mois] » (Jl 2, 23).
מתני׳ עד מתי שואלין את הגשמים ר' יהודה אומר עד שיעבור הפסח ר' מאיר אומר עד שיצא ניסן שנאמר (יואל ב, כג) ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון:
GUEMARA: Rav Na’hman dit à Rabbi Yits’hak : la pluie précoce en Nissan ? La pluie précoce est en Mar’hechvan, (car nous avons appris :) la pluie précoce en Mar’hechvan et la pluie tardive en Nissan ! Il lui répondit : ainsi a dit Rabbi Yo’hanan : c’est aux jours de Joël fils de Petouel que ce verset s’est accompli, lui à propos duquel il est écrit : « Ce que la chenille a laissé, la sauterelle l’a mangé, etc. » (Jl 1, 4). Cette année-là, Adar est sorti sans que tombent les pluies ; la première ondée tomba pour eux le premier Nissan.
גמ׳ א"ל רב נחמן לר' יצחק יורה בניסן יורה במרחשון הוא (דתנן) יורה במרחשון ומלקוש בניסן א"ל הכי אמר רבי יוחנן בימי יואל בן פתואל נתקיים מקרא זה דכתיב ביה (יואל א, ד) יתר הגזם אכל הארבה וגו' אותה שנה יצא אדר ולא ירדו גשמים ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן
Le prophète dit à Israël : sortez et semez ! Ils lui dirent : celui qui a un kav de blé ou deux kav d’orge, doit-il le manger et vivre, ou le semer et mourir ? Il leur dit : malgré tout, sortez et semez ! Un miracle leur fut fait, et leur fut révélé ce qui était dans les murs et ce qui était dans les trous des fourmis.
אמר להם נביא לישראל צאו וזרעו אמרו לו מי שיש לו קב חטים או קבים שעורין יאכלנו ויחיה או יזרענו וימות אמר להם אעפ"כ צאו וזרעו נעשה להם נס ונתגלה להם מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים
Ils sortirent et semèrent le deuxième, le troisième et le quatrième [jour], et la deuxième ondée tomba pour eux le cinq Nissan. Ils offrirent le ’omer le seize Nissan. Il se trouve que la céréale qui pousse en six mois a poussé en onze jours ; il se trouve que le ’omer, qui est offert d’une céréale de six mois, a été offert d’une céréale de onze jours.
יצאו וזרעו שני ושלישי ורביעי וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן הקריבו עומר בששה עשר בניסן נמצאת תבואה הגדילה בששה חדשים גדילה באחד עשר יום נמצא עומר הקרב מתבואה של ששה חדשים קרב מתבואה של אחד עשר יום
Et c’est de cette génération qu’il dit : « Ceux qui sèment dans les larmes moissonneront dans l’allégresse. Il va, il va en pleurant, portant le sac de semence, etc. » (Ps 126, 5-6). Que signifie « il va, il va en pleurant, portant le sac, etc. » ? Rabbi Yehouda dit : le bœuf, quand il laboure, va en pleurant, et au retour il mange la jeune pousse du sillon. Et c’est : « Il revient, il revient dans l’allégresse ».
ועל אותו הדור הוא אומר (תהלים קכו, ה) הזורעים בדמעה ברנה יקצרו הלך ילך ובכה נושא משך הזרע וגו' מאי הלך ילך ובכה נושא משך וגו' א"ר יהודה שור כשהוא חורש הולך ובוכה ובחזירתו אוכל חזיז מן התלם וזהו בא יבא ברנה
Que signifie « portant ses gerbes » ? Rav ’Hisda dit, et certains disent qu’on l’a enseigné dans une baraïta : la tige [haute] d’un empan, l’épi de deux empans.
מאי נושא אלומותיו א"ר חסדא ואמרי לה במתניתא תנא קנה זרת שיבולת זרתים
Rav Na’hman dit à Rabbi Yits’hak : que signifie ce qui est écrit : « Car l’Éternel a appelé la famine, et elle viendra aussi sur le pays pour sept ans » (2 R 8, 1) ? Pendant ces sept années, qu’ont-ils mangé ?
א"ל רב נחמן לר' יצחק מאי דכתיב (מלכים ב ח, א) כי קרא ה' לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים בהנך שבע שנים מאי אכול
Il lui répondit : ainsi a dit Rabbi Yo’hanan : la première année, ils mangèrent ce qui était dans les maisons ; la deuxième, ils mangèrent ce qui était dans les champs ; la troisième, la chair des animaux purs ; la quatrième, la chair des animaux impurs ; la cinquième, la chair des reptiles et des vermines ; la sixième, la chair de leurs fils et de leurs filles ; la septième, la chair de leurs [propres] bras, pour accomplir ce qui est dit : « Chacun mangera la chair de son bras » (Is 9, 19).
א"ל הכי אמר רבי יוחנן שנה ראשונה אכלו מה שבבתים שניה אכלו מה שבשדות שלישית בשר בהמה טהורה רביעית בשר בהמה טמאה חמישית בשר שקצים ורמשים ששית בשר בניהם ובנותיהם שביעית בשר זרועותיהם לקיים מה שנאמר (ישעיהו ט, יט) איש בשר זרועו יאכלו
Et Rav Na’hman dit à Rabbi Yits’hak : que signifie ce qui est écrit : « Au milieu de toi [Je suis] saint, et Je ne viendrai pas dans la ville » (Os 11, 9) ? Parce qu’au milieu de toi [Je suis] saint, Je ne viendrai pas dans la ville ? Il lui répondit : ainsi a dit Rabbi Yo’hanan : le Saint, béni soit-Il, a dit : Je ne viendrai pas dans la Jérusalem d’en haut avant d’être venu dans la Jérusalem d’en bas.
וא"ל רב נחמן לר' יצחק מאי דכתיב (הושע יא, ט) בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר א"ל הכי א"ר יוחנן אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה
Y a-t-il donc une Jérusalem en haut ? Oui, car il est écrit : « Jérusalem, bâtie comme une ville qui lui est jointe ensemble » (Ps 122, 3).
ומי איכא ירושלים למעלה אין דכתיב (תהלים קכב, ג) ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו
Et Rav Na’hman dit à Rabbi Yits’hak : que signifie ce qui est écrit : « Et par une seule [chose] ils sont consumés et deviennent insensés ; la leçon des vanités, c’est du bois » (Jr 10, 8) ? Il lui répondit : ainsi a dit Rabbi Yo’hanan : il y a une seule chose qui consume les méchants dans la Géhenne. Quelle est-elle ? L’idolâtrie. Il est écrit ici : « la leçon des vanités, c’est du bois », et il est écrit là-bas : « Ce sont des vanités, une œuvre de dérision » (Jr 10, 15).
וא"ל רב נחמן לר' יצחק מאי דכתיב (ירמיהו י, ח) ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא א"ל הכי א"ר יוחנן אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם מאי היא ע"ז כתיב הכא מוסר הבלים עץ הוא וכתיב התם (ירמיהו י, טו) הבל המה מעשה תעתועים
Et Rav Na’hman dit à Rabbi Yits’hak : que signifie ce qui est écrit : « Car mon peuple a commis deux maux » (Jr 2, 13) ? N’y en a-t-il que deux ? Il en a laissé de côté vingt-quatre ! Il lui répondit : ainsi a dit Rabbi Yo’hanan : il y en a une qui
וא"ל רב נחמן לר' יצחק מ"ד (ירמיהו ב, יג) כי שתים רעות עשה עמי תרתין הוא דהוו עשרין וארבע שביקא להו א"ל הכי א"ר יוחנן אחת שהיא
Original : Taanit 5a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.