Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Pour une veuve après le mariage, tout le monde s’accorde qu’elle ne [la] dispense pas, car un commandement positif ne repousse pas un interdit [doublé] d’un commandement positif. Ils divergent pour une veuve après les fiançailles : celui qui dit qu’elle dispense [pense que] le commandement positif vient et repousse l’interdit ; et celui qui dit qu’elle ne dispense pas [pense que] le commandement positif ne vient pas repousser l’interdit, puisque c’est possible par la ’halitsa.
באלמנה מן הנשואין כולי עלמא לא פליגי דלא פטרה דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה כי פליגי באלמנה מן הארוסין מ"ד פוטרת אתי עשה ודחי את לא תעשה ומאן דאמר אינה פוטרת לא אתי עשה ודחי את לא תעשה כיון דאפשר בחליצה
Dirons-nous que c’est aussi une réfutation de Rech Lakich ? Rech Lakich te dira : Lorsque je l’ai dit, c’était là où l’on accomplit une mitsva ; mais ici, la ’halitsa, là où le lévirat est possible, n’est pas une mitsva.
לימא תיהוי נמי תיובתא דר"ל אמר לך ר"ל כי אמינא אנא היכא דמקיימי מצוה אבל הכא חליצה במקום ייבום לאו מצוה היא
Rava dit : D’où [tire-t-on] de la Torah une allusion aux [unions] secondaires ? Car il est dit : « Car toutes ces abominations-là (haèl), les gens du pays les ont commises » (Lv 18, 27) : [les abominations] dures ; on en déduit qu’il y en a de légères. Et lesquelles sont-ce ? Les [unions] secondaires.
אמר רבא רמז לשניות מן התורה מנין שנאמר (ויקרא יח, כז) כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ האל קשות מכלל דאיכא רכות ומאי נינהו שניות
Dirons-nous que cela diverge de Rabbi Lévi ? Car Rabbi Lévi a dit : Les châtiments [relatifs aux fraudes] sur les mesures sont plus sévères que les châtiments relatifs aux unions interdites ; car pour celles-ci il est dit « èl », et pour celles-là il est dit « èlé » : « èl » [exprime la] dureté, et « èlé » [une dureté] plus grande que « èl ».
לימא פליגא דר' לוי דא"ר לוי קשה עונשין של מדות יותר מעונשין של עריות שזה נאמר בהן אל וזה נאמר בהן אלה אל קשה ואלה קשה מאל
Au sujet des unions interdites aussi, il est pourtant écrit « èlé » ! — Celui-là sert à exclure [les fraudes sur] les mesures du retranchement [karet].
Mais alors, en quoi consiste leur plus grande sévérité ? Pour celles-là, la repentance est possible ; pour celles-ci, la repentance n’est pas possible.
אלא מאי חומרייהו הני אפשר בתשובה הני לא אפשר בתשובה
Rav Yehouda dit : [On le tire] d’ici : « Il pesa (izzèn), il examina, il composa de nombreuses maximes » (Qo 12, 9). Et ’Oulla a dit au nom de Rabbi Éléazar : Avant que ne vienne Salomon, la Torah ressemblait à un panier sans anses ; jusqu’à ce que vienne Salomon et lui fasse des anses (oznayim).
רב יהודה אמר מהכא (קהלת יב, ט) ואזן וחקר תקן משלים הרבה ואמר עולא א"ר אלעזר קודם שבא שלמה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים עד שבא שלמה ועשה לה אזנים
Rav Achi dit : La parabole de Rabbi Ochaya, à quoi ressemble la chose ? À un homme qui garde un verger : s’il le garde de l’extérieur, tout est gardé ; s’il le garde de l’intérieur, ce qui est devant lui est gardé, ce qui est derrière lui n’est pas gardé. Mais cette [parabole] de Rav Achi est une invention : là-bas, du moins, ce qui est devant lui est gardé, alors qu’ici, sans les [unions] secondaires, il toucherait à l’union interdite elle-même.
אמר רב אשי משל דר' אושעיא למה הדבר דומה לאדם משמר פרדס משמרו מבחוץ כולו משתמר משמרו מבפנים שלפניו משתמר שלאחריו אינו משתמר והא דרב אשי בדותא היא התם שלפניו מיהא משתמר הכא אי לאו שניות פגע בערוה גופה
Abayé dit à Rav Yossef : Cela serait donc de la Torah ? — C’est de la Torah, et les Sages en ont précisé [le détail]. — Toute la Torah aussi, les Sages l’ont précisée ! — C’est donc rabbinique, et le verset n’est qu’un simple appui.
א"ל אביי לרב יוסף הא דאורייתא היא דאורייתא ופירשו רבנן כל התורה נמי פירשו רבנן אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא:
Nos maîtres ont enseigné : Quelles sont les [unions] secondaires ? La mère de sa mère, la mère de son père, la femme du père de son père, la femme du père de sa mère, la femme du frère de son père par la mère, la femme du frère de sa mère par le père, la belle-fille de son fils et la belle-fille de sa fille. Un homme peut [épouser] la femme de son beau-père et la femme de son beau-fils, mais il lui est interdit [d’épouser] la fille de son beau-fils ; et son beau-fils peut [épouser] sa femme et sa fille.
ת"ר מה הם שניות אם אמו ואם אביו ואשת אבי אביו ואשת אבי אמו ואשת אחי האב מן האם ואשת אחי האם מן האב וכלת בנו וכלת בתו ומותר אדם באשת חמיו ובאשת חורגו ואסור בבת חורגו וחורגו מותר באשתו ובתו
La fille de son beau-fils est [interdite] par la Torah, car il est écrit : « La fille de son fils et la fille de sa fille » (Lv 18, 17) ! — Parce qu’il voulait enseigner dans la dernière partie : la femme de son beau-fils lui dit : Moi, je te suis permise, mais ma fille t’est interdite — et bien que « ma fille t’est interdite » selon la Torah, à mon sujet les Sages n’ont pas décrété —, il a aussi enseigné dans la première partie la fille de son beau-fils.
בת חורגו דאורייתא היא דכתיב (ויקרא יח, יז) את בת בנה ואת בת בתה משום דקבעי למיתני סיפא אשת חורגו אומרת לו אני מותרת לך ובתי אסורה לך ואע"ג דבתי אסורה לך מדאורייתא בדידי לא גזור ביה רבנן תנא רישא נמי בת חורגו
S’il en est ainsi, que la femme de son beau-père dise aussi : Moi, je te suis permise, mais ma fille t’est interdite, car elle est la sœur de sa femme ! — Ce cas-là est absolu pour lui, ce cas-ci n’est pas absolu pour lui.
אי הכי אשת חמיו נמי תימא אני מותרת לך ובתי אסורה לך דהויא אחות אשתו הא פסיקא ליה הא לא פסיקא ליה:
Rav dit : Quatre femmes ont une limite [dans les générations]. Rav en tenait trois dans sa main : la femme du frère de la mère par le père, la femme du frère du père par la mère, et sa belle-fille. Et Ze’iri ajoute aussi la femme du père de sa mère. Rav Na’hman bar Yitz’hak dit : Et ton moyen mnémotechnique : les gens de ’Ilaï, [disciples] de Rav.
אמר רב ארבע נשים יש להן הפסק נקיט רב בידיה תלת אשת אחי האם מן האב ואשת אחי האב מן האם וכלתו וזעירי מוסיף אף אשת אבי אמו אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך דעילאי דרב
Original : Yevamot 21a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.