et celui qui les mange en état de sa propre impureté reçoit les coups de fouet, ce qui n’est pas le cas pour la terouma », il ne l’enseigne pas. Il en ressort qu’il a enseigné et laissé de côté.
ואוכלן בטומאת עצמן לוקה מה שאין כן בתרומה לא קתני אלמא תני ושייר:
« Sont interdites à l’endeuillé, et Rabbi Chimon le permet. » D’où le tiennent-ils ? Car il est écrit : « Tu ne pourras pas manger dans tes portes la dîme de ton blé, de ton vin nouveau et de ton huile », etc., « ni le prélèvement de ta main » (Dt 12, 17) ; et le maître a dit : « le prélèvement de ta main », ce sont les prémices. Les prémices sont comparées à la dîme : de même que la dîme est interdite à l’endeuillé, de même les prémices sont interdites à l’endeuillé.
ואסורין לאונן ור"ש מתיר מנא להו דכתיב (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך וגו' ותרומת ידך ואמר מר תרומת ידך אלו בכורים ואיתקש בכורים למעשר מה מעשר אסור לאונן אף בכורים אסור לאונן
Et Rabbi Chimon ? Le Miséricordieux les a appelées terouma : de même que la terouma est permise à l’endeuillé, de même les prémices sont permises à l’endeuillé.
ור"ש תרומה קרינהו רחמנא מה תרומה מותרת לאונן אף בכורים מותר לאונן
« Et il est interdit d’en éliminer en état d’impureté, et celui qui les mange en état de sa propre impureté reçoit les coups de fouet. » D’où le tenons-nous ? Car il a été enseigné : Rabbi Chimon dit : « Je n’en ai rien ôté en état d’impureté » (Dt 26, 14) — que je sois impur et elle pure, ou que je sois pur et elle impure.
ואסור לבער מהן בטומאה ואוכלן בטומאת עצמן לוקה מנלן דתניא ר' שמעון אומר (דברים כו, יד) לא בערתי ממנו בטמא בין שאני טמא והוא טהור בין שאני טהור והוא טמא
Mais où est-il averti au sujet de sa consommation ? Je ne le sais pas. — L’impureté du corps ? Il est écrit explicitement à son sujet : « La personne qui le touchera sera impure jusqu’au soir et ne mangera pas des choses saintes, à moins d’avoir lavé son corps dans l’eau » (Lv 22, 6) !
והיכא מוזהר על אכילתו איני יודע טומאת הגוף בהדיא כתיב ביה (ויקרא כב, ו) נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים
Voici ce qu’il demandait : l’impureté [de la dîme] elle-même, d’où [l’apprend-on] ? Le verset dit : « Tu ne pourras pas manger dans tes portes la dîme de ton blé » ; et plus loin il dit : « Dans tes portes tu le mangeras, l’impur et le pur ensemble, comme la gazelle et le cerf » (Dt 15, 22) ; et il a été enseigné à l’école de Rabbi Yichmaël : même l’impur et le pur mangent à une même table, dans un même plat, sans s’inquiéter. Et le Miséricordieux dit : ce dont je t’ai dit là « dans tes portes tu le mangeras », ici tu ne le mangeras pas.
הכי קמיבעיא ליה טומאת עצמו מנין ת"ל לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ולהלן הוא אומר (דברים טו, כב) בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל ותנא דבי רבי ישמעאל אפי' טמא וטהור אוכלין על שולחן אחד בקערה אחת ואינן חוששין וקאמר רחמנא ההוא דאמרי לך התם בשעריך תאכלנו הכא לא תיכול:
« Ce qui n’est pas le cas pour la terouma. » D’où le tenons-nous ? Rabbi Abbahou a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : car le verset dit : « Je n’en ai rien ôté en état d’impureté » — « de lui » tu ne brûles pas [ce qui est impur], mais tu brûles l’huile de terouma qui est devenue impure.
משא"כ בתרומה מנא לן אמר ר' אבהו א"ר יוחנן דאמר קרא לא בערתי ממנו בטמא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמא
Et dis : « de lui » tu ne brûles pas, mais tu brûles l’huile sainte qui est devenue impure ! — N’est-ce pas un raisonnement a fortiori ? Si, pour la dîme, qui est légère, la Torah a dit : « Je n’en ai rien ôté en état d’impureté », les choses saintes, qui sont graves, à plus forte raison !
ואימא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של קדש שנטמא לאו קל וחומר הוא ומה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא קדש חמור לא כ"ש
« Et celui qui les mange en état de sa propre impureté reçoit les coups de fouet, ce qui n’est pas le cas pour la terouma. » C’est des coups qu’il est dispensé, mais il y a bien un interdit. D’où le tenons-nous ? Le verset dit : « Dans tes portes tu le mangeras » (Dt 15, 22) — celui-ci, et non un autre ; et un interdit déduit d’un commandement positif a valeur de commandement positif.
ואוכלן בטומאת עצמן לוקה מה שאין כן בתרומה מילקא הוא דלא לקי הא איסורא איכא מנלן אמר קרא בשעריך תאכלנו לזה ולא לאחר ולאו הבא מכלל עשה עשה
Rav Achi a dit : du début aussi, déduis-en qu’il a enseigné et laissé de côté, puisqu’il n’enseigne pas :
אמר רב אשי מרישא נמי שמעת מינה דתנא ושייר מדלא קתני
Original : Yevamot 73b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.