la terouma est pour le cohen et le premier maasser pour le lévite, selon les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Éléazar ben ’Azaria le permet au cohen. « Le permet » ? On en déduit qu’il y a quelqu’un qui l’interdit ! Dis plutôt : on le donne aussi au cohen.
תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי דברי רבי מאיר רבי אלעזר בן עזריה מתירו לכהן מתירו מכלל דאיכא מאן דאסר אלא אימא נותנו אף לכהן
Quelle est la raison de Rabbi Meïr ? Rav A’ha, fils de Rabba, a dit au nom de la tradition : « Car la dîme des enfants d’Israël, qu’ils prélèveront pour l’Éternel en prélèvement » (Nb 18, 24) : de même que la terouma est interdite aux étrangers, de même le premier maasser est interdit aux étrangers. Mais alors, de même que pour la terouma on est passible de mort et du cinquième, de même pour le maasser serait-on passible de mort et du cinquième ?
מ"ט דר' מאיר אמר רב אחא בריה דרבה משמיה דגמרא (במדבר יח, כד) כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה מה תרומה אסורה לזרים אף מעשר ראשון אסור לזרים אי מה תרומה חייבין עליו מיתה וחומש אף מעשר חייבין עליו מיתה וחומש
Le verset dit : « Et ils mourront par lui, parce qu’ils l’auront profané » (Lv 22, 9) et « il y ajoutera son cinquième » (Lv 22, 14) : « par lui », et non par le maasser ; « y », et non au maasser. Et les Sages [que tirent-ils de ce rapprochement] ? De même que la terouma rend [le produit] tevel, de même le premier maasser rend tevel,
אמר קרא (ויקרא כב, ט) ומתו בו כי יחללוהו ויסף חמישיתו עליו בו ולא במעשר עליו ולא על מעשר ורבנן מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון נמי טובל
comme on l’a enseigné : Rabbi Yossé dit : j’aurais pu penser qu’on n’est coupable que pour un tevel dont rien du tout n’a été prélevé ; [si] on en a prélevé la grande terouma mais pas le premier maasser, le premier maasser mais pas le second maasser, ou même [pas] le maasser du pauvre, d’où [savons-nous qu’on est coupable] ?
וכדתניא רבי יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפי' מעשר עני מנין
Le verset dit : « Tu ne pourras pas manger dans tes portes » (Dt 12, 17), et plus loin il dit : « Et ils mangeront dans tes portes et se rassasieront » (Dt 26, 12) : de même que « tes portes » dont il est question plus loin désigne le maasser du pauvre, de même « tes portes » dont il est question ici désigne le maasser du pauvre ; et le Miséricordieux a dit : « Tu ne pourras pas. »
ת"ל (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר (דברים כו, יב) ואכלו בשעריך ושבעו מה שעריך האמור להלן מעשר עני אף שעריך האמור כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל
Et si c’était de là [seulement], j’aurais dit : pour l’interdit [passible de flagellation], mais pas pour la mort ; il nous fait donc entendre [le contraire].
Autre version : que le premier maasser rende tevel se déduit de [l’enseignement de]Rabbi Yossé ; si c’était de celui-là [seulement], j’aurais dit : pour l’interdit, mais pas pour la mort ; il nous fait donc entendre [le contraire].
לישנא אחרינא מעשר ראשון דטביל מדרבי יוסי נפקא אי מההיא ה"א ללאו אבל מיתה לא קמ"ל
Comment l’as-tu établie ? Selon Rabbi Meïr. Dis [alors] la fin : « Une fille de lévite fiancée à un cohen, et une fille de cohen [mariée] à un lévite, ne mange ni de terouma ni de maasser. » Ici, quelle extranéité y a-t-il ? Rav Chéchet a dit : que signifie « elle ne mange pas » qu’il enseigne ? Elle ne donne pas l’autorisation de prélever.
במאי אוקימתא כר' מאיר אימא סיפא בת לוי מאורסת לכהן ובת כהן ללוי לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר הכא מאי זרות איכא אמר רב ששת מאי אינה אוכלת דקתני אינה נותנת רשות לתרום
On en déduit que celle qui est mariée donne l’autorisation ? Oui, car on a enseigné : « Et vous le mangerez en tout lieu, vous et votre maison » (Nb 18, 31) : cela enseigne au sujet d’une fille d’Israël mariée [à un lévite] qu’elle donne l’autorisation de prélever.
מכלל דנשואה נותנת רשות אין והתניא (במדבר יח, לא) ואכלתם אותו בכל מקום אתם וביתכם לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום
Tu dis : l’autorisation de prélever ; ou bien n’est-ce que pour manger ? Tu as dit : la terouma, qui est plus grave, elle la mange ; le maasser, qui est plus léger, à plus forte raison ! Cela enseigne donc au sujet d’une fille d’Israël mariée qu’elle donne l’autorisation de prélever.
אתה אומר רשות לתרום או אינו אלא לאכול אמרת תרומה חמורה אוכלת מעשר הקל לא כל שכן אלא לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום
Mar, fils de Ravna, a dit : [cela veut] dire qu’on ne lui distribue pas de maasser dans les aires de battage. Cela se comprend selon celui qui dit : à cause de l’isolement [avec un homme] ; mais selon celui qui dit : à cause de la divorcée, une divorcée fille de lévite ne mange-t-elle pas du maasser ?
מר בריה דרבנא אמר לומר שאין חולקין לה מעשר בבית הגרנות הניחא למאן דאמר משום ייחוד אלא למאן דאמר משום גרושה גרושה בת לוי מי לא אכלה במעשר
Et selon ton raisonnement, une divorcée fille de cohen ne mange-t-elle pas de la terouma ? C’est plutôt une mesure préventive à cause de la divorcée fille d’Israël.
וליטעמיך גרושה בת כהן מי לא אכלה בתרומה אלא גזירה משום גרושה בת ישראל
S’il en est ainsi, pourquoi précisément la fiancée ? Même la femme mariée aussi ! Puisqu’il a enseigné « fiancée » dans le début, il a enseigné aussi « fiancée » dans la fin.
אי הכי מאי איריא מאורסת אפי' נשואה נמי איידי דתנא רישא מאורסת תנא נמי סיפא מאורסת
Les Sages ont enseigné : la terouma est pour le cohen et le premier maasser pour le lévite, selon les paroles de Rabbi Akiva. Rabbi Éléazar ben ’Azaria dit :
תנו רבנן תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי דברי רבי עקיבא רבי אלעזר בן עזריה אומר
Original : Yevamot 86a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.