c’est qu’ils ont été évacués ! Admettons qu’ils aient été évacués de Jérusalem, ils n’ont pas été évacués de toute la terre d’Israël.
הא איפני נהי דאיפני מירושלים מכולה א"י לא איפני
Zeva’him 113b זבחים
Structure du débat :Objection 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Certains disent : Rech Lakich objecta à Rabbi Yo’hanan : « Où sont les morts du déluge ? Où sont les morts de Nabuchodonosor ? » N’est-ce pas que, de même que ceux-ci ont existé, ceux-là aussi ont existé ? Qu’y a-t-il là ? Ceci est selon sa réalité et cela selon sa réalité.
איכא דאמרי איתיביה ר"ל לרבי יוחנן איה מתי מבול איה מתי נבוכדנאצר מאי לאו מדהני הוו הני נמי הוו מידי אירי' הא כדאיתיה והא כדאיתיה
Il lui objecta : « De tout ce qui était sur la terre sèche, ils moururent » (Gn 7, 22). Pour moi, qui dis que le déluge est descendu sur la terre d’Israël, c’est pour cela qu’ils moururent ; mais pour toi, pourquoi moururent-ils ? À cause de la chaleur [de l’eau],
איתיביה (בראשית ז, כב) מכל אשר בחרבה מתו בשלמא לדידי דאמינא ירד מבול לא"י משום הכי מתו אלא לדידך אמאי מתו משום הבלא
selon Rav ’Hisda, car Rav ’Hisda a dit : C’est par le bouillant qu’ils ont péché et c’est par le bouillant qu’ils ont été jugés. Il est écrit ici : « Et les eaux s’apaisèrent » (Gn 8, 1), et il est écrit là : « Et la colère du roi s’apaisa » (Est 7, 10).
כדרב חסדא דאמר רב חסדא ברותחין קלקלו וברותחין נידונו דכתיב הכא (בראשית ח, א) וישוכו המים וכתיב התם (אסתר ז, י) וחמת המלך שככה
Certains disent : Rabbi Yo’hanan objecta à Rech Lakich : « De tout ce qui était sur la terre sèche, ils moururent ». Pour moi, qui dis que le déluge n’est pas descendu sur la terre d’Israël, c’est pour cela qu’elle est [appelée] « terre sèche » ; mais pour toi, qu’est-ce que la « terre sèche » ? La terre qui était sèche au départ.
איכא דאמרי איתיביה רבי יוחנן לר"ל מכל אשר בחרבה מתו בשלמא לדידי דאמינא לא ירד מבול לא"י משום הכי הוי חרבה אלא לדידך מאי חרבה חרבה שהיתה מעיקרא
Et pourquoi l’appelle-t-il « terre sèche » ? Selon Rav ’Hisda, car Rav ’Hisda a dit : Lors de la génération du déluge, le décret ne fut pas porté contre les poissons de la mer, car il est dit : « De tout ce qui était sur la terre sèche, ils moururent », et non les poissons de la mer.
ואמאי קרי ליה חרבה כדרב חסדא דאמר רב חסדא בדור המבול לא נגזרה גזרה על דגים שבים שנאמר מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים
Pour celui qui dit que le déluge n’est pas descendu sur la terre d’Israël, c’est ainsi que le reem [a survécu] en se tenant là ; mais pour celui qui dit qu’il est descendu, où le reem s’est-il tenu ? Rabbi Yannaï a dit : On fit entrer des petits dans l’arche.
בשלמא למ"ד לא ירד מבול לא"י היינו דקם רימא התם אלא למ"ד ירד רימא היכא קם א"ר ינאי גוריות הכניסו בתיבה
Mais Rabba bar bar ’Hana n’a-t-il pas dit : J’ai vu moi-même un petit de reem âgé d’un jour, et il était comme le mont Thabor. Et le mont Thabor, combien mesure-t-il ? Quarante parasanges. La longueur de son cou, trois parasanges ; le gîte de sa tête, une parasange et demie. Il lâcha une crotte et obstrua le Jourdain !
והאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי אורזילא דרימא בת יומא והוי כהר תבור והר תבור כמה הויא ארבעין פרסי משכא דצואריה תלתא פרסי מרבעתא דרישא פרסא ופלגא רמא כבא וסכר ירדנא
Rabbi Yo’hanan a dit : On fit entrer sa tête dans l’arche. Mais le maître n’a-t-il pas dit : Le gîte de sa tête, une parasange et demie ? Mais on fit entrer le bout de son nez dans l’arche.
א"ר יוחנן ראשו הכניסו לתיבה והאמר מר מרבעתא דרישא פרסא ופלגא אלא ראש חוטמו הכניסו לתיבה
Mais Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit que le déluge n’est pas descendu sur la terre d’Israël ? Il parle selon les paroles de Rech Lakich.
והא א"ר יוחנן לא ירד מבול לא"י לדברי ר"ל קאמר
Mais l’arche avançait ! Rech Lakich a dit : On attacha ses cornes à l’arche. Mais Rav ’Hisda n’a-t-il pas dit : Les gens de la génération du déluge ont péché par le bouillant et ont été jugés par le bouillant ?
והא קסגיא תיבה אמר ר"ל קרניו קשרו בתיבה והאמר רב חסדא אנשי דור המבול ברותחין קלקלו וברותחין נידונו
Et selon ton raisonnement, comment l’arche avançait-elle ? Et en outre, Og, roi du Bachan, où se tenait-il ? Mais un miracle leur fut fait, et [l’eau] se refroidit sur les côtés de l’arche.
ולטעמיך תיבה היכי סגיא ועוד עוג מלך הבשן היכא קאי אלא נס נעשה להם שנצטננו בצידי התיבה
Et pour Rabbi Chimon [ben Lakich], admettons même que le déluge soit descendu sur la terre d’Israël, il n’en est rien resté, car Rech Lakich a dit : Pourquoi l’appelle-t-on Metsoula ? Parce que tous les morts du déluge y ont sombré. Et Rabbi Yo’hanan a dit : Pourquoi l’appelle-t-on Chinéar ? Parce que tous les morts du déluge y ont été secoués. Il est impossible qu’il n’en soit pas resté collé [quelques-uns].
ולר"ש [בן לקיש] נהי נמי דירד מבול לא"י והא לא פש דאמר ר"ל למה נקרא שמה מצולה שכל מתי מבול נצתללו שם ורבי יוחנן אמר למה נקרא שמה שנער שכל מתי מבול ננערו שם אי אפשר דלא אידבקו
Rabbi Abbahou a dit : Pourquoi l’appelle-t-on Chinéar ? Parce qu’elle secoue ses riches. Et nous voyons pourtant qu’il y en a [qui durent] ! Ils ne tiennent pas trois générations.
א"ר אבהו למה נקרא שמה שנער שמנערת עשיריה והא קחזינן דהוו תלתא דרי לא משכי
Rabbi Ami a dit : Quiconque mange de la poussière de Babylonie, c’est comme s’il mangeait la chair de ses ancêtres. On a enseigné de même dans une baraïta : Quiconque mange de la poussière de Babylonie, c’est comme s’il mangeait la chair de ses ancêtres ; et certains disent : comme s’il mangeait des bêtes répugnantes et des reptiles.
א"ר אמי כל האוכל מעפרה של בבל כאילו אוכל בשר אבותיו תנ"ה כל האוכל מעפרה של בבל כאילו אוכל בשר אבותיו וי"א כאילו אוכל שקצים ורמשים:
« Le bouc émissaire ».
שעיר המשתלח:
On oppose [ceci] : « Ou un sacrifice » (Lv 17, 4) : j’entends même les saintetés [consacrées] à l’entretien du Temple, qui sont appelées sacrifice, car il est dit : « Nous apportons le sacrifice de l’Éternel » (Nb 31, 50).
ורמינהי (ויקרא יז, ד) או קרבן שומע אני אפילו קדשי בדק הבית שנקראו קרבן שנאמר (במדבר לא, נ) ונקרב את קרבן ה'
L’Écriture enseigne : « Et ne l’a pas amené à l’entrée de la tente d’assignation » : ce qui est apte à venir dans la tente d’assignation ; sont exclues les saintetés de l’entretien du Temple, qui n’y sont pas aptes.
ת"ל ואל פתח אהל מועד לא הביאו מי שראוי לבא באהל מועד יצאו קדשי בדק הבית שאינן ראוין
J’exclurai celles-ci, qui n’y sont pas aptes, mais je n’exclurai pas le bouc émissaire, qui est apte à venir à l’entrée de la tente d’assignation ? L’Écriture enseigne : « À l’Éternel », pour exclure le bouc émissaire, qui n’est pas destiné à l’Éternel.
אוציא את אלו שאינן ראוין ולא אוציא את שעיר המשתלח שהוא ראוי לבא אל פתח אהל מועד ת"ל לה' להוציא שעיר המשתלח שאינו מיוחד לה'
Ce n’est pas difficile : ici, avant le tirage au sort ; là, après le tirage au sort. Mais après le tirage au sort aussi, il reste la confession [à faire sur lui] !
לא קשיא כאן קודם הגרלה כאן לאחר הגרלה אחר הגרלה נמי האיכא וידוי
Mais Rav Mani a dit : Ce n’est pas difficile : ici, avant la confession ; là, après la confession.
אלא אמר רב מני לא קשיא כאן קודם וידוי כאן לאחר וידוי:
« [L’animal] qui a eu un rapport avec un être humain, ou avec lequel un être humain a eu un rapport ».
הרובע והנרבע:
Mais cela aussi, je le déduirais de « l’entrée de la tente d’assignation » !
והא נמי תיפוק לי מפתח אהל מועד
Original : Zevachim 113b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.