selon Rav Houna au nom de Rav, car Rav Houna a dit au nom de Rav : Un sacrifice de culpabilité qui a été relégué au pâturage et qu’on a abattu sans précision est valide comme holocauste.
כדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב אשם שניתק לרעיה ושחטו סתם כשר לעולה:
« Celui qui offre de la chair d’un sacrifice expiatoire, [etc.] » Nos maîtres ont enseigné : D’où [sait-on] que celui qui offre [à l’extérieur] de la chair d’un sacrifice expiatoire, de la chair d’un sacrifice de culpabilité, de la chair de saintetés éminentes, de la chair de saintetés légères, du reste de l’omer, des deux pains, des pains de proposition et des restes des offrandes de farine, est exempt ?
D’où [sait-on] que même celui qui verse [l’huile], qui mélange, qui émiette, qui sale, qui balance, qui approche [l’offrande], qui dispose la table, qui nettoie les lampes, qui prélève la poignée et qui recueille [le sang] à l’extérieur est exempt ?
מנין שאף היוצק והבולל והפותת והמולח והמניף והמגיש והמסדר השלחן והמטיב את הנרות והקומץ והמקבל בחוץ שפטור
L’Écriture enseigne : « Qui offrira un holocauste ou un sacrifice » (Lv 17, 8) : de même que l’offrande [sur l’autel] est l’achèvement du service, de même tout ce qui est l’achèvement du service.
ת"ל (ויקרא יז, ח) אשר יעלה עולה או זבח מה העלאה שהיא גמר עבודה אף כל שהוא גמר עבודה:
« Avant que le tabernacle ne fût dressé, [etc.] » Rav Houna bar Rav Ketina était assis devant Rav ’Hisda et lisait : « Il envoya les jeunes gens des enfants d’Israël » (Ex 24, 5). [Rav ’Hisda] lui dit : Ainsi a dit Rabbi Assi : (Ils ont offert) et ont cessé.
עד שלא הוקם המשכן [וכו']: יתיב רב הונא בר רב קטינא קמיה דרב חסדא וקא קרי (שמות כד, ה) וישלח את נערי בני ישראל א"ל הכי אמר ר' אסי (קרבו) ופסקו
Il pensa le réfuter à partir de notre Michna. Il l’entendit dire au nom de Rav Ada bar Ahava : L’holocauste qu’Israël a offert dans le désert n’exigeait pas d’écorchement ni de découpage. Il lui objecta une baraïta qui les met tous sur le même plan,
סבר לאותוביה ממתניתין שמעיה דקאמר משמיה דרב אדא בר אהבה עולה שהקריבו ישראל במדבר אינה טעונה הפשט וניתוח אותביה ברייתא דשויא בכולהו
comme il est enseigné : Avant que le tabernacle ne fût dressé, les autels privés étaient permis et le service était [assuré] par les premiers-nés ; et tout était apte à être offert : bétail, bête sauvage et oiseau, mâles et femelles, sans défaut ou ayant un défaut, purs mais non impurs ;
דתני' עד שלא הוקם המשכן הבמות מותרות ועבודה בבכורות והכל כשירין להקריב בהמה חיה ועוף זכרים ונקבות תמימין ובעלי מומין טהורין אבל לא טמאין
et tous offraient des holocaustes. Et l’holocauste qu’Israël a offert dans le désert exigeait l’écorchement et le découpage. Et les non-Juifs, à notre époque, sont autorisés à faire ainsi.
והכל קרבו עולות ועולה שהקריבו ישראל במדבר טעונה הפשט וניתוח ונכרים בזמן הזה רשאין לעשות כן
C’est une controverse de Tannaïm, comme il est enseigné : « Et aussi les cohanim qui s’approchent de l’Éternel se sanctifieront » (Ex 19, 22). Rabbi Yehochoua ben Kor’ha dit : Il s’agit de la mise à l’écart des premiers-nés. Rabbi dit : Il s’agit de la mise à l’écart de Nadav et Avihou.
תנאי היא דתניא (שמות יט, כב) וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו ר' יהושע בן קרחה אומר זו פרישות בכורות רבי אומר זו פרישות נדב ואביהוא
Pour celui qui dit qu’il s’agit de la mise à l’écart de Nadav et Avihou, c’est ce qui est écrit : « C’est ce que l’Éternel a dit : Par ceux qui m’approchent je serai sanctifié » (Lv 10, 3).
בשלמא למ"ד זו פרישות נדב ואביהוא היינו דכתיב (ויקרא י, ג) הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש
Mais pour celui qui dit qu’il s’agit de la mise à l’écart des premiers-nés, où est-ce suggéré ? Car il est écrit : « Je me rencontrerai là avec les enfants d’Israël, et il sera sanctifié par ma gloire » (Ex 29, 43) : ne lis pas « par ma gloire » (bikhvodi), mais « par mes honorés » (bimekhoubaddaï).
אלא למ"ד זו פרישות בכורות היכא רמיזא דכתיב (שמות כט, מג) ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי אל תקרי בכבודי אלא במכובדיי
Cette parole, le Saint, béni soit-Il, l’a dite à Moïse, et ils ne la comprirent pas jusqu’à ce que les fils d’Aaron moururent. Lorsque les fils d’Aaron moururent, [Moïse] lui dit : Aaron mon frère, tes fils ne sont morts que pour sanctifier le nom du Saint, béni soit-Il. Lorsqu’Aaron sut que ses fils étaient des proches [de Dieu], il se tut et reçut une récompense, car il est dit : « Et Aaron se tut » (Lv 10, 3).
דבר זה אמר הקב"ה למשה ולא ידעו עד שמתו בני אהרן כיון שמתו בני אהרן אמר לו אהרן אחי לא מתו בניך אלא להקדיש שמו של הקב"ה כיון שידע אהרן שבניו ידועי מקום הן שתק וקבל שכר שנאמר (ויקרא י, ג) וידום אהרן
Et de même pour David, il dit : « Tais-toi devant l’Éternel et espère en Lui » (Ps 37, 7) : même s’Il fait tomber devant toi victime sur victime, tais-toi. Et de même pour Salomon, il dit : « Un temps pour se taire et un temps pour parler » (Qo 3, 7) : parfois on se tait et on reçoit une récompense pour le silence, parfois on parle et on reçoit une récompense pour la parole.
וכן בדוד הוא אומר (תהלים לז, ז) דום לה' והתחולל לו אע"פ שמפיל לך חללים חללים את שתוק וכן בשלמה הוא אומר (קהלת ג, ז) עת לחשות ועת לדבר פעמים ששותק ומקבל שכר על השתיקה פעמים מדבר ומקבל שכר על הדבור
Et c’est ce qu’a dit Rabbi ’Hiya bar Abba au nom de Rabbi Yo’hanan : Que signifie ce qui est écrit : « Tu es redoutable, ô Dieu, depuis ton sanctuaire » (Ps 68, 36) ? Ne lis pas « depuis ton sanctuaire » (mimikdachékha), mais « depuis tes sanctifiés » (mimekoudachékha) : lorsque le Saint, béni soit-Il, exerce la justice envers ses saints, Il est craint, élevé et loué.
והיינו דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מאי דכתיב (תהלים סח, לו) נורא אלהים ממקדשך אל תיקרי ממקדשך אלא ממקודשיך בשעה שעושה הקב"ה דין בקדושיו מתיירא ומתעלה ומתהלל
Mais il reste difficile [la question de] l’holocauste. C’est une controverse de deux Tannaïm, comme il est enseigné : Rabbi Yichmaël dit : Les règles générales ont été dites au Sinaï, et les détails dans la tente d’assignation.
אלא קשיא עולה תרי תנאי היא דתניא ר' ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד
Rabbi Akiva dit : Les règles générales et les détails ont été dits au Sinaï, répétés dans la tente d’assignation et dits une troisième fois dans les plaines de Moab.
ר"ע אומר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב
Le maître a dit : « Tout était apte à être offert ». D’où [sait-on] ces choses ? Rav Houna a dit : Car le verset dit : « Noé bâtit un autel à l’Éternel, et il prit de tout bétail pur et de tout oiseau pur » (Gn 8, 20) : « bétail », selon son sens [simple] ; la bête sauvage est incluse dans le bétail.
אמר מר הכל כשירין להקריב מנא הני מילי אמר רב הונא דאמר קרא (בראשית ח, כ) ויבן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל עוף הטהור בהמה כמשמעו חיה בכלל בהמה
Original : Zevachim 115b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.