Rabbi Yehochoua lui dit : nous trouvons que le surplus du sacrifice expiatoire vient en holocauste, mais que le surplus de l’holocauste ne vient pas en sacrifice expiatoire.
אמר לו רבי יהושע מצינו מותר חטאת בא עולה ואין מותר עולה בא חטאת
Zeva’him 11b זבחים
Structure du débat :Michna 1Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Si le sacrifice expiatoire, dont le surplus vient en holocauste, est invalide quand on l’a abattu sous la destination d’holocauste, l’holocauste, dont le surplus ne vient pas en sacrifice expiatoire, si on l’a abattu sous la destination de sacrifice expiatoire, n’est-il pas logique qu’il soit invalide ?
ומה חטאת שמותרה בא עולה שחטה לשם עולה פסולה עולה שאין מותרה בא חטאת שחטה לשם חטאת אינו דין שתהא פסולה
Rabbi Eliézer lui dit : non ! Si tu l’as dit du sacrifice expiatoire, c’est qu’il est valide sous sa destination toute l’année ; le diras-tu du Pessa’h, qui n’est valide sous sa destination qu’en son temps ? Puisqu’il est invalide sous sa destination [le reste de l’année], il est logique que d’autres soient invalides sous sa destination.
אמר לו רבי אליעזר לא אם אמרת בחטאת שכן כשרה לשמה כל השנה כולה תאמר בפסח שאינו כשר לשמו אלא בזמנו הואיל והוא פסול לשמו דין הוא שיפסלו אחרים לשמו:
« Chimon, frère d’Azaria, dit, etc. »
שמעון אחי עזריה אומר כו':
Rav Achi l’enseigne au nom de Rabbi Yo’hanan, et Rav A’ha, fils de Rava, l’enseigne au nom de Rabbi Yannaï : quelle est la raison de Chimon, frère d’Azaria ? Le verset dit : « Ils ne profaneront pas les choses saintes des enfants d’Israël, qu’ils prélèveront pour l’Éternel » (Lv 22, 15) : par ce qui est plus élevé qu’eux, ils ne sont pas profanés ; par ce qui est moins élevé qu’eux, ils sont profanés.
רב אשי מתני משמיה דרבי יוחנן ורב אחא בריה דרבא מתני משמיה דרבי ינאי מאי טעמא דשמעון אחי עזריה דאמר קרא (ויקרא כב, טו) ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' במורם מהן אין מתחללין בנמוך מהם מתחללין
Mais est-ce pour cela qu’il vient ? Il est nécessaire pour [l’enseignement de] Chmouel, car Chmouel a dit : d’où [sait-on] que celui qui mange du tevel [produit dont on n’a pas prélevé les dîmes] est passible de mort ? Car il est dit : « Ils ne profaneront pas les choses saintes des enfants d’Israël, qu’ils prélèveront pour l’Éternel » : le verset parle de ce qui doit être prélevé à l’avenir.
והאי להכי הוא דאתא והא מיבעי ליה לכדשמואל דאמר שמואל מנין לאוכל את הטבל שהוא במיתה שנאמר ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' בעתידים לתרום הכתוב מדבר
S’il en était ainsi, que le verset écrive « qui ont été prélevées » ; pourquoi « qu’ils prélèveront » ? Déduis-en les deux.
אם כן לכתוב קרא אשר הורמו מאי אשר ירימו שמע מיניה תרתי:
Rabbi Zeïra demanda : [selon Chimon, sont-ils] valides et non agréés, de sorte que, s’il diverge, il ne diverge que sur un point ? Ou peut-être valides et agréés, de sorte qu’ils divergent sur deux points ?
בעי רבי זירא כשרין ואין מרצין וכי פליג בחדא פליג או דלמא כשרין ומרצין ובתרתי פליגי
Abayé — et certains disent Rabbi Zeriqa — a dit : viens, écoute : « Le premier-né et la dîme qu’il a abattus sous la destination de sacrifice de paix sont valides ; des sacrifices de paix qu’il a abattus sous la destination de premier-né ou sous celle de dîme sont invalides. »
אמר אביי ואיתימא רבי זריקא תא שמע הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים כשרים שלמים ששחטן לשם בכור או לשם מעשר פסולין
Et si tu penses : valides et agréés — le premier-né est-il susceptible d’agrément ? C’est donc : valides et non agréés ; et puisque la fin [parle de sacrifices] valides et non agréés, le début aussi [parle de sacrifices] valides et non agréés.
ואי ס"ד כשרין ומרצין בכור בר ריצויי הוא אלא כשרין ואין מרצין ומדסיפא כשרין ואין מרצין רישא נמי כשרין ואין מרצין
Est-ce une preuve ? Ceci est comme il est, et cela est comme il est.
מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא
Mais alors, que nous apprend-il ? Il nous apprend [la notion de] plus élevé et moins élevé ? Nous l’avons déjà appris : « Comment cela ? Des saintetés majeures qu’il a abattues sous la destination de saintetés mineures, etc. »
אלא מאי קמ"ל גבוה ונמוך קמ"ל תנינא כיצד קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים כו'
On aurait pu dire : c’est entre saintetés majeures et saintetés mineures qu’il y a plus élevé et moins élevé, mais entre saintetés mineures et saintetés mineures, non.
מהו דתימא קדשי קדשים וקדשים קלים הוא דאיכא גבוה ונמוך אבל קלים וקלים לא
Cela aussi, nous l’avons appris : « Les sacrifices de paix précèdent le premier-né, parce qu’ils requièrent quatre applications, l’imposition des mains, des libations, et le balancement de la poitrine et de la cuisse. »
הא נמי תנינא שלמים קודמים את הבכור מפני שהן טעונין מתן ארבע וסמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק
Celle-ci est le lieu principal ; celle-là, il l’a mentionnée par entraînement.
הא עיקר ההיא אגררא נסבה:
MICHNA: Le Pessa’h qu’on a abattu le matin du quatorze sous une autre destination, Rabbi Yehochoua le déclare valide, comme s’il avait été abattu le treize ; Ben Beteira le déclare invalide, comme s’il avait été abattu l’après-midi.
מתני׳ הפסח ששחטו שחרית בארבעה עשר שלא לשמו רבי יהושע מכשיר כאילו נשחט בשלשה עשר בן בתירא פוסל כאילו נשחט בין הערבים
Chimon ben Azzaï a dit : j’ai reçu de la bouche de soixante-douze anciens, le jour où l’on installa Rabbi Eliézer à la tête de l’académie, que tous les sacrifices qui se mangent, s’ils ont été abattus sous une autre destination, sont valides, mais ne sont pas comptés au propriétaire pour son obligation, sauf le Pessa’h et le sacrifice expiatoire. Et Ben Azzaï n’y a ajouté que l’holocauste, et les Sages ne lui ont pas donné raison.
אמר שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את רבי אליעזר בישיבה שכל הזבחים הנאכלין שנזבחו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים משום חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת ולא הוסיף בן עזאי אלא העולה ולא הודו לו חכמים:
GUEMARA: Rabbi Éléazar a dit au nom de Rabbi Ochaya : Ben Beteira déclarait valide le Pessa’h qu’on a abattu le matin du quatorze sous sa destination, car toute la journée est son temps.
גמ׳ אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא מכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בארבעה עשר לשמו דכוליה יומא זימניה הוא
Et pourquoi « comme si » ?
ומאי כאילו
Puisque Rabbi Yehochoua a dit « comme si », lui aussi a dit « comme si ».
איידי דאמר רבי יהושע כאילו אמר איהו נמי כאילו
S’il en est ainsi, au lieu de diverger sur [l’abattage] sous une autre destination, qu’ils divergent sur [l’abattage] sous sa destination !
אי הכי אדמיפלגי בשלא לשמו ליפלגו בלשמו
S’ils avaient divergé sur [l’abattage] sous sa destination, j’aurais dit : mais sous une autre destination, Rabbi Yehochoua concède à Ben Beteira, puisqu’une partie [du jour] convient ; il nous apprend [que non].
אי איפלגו בלשמו הוה אמינא אבל בשלא לשמו מודי רבי יהושע לבן בתירא הואיל ומקצתו ראוי קא משמע לן
Mais il est écrit : « entre les deux soirs » (Ex 12, 6) !
והכתיב (שמות יב, ו) בין הערבים
Oula, fils de Rav Ilaï, a dit : entre deux soirs [ : du soir précédent au soir suivant].
אמר עולא בריה דרב עילאי בין שני ערבים
Le [sacrifice] perpétuel, au sujet duquel il est écrit « entre les deux soirs » (Ex 29, 39), serait-il aussi valide toute la journée ?
תמיד דכתיב ביה (שמות כט, לט) בין הערבים הכי נמי דכולי יומא כשר
Là, de ce qu’il est écrit : « Tu feras l’un des agneaux le matin » (Ex 29, 39), il en ressort que « entre les deux soirs » signifie réellement entre les deux soirs.
התם מדכתיב (שמות כט, לט) את הכבש אחד תעשה בבקר מכלל דבין הערבים בין הערבים ממש
Dis : l’un le matin, et l’autre toute la journée !
אימא חד בבקר אידך כוליה יומא
« L’un le matin » — et non deux le matin.
אחד בבקר ולא שנים בבקר
Les lumières [du candélabre], au sujet desquelles il est écrit « entre les deux soirs » (Ex 30, 8), seraient-elles aussi valides toute la journée ?
נרות דכתיב (שמות כט, לט) בין הערבים הכי נמי דכולי יומא כשר
C’est différent là, car il est écrit « du soir au matin », et il a été enseigné : « “Du soir au matin” (Ex 27, 21) : donne-lui sa mesure, pour qu’elle continue de brûler du soir au matin. Autre explication : il n’y a pas de service valide du soir au matin, sauf celui-ci seulement. »
שאני התם דכתיב מערב ועד בקר ותניא (שמות כז, כא) מערב ועד בקר תן לה מדתה שתהא דולקת והולכת מערב ועד בקר דבר אחר אין לך עבודה כשרה מערב ועד בקר אלא זו בלבד
L’encens, au sujet duquel il est écrit « entre les deux soirs » (Ex 30, 8), serait-il aussi valide toute la journée ?
קטורת דכתיב בה (שמות ל, ח) בין הערבים הכי נמי דכולי יומא כשר
L’encens est différent,
שאני קטרת
Original : Zevachim 11b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.