retrait de l’âme [peine de retranchement], de même la chose sainte [concerne] une chose où il y a retrait de l’âme. Or pour celui qui touche, y a-t-il retrait de l’âme ? C’est donc pour le manger. »
נטילת נשמה אף קודש דבר שיש בו נטילת נשמה ואי בנוגע נטילת נשמה מי איכא אלא באכילה
Et il lui est encore nécessaire pour l’impur qui a mangé de la chair sainte avant l’aspersion [du sang] ! Car il a été dit : Un impur qui a mangé de la chair sainte avant l’aspersion — Rech Lakich a dit : il reçoit la flagellation ; et Rabbi Yo’hanan a dit : il ne reçoit pas la flagellation.
ואכתי מיבעי ליה לטמא שאכל בשר קודש לפני זריקה דאתמר טמא שאכל בשר קודש לפני זריקה ריש לקיש אמר לוקה ורבי יוחנן אמר אינו לוקה
Rech Lakich a dit : il reçoit la flagellation, [car] « elle ne touchera à aucune chose sainte » [s’applique] sans distinction avant l’aspersion ou après l’aspersion. Rabbi Yo’hanan a dit : il ne reçoit pas la flagellation, comme l’a enseigné Bardela : on déduit « son impureté », « son impureté » ; or ce [verset] est écrit [pour la chair] après l’aspersion.
ריש לקיש אמר לוקה בכל קודש לא תגע לא שנא לפני זריקה ולא שנא לאחר זריקה רבי יוחנן אמר אינו לוקה כדתני ברדלא אתיא טומאתו טומאתו וכי כתב ההוא לאחר זריקה
Le texte même : Un impur qui a mangé de la chair sainte avant l’aspersion — Rech Lakich a dit : il reçoit la flagellation ; Rabbi Yo’hanan a dit : il ne reçoit pas la flagellation. Abayé a dit : La controverse porte sur l’impureté du corps ; mais pour l’impureté de la chair, tous s’accordent à dire qu’il reçoit la flagellation.
גופא טמא שאכל בשר קודש לפני זריקה ר"ל אמר לוקה רבי יוחנן אמר אינו לוקה אמר אביי מחלוקת בטומאת הגוף אבל בטומאת בשר דברי הכל לוקה
Car le verset dit : « Et la chair [qui touchera une chose impure ne sera pas mangée] » (Lv 7, 19), pour inclure le bois et l’encens, qui ne sont pas des aliments, et le verset les a néanmoins inclus.
דאמר קרא (ויקרא ז, יט) והבשר לרבות עצים ולבונה דלאו בני אכילה נינהו ואפילו הכי רבינהו קרא
Et Rava a dit : La controverse porte sur l’impureté du corps ; mais pour l’impureté de la chair, tous s’accordent à dire qu’il ne reçoit pas la flagellation. Quelle en est la raison ? Puisqu’on ne lui applique pas « son impureté étant sur lui, [cette personne] sera retranchée » (Lv 7, 20), on ne lui applique pas « et la chair qui touchera une chose impure ne sera pas mangée » (Lv 7, 19).
ורבא אמר מחלוקת בטומאת הגוף אבל בטומאת בשר דברי הכל אינו לוקה מאי טעמא כיון דלא קרינא ביה (ויקרא ז, כ) וטומאתו עליו ונכרתה לא קרינא ביה (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל
De quoi s’agit-il ici ? D’un cas où on les a consacrés dans un ustensile [sacré], car ils deviennent comme [une chose] dont tous les « permetteurs » ont été offerts.
הכא במאי עסקינן כגון שקדשו בכלי דנעשה כמי שקרבו כל מתיריו
Car nous avons appris : « Tout ce qui a des “permetteurs”, dès que ses permetteurs ont été offerts ; tout ce qui n’a pas de permetteurs, dès qu’il a été consacré dans un ustensile. »
דתנן כל שיש לו מתירים משקרבו מתיריו כל שאין לו מתירין משקדש בכלי
Il a été dit : Celui qui monte sur l’autel les membres d’un animal impur — Rech Lakich a dit : il reçoit la flagellation ; Rabbi Yo’hanan a dit : il ne reçoit pas la flagellation. Rech Lakich a dit : il reçoit la flagellation, [car le verset dit :] un animal pur, oui ; impur, non ; et pour un interdit qui découle d’un commandement positif, on reçoit la flagellation. Et Rabbi Yo’hanan a dit : on ne reçoit pas la flagellation pour cela, [car] pour un interdit qui découle d’un commandement positif, on ne reçoit pas la flagellation.
איתמר המעלה אברי בהמה טמאה ע"ג המזבח ריש לקיש אמר לוקה רבי יוחנן אמר אינו לוקה ריש לקיש אמר לוקה טהורה אין טמאה לא ולאו הבא מכלל עשה לוקין עליו ורבי יוחנן אמר אין לוקין עליו לאו הבא מכלל עשה אין לוקין עליו
Rabbi Yirmeya objecta : « “Celui-là, vous le mangerez” (Lv 11, 3), mais non un animal impur » ; or un interdit qui découle d’un commandement positif est [considéré comme] un commandement positif !
מותיב רבי ירמיה (ויקרא יא, ג) אותה תאכלו ולא בהמה טמאה ולאו הבא מכלל עשה עשה
Rabbi Yaakov dit à Rabbi Yirmeya bar Ta’hlifa : Je vais te l’expliquer. Sur les membres d’un animal [domestique] impur, tout le monde est d’accord ; ils sont en désaccord à propos d’un animal sauvage. Et c’est ainsi qu’il a été dit : Rabbi Yo’hanan a dit : il transgresse un commandement positif ; Rech Lakich a dit : il ne transgresse rien du tout.
א"ל רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא אסברא לך באברי בהמה טמאה דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי בחיה והכי איתמר רבי יוחנן אמר עובר בעשה ריש לקיש אמר אינו עובר בולא כלום
Rabbi Yo’hanan a dit : il transgresse un commandement positif, [car] un animal domestique, oui ; un animal sauvage, non. Rech Lakich a dit : il ne transgresse rien du tout ; ce [verset] est pour la prescription [la meilleure manière d’accomplir].
רבי יוחנן אמר עובר בעשה בהמה אין חיה לא ריש לקיש אמר אינו עובר עליו בולא כלום ההוא למצוה
Rava objecta : « S’il avait été dit [seulement] : “un sacrifice à l’Éternel, du bétail” (Lv 1, 2), j’aurais dit que l’animal sauvage est inclus dans le bétail, comme il est dit : “Voici le bétail que vous mangerez : le bœuf, le mouton, la chèvre, le cerf, la gazelle…” (Dt 14, 4-5). L’Écriture dit : “du gros et du petit bétail” (Lv 1, 2) : du gros et du petit bétail, t’ai-je dit, et non un animal sauvage.
מותיב רבא אילו נאמר (ויקרא א, ב) קרבן לה' בהמה הייתי אומר חיה בכלל בהמה כענין שנאמר (דברים יד, ד) זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי וגו' תלמוד לומר (ויקרא א, ב) בקר וצאן בקר וצאן אמרתי לך ולא חיה
On pourrait [croire] : qu’il n’en apporte pas, mais s’il en a apporté, c’est valide. À quoi cela ressemble-t-il ? À un disciple à qui son maître a dit : “Apporte-moi du blé”, et il lui a apporté du blé et de l’orge ; il n’est pas comme celui qui transgresse ses paroles, mais comme celui qui ajoute à ses paroles, et c’est valide.
יכול לא יביא ואם הביא כשר הא למה זה דומה לתלמיד שאמר לו רבו הבא לי חטים והביא לו חטים ושעורים שאינו כמעביר על דבריו אלא מוסיף על דבריו וכשר
L’Écriture dit : “du gros et du petit bétail” : du gros et du petit bétail, t’ai-je dit, et non un animal sauvage. À quoi cela ressemble-t-il ? À un disciple à qui son maître a dit : “Ne m’apporte que du blé”, et il lui a apporté du blé et de l’orge ; il n’est pas comme celui qui ajoute à ses paroles, mais comme celui qui transgresse ses paroles.
תלמוד לומר בקר וצאן בקר וצאן אמרתי לך ולא חיה הא למה זה דומה לתלמיד שאמר לו רבו אל תביא לי אלא חיטין והביא לו חיטין ושעורים שאינו כמוסיף על דבריו אלא כמעביר על דבריו
Original : Zevachim 34a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.