là, en public.
הא בפרהסיא
’Arakhin 16b ערכין
Structure du débat :Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Chmouel bar Nadav demanda à Rabbi ’Hanina — et certains disent : Rabbi Chmouel bar Nadav, gendre de Rabbi ’Hanina, demanda à Rabbi ’Hanina ; et certains disent : à Rabbi Yehochoua ben Lévi — : En quoi le lépreux est-il différent, pour que la Torah dise : « Il demeurera seul, sa demeure sera hors du camp » (Lv 13, 46) ? Il a séparé le mari de sa femme et l’homme de son prochain ; c’est pourquoi la Torah dit : « Il demeurera seul… ».
בעא מיניה רבי שמואל בר נדב מרבי חנינא ואמרי לה רבי שמואל בר נדב חתניה דרבי חנינא מרבי חנינא ואמרי לה מרבי יהושע בן לוי מה נשתנה מצורע שאמרה תורה (ויקרא יג, מו) בדד ישב מחוץ למחנה מושבו הוא הבדיל בין איש לאשתו בין איש לרעהו לפיכך אמרה תורה בדד ישב וגו'
Rabbi Yehouda ben Lévi dit : En quoi le lépreux est-il différent, pour que la Torah dise qu’il apporte « deux oiseaux » pour sa purification (Lv 14, 4) ? Le Saint, béni soit-Il, dit : Il a commis un acte de bavardage ; c’est pourquoi la Torah dit qu’il apportera une offrande gazouillante.
אמר רבי יהודה בן לוי מה נשתנה מצורע שאמרה תורה יביא {ויקרא י״ד:ד׳ } שתי ציפרים לטהרתו אמר הקב"ה הוא עושה מעשה פטיט לפיכך אמרה תורה יביא קרבן פטיט
Les Sages ont enseigné : « Tu ne haïras pas ton frère dans ton cœur » (Lv 19, 17). On pourrait croire [qu’il s’agit de ne pas] le frapper, le gifler ou l’insulter ; le verset dit : « dans ton cœur » — c’est de la haine qui est dans le cœur que parle le texte.
תנו רבנן (ויקרא יט, יז) לא תשנא את אחיך בלבבך יכול לא יכנו לא יסטרנו ולא יקלקלנו ת"ל בלבבך שנאה שבלב הכתוב מדבר
D’où [sait-on] que celui qui voit chez son prochain une chose inconvenante est tenu de le réprimander ? Car il est dit : « Tu réprimanderas, tu réprimanderas » (Lv 19, 17). S’il l’a réprimandé et que l’autre n’a pas accepté, d’où [sait-on] qu’il doit le réprimander de nouveau ? Le verset dit : « tu réprimanderas », en tout cas. On pourrait croire : même si son visage change [de honte] ; le verset dit : « tu ne porteras pas de péché à cause de lui ».
מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו שנאמר (ויקרא יט, יז) הוכח תוכיח הוכיחו ולא קבל מנין שיחזור ויוכיחנו תלמוד לומר תוכיח מכל מקום יכול אפי' משתנים פניו ת"ל לא תשא עליו חטא
Il a été enseigné : Rabbi Tarfon dit : Je m’étonne qu’il y ait dans cette génération quelqu’un qui accepte la réprimande. Si on lui dit : Ôte le fétu d’entre tes yeux, il répond : Ôte la poutre d’entre tes yeux ! Rabbi Éléazar ben ’Azaria dit : Je m’étonne qu’il y ait dans cette génération quelqu’un qui sache réprimander.
תניא א"ר טרפון (תמיהני) אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך אמר רבי אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח
Et Rabbi Yo’hanan ben Nouri a dit : Je prends à témoin contre moi le ciel et la terre que bien des fois Akiva a été puni à cause de moi, car je me plaignais de lui devant Rabban Gamliel, et il n’en a que davantage accru son amour pour moi, pour accomplir ce qui est dit : « Ne réprimande pas le moqueur, de peur qu’il ne te haïsse ; réprimande le sage, et il t’aimera » (Pr 9, 8).
ואמר רבי יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי שהייתי קובל עליו לפני רבן (שמעון ברבי) וכל שכן שהוספתי בו אהבה לקיים מה שנאמר (משלי ט, ח) אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך
Rabbi Yehouda, fils de Rabbi Chimon, lui demanda : La réprimande désintéressée et l’humilité intéressée, laquelle des deux est préférable ? Il lui dit : Ne reconnais-tu pas que l’humilité désintéressée est préférable ? Car le maître a dit : L’humilité est la plus grande de toutes. L’intéressée aussi est préférable, car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Que toujours l’homme s’adonne à la Torah et aux commandements, même de manière intéressée, car de [l’étude] intéressée on vient à [l’étude] désintéressée.
בעא מיניה רבי יהודה בריה דר' שמעון תוכחה לשמה וענוה שלא לשמה הי מינייהו עדיפא אמר ליה ולא מודית דענוה לשמה עדיפא דאמר מר ענוה גדולה מכולם שלא לשמה נמי עדיפא דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה
Qu’entend-on par réprimande désintéressée et humilité intéressée ? Comme dans ce cas : Rav Houna et ’Hiya bar Rav étaient assis devant Chmouel. ’Hiya bar Rav lui dit : Que le maître voie qu’il me fait souffrir. [Rav Houna] s’engagea à ne plus le faire souffrir. Après que [’Hiya] fut sorti, [Rav Houna] lui dit : Il fait ceci et cela. [Chmouel] lui dit : Pourquoi ne le lui as-tu pas dit en face ? Il lui dit : À Dieu ne plaise que la descendance de Rav soit humiliée par moi !
היכי דמי תוכחה לשמה וענוה שלא לשמה כי הא דרב הונא וחייא בר רב הוו יתבי קמיה דשמואל אמר ליה חייא בר רב חזי מר דקא מצער לי קביל עליה דתו לא מצער ליה בתר דנפיק אמר ליה הכי והכי קא עביד אמר ליה אמאי לא אמרת ליה באנפיה אמר ליה חס לי דליכסוף זרעיה דרב על ידאי
Jusqu’où [va] la réprimande ? Rav dit : Jusqu’aux coups ; Chmouel dit : Jusqu’à la malédiction ; Rabbi Yo’hanan dit : Jusqu’à la rebuffade. C’est [une controverse] entre Tannaïm : Rabbi Eliézer dit : Jusqu’aux coups ; Rabbi Yehochoua dit : Jusqu’à la malédiction ; Ben ’Azaï dit : Jusqu’à la rebuffade.
עד היכן תוכחה רב אמר עד הכאה ושמואל אמר עד קללה ורבי יוחנן אמר עד נזיפה כתנאי רבי אליעזר אומר עד הכאה רבי יהושע אומר עד קללה בן עזאי אומר עד נזיפה
Rav Na’hman bar Yits’hak dit : Et tous trois ont interprété un même verset : « La colère de Saül s’enflamma contre Jonathan, et il lui dit : Fils d’une [femme] pervertie et rebelle » (1 S 20, 30), et il est écrit : « Saül brandit la lance contre lui pour le frapper » (1 S 20, 33).
אמר רב נחמן בר יצחק ושלשתן מקרא אחד דרשו {שמואל א כ ל} ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות וכתיב {שמואל א כ לג} ויטל שאול את החנית עליו להכותו
Pour celui qui dit : jusqu’aux coups, car il est écrit : « pour le frapper » ; pour celui qui dit : jusqu’à la malédiction, car il est écrit : « à ta honte et à la honte de la nudité de ta mère » (1 S 20, 30) ; pour celui qui dit : jusqu’à la rebuffade, car il est écrit : « La colère de Saül s’enflamma ».
למאן דאמר עד הכאה דכתיב להכותו ולמאן דאמר עד קללה דכתיב {שמואל א כ ל} לבשתך ולבושת ערות אמך ולמאן דאמר עד נזיפה דכתיב ויחר אף שאול
Mais pour celui qui dit : la rebuffade, il est pourtant écrit les coups et la malédiction ! Là-bas, c’est différent : à cause de l’amour extrême que Jonathan avait pour David, il s’exposa davantage.
ולמ"ד נזיפה הכתיב הכאה וקללה שאני התם דאגב חביבותא יתירא דהוה ביה ליהונתן בדוד מסר נפשיה טפי
Jusqu’à quel point un homme ne doit-il pas changer de logis ? Rav dit : Jusqu’aux coups ; Chmouel dit : Jusqu’à ce qu’on lui jette ses affaires derrière lui.
עד היכן לא ישנה אדם באכסניא שלו רב אמר עד הכאה ושמואל אמר עד שיפשלו לו כליו לאחוריו
Pour les coups [portés] à lui-même, tous s’accordent ; pour ses affaires jetées derrière lui, tous s’accordent aussi. Ils divergent au sujet des coups [que l’hôte porte] à sa propre femme. L’un pense : puisqu’il ne le malmène pas lui-même, qu’est-ce que cela lui fait ? L’autre pense : il finira par le chasser.
בהכאה דידיה כולי עלמא לא פליגי בהפשלת כליו לאחוריו כולי עלמא נמי לא פליגי כי פליגי בהכאה דדביתהו מר סבר כיון דלדידיה לא מצער ליה מאי נפקא ליה מינה ומר סבר אתי לאיטרודי
Et pourquoi tout cela ? Car le maître a dit : L’hôte [qui change de logis] fait du tort [à son hôte] et s’en fait à lui-même.
וכל כך למה דאמר מר אכסנאי פוגם ונפגם
Rav Yehouda dit au nom de Rav : D’où [sait-on], par la Torah, qu’un homme ne doit pas changer de logis ? Car il est dit : « jusqu’à l’endroit où avait été sa tente au commencement » (Gn 13, 3).
אמר רב יהודה אמר רב מנין שלא ישנה אדם באכסניא שלו מן התורה שנאמר {בראשית י״ג:ג׳} (אל) המקום אשר היה שם אהלו בתחלה
Rabbi Yossé bar Rabbi ’Hanina dit : D’ici : « Il alla selon ses étapes » (Gn 13, 3). Quelle différence y a-t-il entre eux ? Il y a entre eux [le cas] de l’hôte occasionnel.
רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא (בראשית יג, ג) וילך למסעיו מאי בינייהו איכא בינייהו אכסנאי דאקראי
Rabbi Yo’hanan dit : D’où [sait-on] qu’un homme ne doit pas abandonner son métier ni le métier de ses pères ? Car il est dit : « Le roi Salomon envoya chercher Hiram de Tyr ; il était fils d’une femme veuve de la tribu de Nephtali, et son père était un Tyrien, artisan en bronze » (1 R 7, 13-14).
אמר ר' יוחנן מנין שלא ישנה אדם מאומנותו ומאומנות אבותיו שנאמר (מלכים א ז, יג) וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחושת
Et le maître a dit : Sa mère était de la tribu de Dan, et il est écrit : « avec lui Oholiav, fils d’A’hissamakh, de la tribu de Dan » (Ex 31, 6).
ואמר מר אימיה מבית דן וכתיב {שמות ל״א:ו׳} אתו [את] אהליאב בן אחיסמך למטה דן
Jusqu’où va la définition des souffrances ? Rabbi Éléazar dit : Quiconque on a tissé un vêtement à porter et qui ne lui convient pas. Rava Zeïra objecta — et certains disent Rabbi Chmouel bar Na’hmani — : On a dit plus encore : même si l’on comptait lui servir [son vin] coupé d’eau chaude et qu’on le lui a coupé d’eau froide, ou d’eau froide et qu’on le lui a coupé d’eau chaude ; et toi, tu exiges tout cela !
עד היכן תכלית יסורין אמר רבי אלעזר כל שארגו לו בגד ללבוש ואין מתקבל עליו מתקיף לה רבא זעירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני גדולה מזו אמרו אפילו נתכוונו למזוג בחמין ומזגו לו בצונן בצונן ומזגו לו בחמין ואת אמרת כולי האי
Mar, fils de Ravina, dit : Même si sa chemise s’est retournée. Rava — et certains disent Rav ’Hisda, et certains disent Rabbi Yits’hak, et d’autres disent que cela a été enseigné dans une baraïta — [dit] : Même s’il a tendu la main vers sa bourse pour prendre trois [pièces] et qu’il ne lui en est venu en main que deux.
מר בריה דרבינא אמר אפילו נהפך לו חלוקו רבא ואיתימא רב חסדא ואיתימא רבי יצחק ואמרי לה במתניתא תנא אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים
Précisément [s’il voulait] trois et qu’il lui en est venu deux ; mais [s’il voulait] deux et qu’il lui en est venu trois, non, car il n’y a pas de peine à remettre [la troisième].
דווקא שלש ועלו בידו שתים אבל שתים ועלו בידו שלש לא דליכא טירחא למישדייהו
Et pourquoi tout cela ? Car l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : Celui sur qui quarante jours sont passés sans souffrances a reçu son monde. En Occident, on dit :
וכל כך למה דתניא דבי רבי ישמעאל כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין קיבל עולמו במערבא אמרי
Original : Arakhin 16b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.