sera à toi » (Nb 18, 14). S’il a voué ses champs, il les donne au cohen de la garde [de service] à ce moment-là, car il est dit : « comme le champ voué ; au cohen sera sa possession » (Lv 27, 21) ; et l’on déduit « au cohen » – « au cohen » [du cas] du vol commis envers un converti.
לך יהיה החרים שדותיו נותנן לכהן שבאותו משמר שנאמר (ויקרא כז, כא) כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו וגמר לכהן לכהן מגזל הגר
Et là, d’où le savons-nous ? Car il a été enseigné : « à l’Éternel, au cohen » (Nb 5, 8) – l’Éternel l’a acquis et l’a donné au cohen de la garde [de service] à ce moment-là.
והתם מנלן דתניא (במדבר ה, ח) לה' לכהן קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר
Tu dis : au cohen de la garde de ce moment ; ou peut-être à tout cohen qu’il veut ? Quand il dit : « outre le bélier d’expiation par lequel il fera expiation pour lui » (Nb 5, 8), voici que le texte parle du cohen de la garde de ce moment.
אתה אומר לכהן שבאותו משמר או אינו אלא לכל כהן שירצה כשהוא אומר (במדבר ה, ח) מלבד איל הכיפורים אשר יכפר בו עליו הרי בכהן שבאותו משמר הכתוב מדבר
Un champ qui passe aux cohanim au Jubilé, on le donne à la garde que le Jubilé trouve [en service]. Ils ont demandé : si [le Jubilé] tombe un Chabbat, qu’en est-il ? Rabbi ’Hiya bar Ami dit au nom de ’Houlfana : on le donne à la garde sortante.
שדה היוצאה לכהנים ביובל נותנה למשמר שפגע בו יובל איבעיא להו פגע בו בשבת מאי א"ר חייא בר אמי משמיה דחולפנא נותנה למשמר היוצא
Rav Na’hman bar Its’hak dit : on a aussi enseigné ainsi : il se trouve que tu dis : le Jubilé et la septième année libèrent ensemble, sauf que le Jubilé [le fait] à son début et la remise à sa fin.
אמר רב נחמן בר יצחק תניא [נמי הכי] נמצאת אתה אומר אחד יובל ואחד שביעית משמטין כאחד אלא שיובל בתחילתו והשמטה בסופה
Que la septième année [libère] à sa fin, soit, car il est écrit : « Au bout de sept ans, tu feras une remise » (Dt 15, 1) ; mais le Jubilé à son début ? C’est à Yom Kippour, car il est écrit : « Le jour de Kippour, vous ferez retentir le chofar dans tout votre pays » (Lv 25, 9) ! – Selon qui est-ce ? C’est Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yo’hanan ben Beroka, qui dit que le Jubilé prend effet dès Roch Hachana.
בשלמא שביעית בסופה דכתיב (דברים טו, א) מקץ שבע שנים תעשה שמטה אלא יובל בתחילתו ביום הכיפורים הוא דכתיב (ויקרא כה, ט) ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם הא מני ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה היא דאמר מר"ה הוא דחייל יובל
N’est-ce pas une controverse de Tannaïm, certains comparant et d’autres ne comparant pas ? [Rabbi ’Hiya bar Avin] est conforme à celui qui dit qu’on ne compare pas.
לאו תנאי היא דאיכא דמקיש ואיכא דלא מקיש כמ"ד לא מקשינן:
MICHNA: Les biens voués aux cohanim ne sont pas rachetables, mais on les donne aux cohanim comme la terouma. Rabbi Yehouda ben Betéra dit : les biens voués sans précision sont pour l’entretien du Temple, car il est dit : « Tout ’herem est saint des saints pour l’Éternel » (Lv 27, 28).
מתני׳ חרמי כהנים אין להם פדיון אלא נותנים לכהנים כתרומה ר' יהודה בן בתירא אומר סתם חרמים לבדק הבית שנאמר (ויקרא כז, כח) כל חרם קדש קדשים הוא לה'
Et les Sages disent : les biens voués sans précision sont pour les cohanim, car il est dit : « comme le champ voué ; au cohen sera sa possession » (Lv 27, 21). S’il en est ainsi, pourquoi est-il dit : « Tout ’herem est saint des saints pour l’Éternel » ? [Pour enseigner] qu’il s’applique aux sacrifices très saints et aux sacrifices de moindre sainteté.
וחכ"א סתם חרמים לכהנים שנאמר (ויקרא כז, כא) כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו א"כ למה נאמר כל חרם קדש קדשים הוא לה' שחל על קדשי קדשים ועל קדשים קלים
s’il s’agit d’une offrande volontaire, il donne la valeur de l’avantage [qu’il en a]. [S’il a dit :] « Ce bœuf est un holocauste », on estime combien un homme voudrait donner pour ce bœuf afin de l’offrir en holocauste, bien qu’il n’y soit pas tenu.
ואם נדבה נותן את טובתן שור זה עולה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשור זה להעלותו עולה אף על פי שאינו רשאי
Le premier-né, qu’il soit intact ou qu’il ait un défaut, on peut le vouer. Et comment le rachète-t-on ? On estime combien un homme voudrait donner pour ce premier-né, afin de le donner au fils de sa fille ou au fils de sa sœur [qui est cohen].
הבכור בין תם בין בעל מום מחרימין אותו וכיצד פודים אותו אומדין כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה ליתנו לבן בתו או לבן אחותו:
Original : Arakhin 28b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.