Structure du débat :Baraïta 2Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
et qui me dit qu’il en sera ainsi ? [Il lui répondit : tu vas voir.] Il y avait là des chiens qui dévoraient les gens ; il prit une motte de terre et la leur lança ; ils vinrent pour le dévorer ; il dit : « Dieu de Meïr, réponds-moi ! », et ils le laissèrent. Alors [le gardien] la lui donna.
Finalement, l’affaire fut connue à la maison du roi. On l’amena et on le fit monter au gibet. Il dit : « Dieu de Meïr, réponds-moi ! » On le fit descendre et on lui dit : qu’est-ce que cela ? Il leur répondit : voici comment l’affaire s’est passée.
לסוף אשתמע מילתא בי מלכא אתיוה אסקוה לזקיפה אמר אלהא דמאיר ענני אחתוה אמרו ליה מאי האי אמר להו הכי הוה מעשה
On vint graver le portrait de Rabbi Meïr à la porte de Rome, et l’on dit : quiconque voit ce visage, qu’il l’amène. Un jour, on le vit et l’on courut après lui ; il s’enfuit devant eux et entra dans une maison de prostitution. Certains disent : il vit des mets d’idolâtres, trempa [le doigt] dans l’un et suça [un autre doigt]. Certains disent : Élie vint, leur apparut sous l’aspect d’une prostituée et l’embrassa. Ils dirent : à Dieu ne plaise ! Si c’était Rabbi Meïr, il n’agirait pas ainsi.
אתו חקקו לדמותיה דר' מאיר אפיתחא דרומי אמרי כל דחזי לפרצופא הדין לייתיה יומא חדא חזיוהי רהט אבתריה רהט מקמייהו על לבי זונות איכא דאמרי בשולי עובדי כוכבים חזא טמש בהא ומתק בהא איכא דאמרי אתא אליהו אדמי להו כזונה כרכתיה אמרי חס ושלום אי ר' מאיר הוה לא הוה עביד הכי
Nos maîtres ont enseigné : celui qui va aux stades et aux cirques et y voit les charmeurs de serpents et les enchanteurs, bokion et mokion, molion et lolion, blorin et salgorin, c’est là le « siège des moqueurs », et c’est à leur sujet que l’Écriture dit : « Heureux l’homme qui n’est pas allé [au conseil des méchants]… mais dont le plaisir est dans la Torah de l’Éternel » (Ps 1, 1-2). Tu en apprends donc que ces choses amènent l’homme à négliger la Torah.
תנו רבנן ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים ועליהם הכתוב אומר (תהלים א, א) אשרי האיש אשר לא הלך וגו' כי אם בתורת ה' חפצו הא למדת. שדברים הללו מביאין את האדם לידי ביטול תורה
On objecte : aller aux stades est permis, parce qu’on peut crier et sauver [la victime] ; et aux cirques est permis, à cause du bien-être de la cité, pourvu qu’on ne se joigne pas à eux ; et si l’on se joint à eux, c’est interdit. Il y a une contradiction entre stades et stades, et une contradiction entre cirques et cirques.
ורמינהי [הולכין] לאיצטדינין מותר מפני שצווח ומציל ולכרקום מותר מפני ישוב מדינה ובלבד שלא יתחשב עמהם ואם נתחשב עמהם אסור קשיא איצטדינין אאיצטדינין קשיא כרקום אכרקום
Entre cirques et cirques, on comprend qu’il n’y a pas de difficulté : ici, lorsqu’on se joint à eux ; là, lorsqu’on ne se joint pas à eux. Mais entre stades et stades, il y a une difficulté !
בשלמא כרקום אכרקום ל"ק כאן במתחשב עמהן כאן בשאין מתחשב עמהן אלא איצטדינין אאיצטדינין קשיא
C’est une controverse de tannaïm, car il a été enseigné : on ne va pas aux stades, à cause du « siège des moqueurs » ; et Rabbi Nathan le permet pour deux raisons : l’une, parce qu’on peut crier et sauver [la victime], et l’autre, parce qu’on peut porter témoignage pour une femme afin de lui permettre de se remarier.
תנאי היא דתניא אין הולכין לאיצטדינין מפני מושב לצים ור' נתן מתיר מפני שני דברים אחד מפני שצווח ומציל ואחד מפני שמעיד עדות אשה להשיאה
Nos maîtres ont enseigné : on ne va pas aux théâtres ni aux cirques, parce qu’on y engraisse [des animaux en vue des sacrifices] pour l’idolâtrie ; ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Et les Sages disent : là où l’on engraisse, c’est interdit à cause du soupçon d’idolâtrie ; et là où l’on n’engraisse pas, c’est interdit à cause du « siège des moqueurs ».
תנו רבנן אין הולכין לטרטיאות ולקרקסיאות מפני שמזבלין שם זיבול לעבודת כוכבים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מקום שמזבלין אסור מפני חשד עבודת כוכבים ומקום שאין מזבלין שם אסור מפני מושב לצים
Rabbi Chimon ben Pazi expliqua : que signifie ce qui est écrit : « Heureux l’homme qui n’est pas allé au conseil des méchants, qui ne s’est pas tenu dans la voie des pécheurs et ne s’est pas assis au siège des moqueurs » (Ps 1, 1) ? Puisqu’il n’est pas allé, comment se serait-il tenu ? Et puisqu’il ne s’est pas tenu, comment se serait-il assis ? Et puisqu’il ne s’est pas assis, comment se serait-il moqué ?
דרש ר' שמעון בן פזי מאי דכתיב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב וכי מאחר שלא הלך היכן עמד ומאחר שלא עמד היכן ישב ומאחר שלא ישב היכן לץ
C’est plutôt pour te dire que s’il est allé, il finira par se tenir ; s’il s’est tenu, il finira par s’asseoir ; s’il s’est assis, il finira par se moquer ; et s’il s’est moqué, l’Écriture dit à son sujet : « Si tu es sage, tu es sage pour toi ; et si tu t’es moqué, toi seul en porteras [la peine] » (Pr 9, 12).
אלא לומר לך שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץ ואם לץ עליו הכתוב אומר (משלי ט, יב) אם חכמת חכמת לך ואם לצת לבדך תשא
Rabbi Eliézer dit : quiconque se moque, des souffrances viennent sur lui, ainsi qu’il est dit : « Et maintenant, ne vous moquez pas, de peur que vos liens ne se resserrent » (Is 28, 22). Rava dit aux Sages : je vous en prie, ne vous moquez pas, afin que des souffrances ne viennent pas sur vous.
א"ר אליעזר כל המתלוצץ יסורין באין עליו שנאמר (ישעיהו כח, כב) ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם אמר להו רבא לרבנן במטותא בעינא מינייכו דלא תתלוצצו דלא ליתו עלייכו יסורין
Rav Katina dit : quiconque se moque, sa subsistance diminue, ainsi qu’il est dit : « Il a retiré sa main aux moqueurs » (Os 7, 5). Rabbi Chimon ben Lakich dit : quiconque se moque tombe dans la Géhenne, ainsi qu’il est dit : « L’orgueilleux, l’arrogant, son nom est moqueur ; il agit dans la fureur de l’orgueil » (Pr 21, 24) ; et « fureur » ne désigne que la Géhenne, ainsi qu’il est dit : « Jour de fureur, ce jour-là » (So 1, 15).
אמר רב קטינא כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטין שנאמר (הושע ז, ה) משך ידו את לוצצים אמר רבי שמעון בן לקיש כל המתלוצץ נופל בגיהנם שנאמר (משלי כא, כד) זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון ואין עברה אלא גיהנם שנאמר (צפניה א, טו) יום עברה היום ההוא
Rabbi Ochaya dit : quiconque s’enorgueillit tombe dans la Géhenne, ainsi qu’il est dit : « L’orgueilleux, l’arrogant, son nom est moqueur ; il agit dans la fureur de l’orgueil » ; et « fureur » ne désigne que la Géhenne, ainsi qu’il est dit : « Jour de fureur, ce jour-là ». Rabbi ’Hanilaï bar ’Hanilaï dit : quiconque se moque cause l’anéantissement du monde, ainsi qu’il est dit : « Et maintenant, ne vous moquez pas, de peur que vos liens ne se resserrent, car j’ai entendu [qu’une] destruction est décrétée » (Is 28, 22).
אמר ר' אושעיא כל המתייהר נופל בגיהנם שנאמר זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון ואין עברה אלא גיהנם שנאמר יום עברה היום ההוא אמר רבי חנילאי בר חנילאי כל המתלוצץ גורם כלייה לעולם שנאמר ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי
Rabbi Eliézer dit : c’est grave, car son commencement est souffrance et sa fin anéantissement. Rabbi Chimon ben Pazi expliqua : « Heureux l’homme qui n’est pas allé » aux théâtres et aux cirques des idolâtres ; « et ne s’est pas tenu dans la voie des pécheurs » : c’est celui qui ne s’est pas tenu dans les chasses [aux bêtes] ; « et ne s’est pas assis au siège des moqueurs » : qui ne s’est pas assis dans les intrigues.
אמר רבי אליעזר קשה היא שתחילת' יסורין וסופו כלייה דרש ר' שמעון בן פזי אשרי האיש אשר לא הלך לטרטיאות ולקרקסיאות של עובדי כוכבים ובדרך חטאים לא עמד זה שלא עמד בקנגיון ובמושב לצים לא ישב שלא ישב בתחבולות
Peut-être quelqu’un dira-t-il : puisque je ne suis pas allé aux théâtres et aux cirques et que je ne me suis pas tenu dans les chasses, j’irai m’abandonner au sommeil. L’Écriture enseigne : « et il méditera Sa Torah jour et nuit » (Ps 1, 2).
שמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי לטרטיאות ולקרקסיאות ולא עמדתי בקנגיון אלך ואתגרה בשינה ת"ל ובתורתו יהגה יומם ולילה
Rav Chmouel bar Na’hmani dit au nom de Rabbi Yonatan : « Heureux l’homme qui n’est pas allé au conseil des méchants », c’est
אמר רב שמואל בר נחמני א"ר יונתן אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זה
Original : Avodah Zarah 18b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.