sa part [en partageant] avec un seul [frère], et sa part avec cinq : de même que sa part avec un seul est le double d’un [frère], de même sa part avec cinq est le double d’un [frère].
חלקו עם אחד וחלקו עם חמשה מה חלקו עם אחד פי שנים כאחד אף חלקו עם חמשה פי שנים כאחד
Ou bien prends cette voie : sa part avec un seul et sa part avec cinq : de même que sa part avec un seul est deux parts de l’ensemble des biens, de même sa part avec cinq est deux parts de l’ensemble des biens.
או כלך לדרך זו חלקו עם אחד וחלקו עם ה' מה חלקו עם אחד פי שנים בכל הנכסים אף חלקו עם ה' פי שנים בכל הנכסים
L’Écriture dit : « Et ce sera, au jour où il fera hériter ses fils » (Dt 21, 16) — la Torah a multiplié les héritages selon [le nombre] des frères. Ainsi, tu ne dois pas juger selon la seconde formulation, mais selon la première.
ת"ל (דברים כא, טז) והיה ביום הנחילו את בניו התורה ריבתה נחלה אצל אחין הא אין עליך לדון כלשון האחרון אלא כלשון הראשון
Et il dit : « Les fils de Ruben, premier-né d’Israël — car il était le premier-né, mais parce qu’il profana la couche de son père, son droit d’aînesse fut donné aux fils de Joseph, fils d’Israël, sans qu’il soit inscrit [dans la généalogie] comme aîné » (1 Ch 5, 1). Et il dit : « Car Juda fut puissant parmi ses frères, et de lui [est issu] le chef, mais le droit d’aînesse fut à Joseph » (1 Ch 5, 2).
ואומר (דברי הימים א ה, א) ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכורה ואומר (דברי הימים א ה, ב) כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכורה ליוסף
Le droit d’aînesse est mentionné pour Joseph, et le droit d’aînesse est mentionné pour les générations : de même que le droit d’aînesse mentionné pour Joseph était le double d’un [frère], de même le droit d’aînesse mentionné pour les générations est le double d’un [frère].
נאמרה בכורה ליוסף ונאמרה בכורה לדורות מה בכורה האמורה ליוסף פי שנים כאחד אף בכורה האמורה לדורות פי שנים כאחד
Et il dit : « Et moi, je t’ai donné une part de plus qu’à tes frères, que j’ai prise de la main de l’Amorite par mon épée et par mon arc » (Gn 48, 22). Est-ce par son épée et par son arc qu’il l’a prise ? N’est-il pas déjà dit : « Car ce n’est pas en mon arc que je me fie, et mon épée ne me sauvera pas » (Ps 44, 7) ? Plutôt : « mon épée », c’est la prière ; « mon arc » (kachti), c’est la supplication (bakacha).
ואומר (בראשית מח, כב) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי וכי בחרבו ובקשתו לקח והלא כבר נאמר (תהלים מד, ז) כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני לא חרבי זו תפלה קשתי זו בקשה
Que signifie « et il dit » ? Si tu dis que ce [premier verset] vient pour [l’enseignement] de Rabbi Yo’hanan ben Berouka, viens [et] entends : « Les fils de Ruben, premier-né d’Israël ».
מאי ואומר וכי תימא האי לכדר' יוחנן בן ברוקא הוא דאתא ת"ש ובני ראובן בכור ישראל
Et si tu dis qu’on n’apprend pas le droit d’aînesse [en général] de son droit d’aînesse à lui, viens [et] entends : « mais le droit d’aînesse fut à Joseph ».
וכי תימא בכורה מבכורתו לא גמרינן ת"ש והבכורה ליוסף
Et si tu dis : Joseph lui-même, d’où [sait-on] qu’il avait le double d’un [frère] ? Viens [et] entends : « Et moi, je t’ai donné une part de plus qu’à tes frères ».
וכי תימא יוסף גופיה ממאי דפי שנים כאחד הוה תא שמע ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך
Rav Papa dit à Abayé : Dis [qu’il s’agit] d’un simple palmier ! Il lui répondit : À ton sujet, le verset dit : « Éphraïm et Menaché seront à moi comme Ruben et Siméon » (Gn 48, 5).
א"ל רב פפא לאביי אימא דיקלא בעלמא א"ל עליך אמר קרא (בראשית מח, ה) אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי:
Rabbi ’Helbo demanda à Rabbi Chmouel bar Na’hmani : Qu’a vu Jacob pour prendre le droit d’aînesse à Ruben et le donner à Joseph ? « Qu’a-t-il vu ? » Il est écrit : « parce qu’il profana la couche de son père » ! Plutôt : qu’a-t-il vu pour le donner à Joseph ?
בעא מיניה ר' חלבו מרבי שמואל בר נחמני מה ראה יעקב שנטל בכורה מראובן ונתנה ליוסף מה ראה ובחללו יצועי אביו כתיב אלא מה ראה שנתנה ליוסף
Je vais te proposer une parabole : à quoi la chose ressemble-t-elle ? À un maître de maison qui éleva un orphelin dans sa maison ; avec le temps, cet orphelin s’enrichit et dit : je vais faire profiter le maître de maison de mes biens. Il lui répondit : Et si Ruben n’avait pas fauté, il n’aurait rien fait profiter à Joseph ?
אמשול לך משל למה הדבר דומה לבעל הבית שגדל יתום בתוך ביתו לימים העשיר אותו יתום ואמר אהניהו לבעל הבית מנכסי א"ל ואי לאו דחטא ראובן לא מהני ליה ליוסף ולא מדעם
Plutôt, ton maître Rabbi Yonathan n’a-t-il pas dit ainsi : Le droit d’aînesse aurait dû sortir de Rachel, car il est écrit : « Voici les générations de Jacob : Joseph » (Gn 37, 2) ; mais Léa la devança par la prière, et à cause de la pudeur qui était en Rachel, le Saint, béni soit-Il, le lui rendit.
אלא ר' יונתן רבך לא כך אמר ראויה היתה בכורה לצאת מרחל דכתיב (בראשית לז, ב) אלה תולדות יעקב יוסף אלא שקדמתה לאה ברחמים ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקב"ה לה
Que signifie « Léa la devança par la prière » ? Car il est écrit : « Les yeux de Léa étaient tendres » (Gn 29, 17). Que signifie « tendres » ? Si l’on dit tendres au sens propre, est-ce possible ? L’Écriture n’a pas parlé au détriment d’une bête impure, car il est écrit : « de la bête pure et de la bête qui n’est pas pure » (Gn 7, 8), et elle parlerait au détriment des justes ? Plutôt, Rabbi Elazar dit : [cela signifie] que ses dons étaient durables.
מאי קדמתה לאה ברחמים דכתיב (בראשית כט, יז) ועיני לאה רכות מאי רכות אילימא רכות ממש אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב דכתיב (בראשית ז, ח) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה בגנות צדיקים דבר הכתוב אלא א"ר אלעזר שמתנותיה ארוכות
Rav dit : En réalité, tendres au sens propre ; et ce n’est pas un déshonneur pour elle, mais un éloge, car elle entendait au carrefour les gens qui disaient : Rebecca a deux fils, Laban a deux filles : l’aînée pour l’aîné et la cadette pour le cadet.
רב אמר לעולם רכות ממש ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא לה שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים שני בנים יש לה לרבקה שתי בנות יש לו ללבן גדולה לגדול וקטנה לקטן
Et elle était assise au carrefour et demandait : L’aîné, quelles sont ses actions ? — C’est un homme mauvais, qui détrousse les gens. — Le cadet, quelles sont ses actions ? — « Un homme intègre, qui demeure sous les tentes » (Gn 25, 27). Et elle pleurait, jusqu’à ce que ses cils tombent.
והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת גדול מה מעשיו איש רע הוא מלסטם בריות קטן מה מעשיו (בראשית כה, כז) איש תם יושב אוהלים והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה
C’est ce qui est écrit : « L’Éternel vit que Léa était haïe » (Gn 29, 31). Que signifie « haïe » ? Si l’on dit haïe au sens propre, est-ce possible ? L’Écriture n’a pas parlé au détriment d’une bête impure, et elle parlerait au détriment des justes ? Plutôt, le Saint, béni soit-Il, vit que les actions d’Ésaü lui étaient haïssables, « et Il ouvrit son sein ».
והיינו דכתיב (בראשית כט, לא) וירא ה' כי שנואה לאה מאי שנואה אילימא שנואה ממש אפשר בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב בגנות צדיקים דבר הכתוב אלא ראה הקב"ה ששנואין מעשה עשו בפניה ויפתח את רחמה
Et quelle pudeur y avait-il en Rachel ? Car il est écrit : « Jacob annonça à Rachel qu’il était le frère de son père » (Gn 29, 12). Puisqu’il était le fils de Rebecca, n’était-il pas le fils de la sœur de son père ? Plutôt, il lui dit : M’épouseras-tu ? Elle lui répondit : Oui, mais mon père est un trompeur, et tu ne pourras pas l’emporter sur lui.
ומאי צניעות היתה בה ברחל דכתיב (בראשית כט, יב) ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא והלא בן אחות אביה הוא אלא אמר לה מינסבת לי אמרה ליה אין מיהו אבא רמאה הוא ולא יכלת ליה
Il lui dit : Quelle est sa tromperie ? Elle lui répondit : J’ai une sœur plus âgée que moi, et il ne me mariera pas avant elle. Il lui dit : Je suis son frère en tromperie. [Elle lui dit :] Est-il donc permis aux justes de se conduire avec tromperie ? — Oui : « Avec le pur tu te montres pur, et avec le pervers tu te montres retors » (2 S 22, 27). Il lui confia des signes.
אמר לה מאי רמאותיה אמרה ליה אית לי אחתא דקשישא מינאי ולא מנסבא לי מקמה אמר לה אחיו אני ברמאות [א"ל] ומי שרי להו לצדיקי לסגויי ברמאותא אין (שמואל ב כב, כז) עם נבר תתבר ועם עקש תתפל מסר לה סימנין
Quand on fit entrer Léa, elle pensa : maintenant ma sœur va être humiliée ; et elle les lui transmit. C’est ce qui est écrit : « Et ce fut au matin, et voici, c’était Léa » (Gn 29, 25). Faut-il en déduire que jusque-là ce n’était pas Léa ? Plutôt, à cause des signes que Jacob avait confiés à Rachel et qu’elle avait transmis à Léa, il ne la reconnut pas jusqu’à ce moment-là.
כי קא מעיילי לה ללאה סברה השתא מיכספא אחתאי מסרתינהו ניהלה והיינו דכתיב (בראשית כט, כה) ויהי בבקר והנה היא לאה מכלל דעד השתא לאו לאה היא אלא מתוך סימנים שמסר לה יעקב לרחל ומסרתה ללאה לא הוה ידע לה עד ההיא שעתא
Abba ’Halifa Karoya demanda à Rabbi ’Hiya bar Abba : Dans leur total, tu trouves soixante-dix ; dans leur détail, tu trouves soixante-dix moins un. Il lui répondit : Une jumelle naquit avec Dina, car il est écrit : « et Dina, sa fille » (Gn 46, 15). — Mais alors, une jumelle naquit [aussi] avec Benjamin, car il est écrit
בעא מיניה אבא חליפא קרויא מר' חייא בר אבא בכללן אתה מוצא שבעים בפרטן אתה מוצא שבעים חסר אחד אמר ליה תאומה היתה עם דינה דכתיב (בראשית מו, טו) ואת דינה בתו אלא מעתה תאומה היתה עם בנימן דכתיב
Original : Bava Batra 123a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.