mais ces deux-là, où le propriétaire est avec elle, je dirais que non. Ils sont [donc] nécessaires.
אבל הני תרתי דאיתא למרה בהדה אימא לא צריכא
Bava metsi’a 31b בבא מציעא
« Il sera mis à mort, oui, mis à mort, celui qui a frappé » (Nb 35, 21) : je ne le sais que par la mort qui est prescrite à son sujet ; d’où sait-on que, si tu ne peux pas le mettre à mort par la mort prescrite à son sujet, tu as le droit de le mettre à mort par toute mort par laquelle tu peux le mettre à mort ? Le verset dit mot youmat : de toute façon.
(במדבר לה, כא) מות יומת המכה אין לי אלא במיתה הכתובה בו מנין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה רשאי להמיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו ת"ל מות יומת מ"מ
« Tu frapperas, oui, tu frapperas » (Dt 13, 16) : je ne le sais que par la manière de frapper prescrite à leur sujet ; d’où sait-on que, si tu ne peux pas les mettre à mort de la manière de frapper prescrite à leur sujet, tu as le droit de les frapper de toute manière que tu peux ? Le verset dit hakké takké : de toute façon.
(דברים יג, טז) הכה תכה אין לי אלא בהכאה הכתובה בהן מנין שאם אי אתה יכול להמיתן בהכאה הכתובה בהן שאתה רשאי להכותן בכל הכאה שאתה יכול ת"ל הכה תכה מ"מ
« Tu rendras, oui, tu rendras » (Dt 24, 13) : je ne le sais que s’il a pris le gage avec l’autorisation du tribunal ; s’il a pris le gage sans l’autorisation du tribunal, d’où le sait-on ? Le verset dit hachev tachiv : de toute façon.
(דברים כד, יג) השב תשיב אין לי אלא שמשכנו ברשות ב"ד משכנו שלא ברשות ב"ד מנין ת"ל השב תשיב מ"מ
« Si tu prends en gage, oui, en gage » (Ex 22, 25) : je ne le sais que s’il a pris le gage avec autorisation ; s’il l’a pris sans autorisation, d’où le sait-on ? Le verset dit ’havol ta’hbol : de toute façon.
(שמות כב, כה) חבל תחבול אין לי אלא שמשכנו ברשות משכנו שלא ברשות מנין ת"ל חבל תחבול מ"מ
Et ces deux versets, pourquoi les ai-je ? L’un pour un vêtement de jour, l’autre pour un vêtement de nuit.
והני תרי קראי למה לי חד לכסות יום וחד לכסות לילה
« Tu ouvriras, oui, tu ouvriras » (Dt 15, 8) : je ne le sais que pour les pauvres de ta ville ; pour les pauvres d’une autre ville, d’où le sait-on ? Le verset dit pata’h tifta’h : de toute façon.
(דברים טו, ח) פתח תפתח אין לי אלא לעניי עירך לעניי עיר אחרת מנין ת"ל פתח תפתח מכל מקום
« Tu donneras, oui, tu donneras » (Dt 15, 10) : je ne le sais que pour un don important ; pour un petit don, d’où le sait-on ? Le verset dit naton titen : de toute façon.
(דברים טו, י) נתן תתן אין לי אלא מתנה מרובה מתנה מועטת מנין ת"ל נתן תתן מ"מ
« Tu le gratifieras, oui, tu le gratifieras » (Dt 15, 14) : je ne le sais que si la maison a été bénie grâce à lui, [alors] on le gratifie ; si la maison n’a pas été bénie grâce à lui, d’où le sait-on ? Le verset dit ha’anek ta’anik : de toute façon.
(דברים טו, יד) הענק תעניק אין לי אלא שנתברך הבית בגללו מעניקים לא נתברך הבית בגללו מנין ת"ל הענק תעניק מ"מ
Et selon Rabbi Éléazar ben Azaria, qui dit : si la maison a été bénie grâce à lui, on le gratifie ; si la maison n’a pas été bénie grâce à lui, on ne le gratifie pas, pourquoi ai-je besoin de ta’anik ? La Torah a parlé selon le langage des hommes.
ולר' אלעזר בן עזריה דאמר נתברך הבית בגללו מעניקין לו לא נתברך הבית בגללו אין מעניקין תעניק למה לי דברה תורה כלשון בני אדם
« Tu lui prêteras, oui, tu lui prêteras » (Dt 15, 8) : je ne le sais que [pour celui] qui n’a rien et ne veut pas être entretenu, [à propos duquel] le Miséricordieux a dit : donne-lui sous forme de prêt ; [pour celui] qui a [des biens] et ne veut pas être entretenu, d’où le sait-on ? Le verset dit ta’avitenou : de toute façon.
(דברים טו, ח) העבט תעביטנו אין לי אלא שאין לו ואינו רוצה להתפרנס אמר רחמנא תן לו דרך הלואה יש לו ואינו רוצה להתפרנס מנין ת"ל תעביטנו מ"מ
Et selon Rabbi Chimon, qui dit : s’il a [des biens] et ne veut pas être entretenu, on ne s’occupe pas de lui, pourquoi ai-je besoin de ta’avitenou ? La Torah a parlé selon le langage des hommes.
ולר"ש דאמר יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו תעביטנו למה לי דברה תורה כלשון בני אדם:
« S’il perdait un sela de son travail, il ne lui dira pas : Donne-moi un sela, mais [le propriétaire] lui donne son salaire comme à un ouvrier. » Nous avons appris : il lui donne son salaire comme à un ouvrier désœuvré.
היה בטל מן הסלע לא יאמר לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו כפועל (בטל): (תנן) נותן לו שכרו כפועל בטל
Que signifie « comme à un ouvrier désœuvré » ? Abayé dit : comme [ce que demanderait] un ouvrier pour rester désœuvré de ce travail même qu’il a interrompu.
מאי כפועל בטל אמר אביי כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה:
« S’il y a là un tribunal, il pose une condition devant eux. » Issour et Rav Safra avaient fait une association commerciale ensemble. Rav Safra alla partager [les biens] à l’insu d’Issour devant deux personnes. Il vint devant Rabba bar Rav Houna, qui lui dit : Va, amène les trois devant lesquels tu as partagé, ou bien
אם יש שם ב"ד מתנה בפניהם: איסור ורב ספרא עביד עיסקא בהדי הדדי אזל רב ספרא פלג ליה בלא דעתיה דאיסור באפי בי תרי אתא לקמי' דרבה בר רב הונא א"ל זיל אייתי תלתא דפלגת קמייהו אי נמי
Original : Bava Metzia 31b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.