et nettoyait le four ; elle l’a pris et l’a posé sur son pied, elle s’est brûlée, sa bonne étoile a été ébranlée, et je l’ai amenée.
ומחריא תנורא שקלתא ואנחתא אגבה דכרעה קדחא ואיתרע מזלה ואייתיתה
’Haguiga 5a חגיגה
Rav Bivi bar Abayé lui dit : avez-vous le droit d’agir ainsi ? Il lui dit : n’est-il pas écrit : « Et il en est qui périssent sans jugement » ? Il lui dit : mais n’est-il pas écrit : « Une génération s’en va, une génération vient » (Qo 1, 4) ?
א"ל רב ביבי בר אביי אית לכו רשותא למיעבד הכי אמר ליה ולא כתיב ויש נספה בלא משפט א"ל והכתיב (קהלת א, ד) דור הולך ודור בא
Il dit : c’est moi qui les fais paître jusqu’à ce que la génération soit complète, et ensuite je les remets à Douma. Il lui dit : au bout du compte, ses années [restantes], qu’en fais-tu ? Il dit : s’il y a un disciple des Sages qui passe outre aux offenses, je les lui ajoute, et elles deviennent sa compensation.
אמר דרעינא להו אנא עד דמלו להו לדרא והדר משלימנא ליה לדומה א"ל סוף סוף שניה מאי עבדת אמר אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה מוסיפנא להו ליה והויא חלופיה
Rabbi Yo’hanan, lorsqu’il arrivait à ce verset, pleurait : « Et tu M’as incité contre lui pour l’anéantir sans raison » (Jb 2, 3). Un esclave contre qui l’on incite son maître et qui se laisse inciter, a-t-il un recours ? Rabbi Yo’hanan, lorsqu’il arrivait à ce verset, pleurait : « Voici, en Ses saints Il n’a pas confiance » (Jb 15, 15). S’Il n’a pas confiance en Ses saints, en qui aura-t-Il confiance ?
רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (איוב ב, ג) ותסיתני בו לבלעו חנם עבד שרבו מסיתין לו וניסת תקנה יש לו רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (איוב טו, טו) הן בקדושיו לא יאמין אי בקדושיו לא יאמין במאן יאמין
Un jour, il allait en chemin et vit un homme qui cueillait des figues : il laissait celles qui étaient mûres et prenait celles qui n’étaient pas mûres. Il lui dit : celles-ci ne sont-elles pas meilleures ? Il lui dit : celles-là, j’en ai besoin pour la route ; celles-ci se conservent et celles-là ne se conservent pas. Il dit : c’est ce qui est écrit : « Voici, en Ses saints Il n’a pas confiance ».
יומא חד הוה קא אזיל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה מנקיט תאני שביק הנך דמטו ושקיל הנך דלא מטו א"ל לאו הני מעלן טפי א"ל הני לאורחא בעינן להו הני נטרן והני לא נטרן אמר היינו דכתיב הן בקדושיו לא יאמין
Est-ce bien ainsi ? Or, il y avait un disciple dans le voisinage de Rabbi Alexandri, qui mourut jeune, et [Rabbi Alexandri] dit : si ce savant l’avait voulu, il serait resté en vie. Or, s’il en était [comme on l’a dit], peut-être était-il de ceux [dont il est dit] : « en Ses saints Il n’a pas confiance » ? — Celui-là était quelqu’un qui méprisait ses maîtres.
איני והא ההוא תלמידא דהוה בשיבבותיה דרבי אלכסנדרי ושכיב אדזוטר ואמר אי בעי האי מרבנן הוה חיי ואם איתא דלמא מהן בקדושיו לא יאמין הוה ההוא מבעט ברבותיו הוה
Rabbi Yo’hanan, lorsqu’il arrivait à ce verset, pleurait : « Je M’approcherai de vous pour le jugement, et Je serai un témoin prompt contre les sorciers, contre les adultères, contre ceux qui jurent faussement, et contre ceux qui retiennent le salaire du salarié » (Ml 3, 5). Un esclave que son maître fait approcher pour le juger et contre qui il se hâte de témoigner, a-t-il un recours ?
רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (מלאכי ג, ה) וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעושקי שכר שכיר עבד שרבו מקרבו לדונו וממהר להעידו תקנה יש לו
Rabbi Yo’hanan ben Zakkaï dit : malheur à nous, car l’Écriture a pesé pour nous les [fautes] légères comme les graves !
אמר רבי יוחנן בן זכאי אוי לנו ששקל עלינו הכתוב קלות כחמורות
Rech Lakich dit : quiconque fait pencher le jugement de l’étranger est comme s’il faisait pencher le jugement d’En-Haut, ainsi qu’il est dit : « et ceux qui font pencher [le droit de] l’étranger » (Ml 3, 5) — il est écrit « et ceux qui Me font pencher ». Rabbi ’Hanina bar Papa dit : quiconque commet une chose et la regrette, on lui pardonne aussitôt, ainsi qu’il est dit : « et ils ne Me craignent pas » (Ml 3, 5) ; mais s’ils Me craignent, on leur pardonne aussitôt.
אמר ריש לקיש כל המטה דינו של גר כאילו מטה דינו של מעלה שנאמר (מלאכי ג, ה) ומטי גר ומטי כתיב א"ר חנינא בר פפא כל העושה דבר ומתחרט בו מוחלין לו מיד שנאמר (מלאכי ג, ה) ולא יראוני הא יראוני מוחלין להם מיד
Rabbi Yo’hanan, lorsqu’il arrivait à ce verset, pleurait : « Car toute œuvre, Dieu l’amènera en jugement, au sujet de toute chose cachée » (Qo 12, 14). Un esclave dont le maître pèse les fautes involontaires comme les fautes délibérées, a-t-il un recours ?
רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (קהלת יב, יד) כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו
Que signifie « au sujet de toute chose cachée » ? Rav dit : c’est celui qui tue un pou devant son prochain, et celui-ci en éprouve du dégoût. Et Chmouel dit : c’est celui qui crache devant son prochain, et celui-ci en éprouve du dégoût.
מאי על כל נעלם אמר רב זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה ושמואל אמר זה הרק בפני חבירו ונמאס
Que signifie « qu’elle soit bonne ou mauvaise » ? On dit dans l’école de Rabbi Yannaï : c’est celui qui donne la charité au pauvre en public, comme [l’histoire] de Rabbi Yannaï, qui vit un homme donner un zouz à un pauvre en public. Il lui dit : il aurait mieux valu que tu ne lui donnes rien, plutôt que de lui donner maintenant et de lui faire honte.
מאי אם טוב ואם רע אמרי דבי ר' ינאי זה הנותן צדקה לעני בפרהסיא כי הא דרבי ינאי חזייה לההוא גברא דקא יהיב זוזא לעני בפרהסיא אמר ליה מוטב דלא יהבת ליה מהשתא דיהבת ליה וכספתיה
Dans l’école de Rabbi Chila, on dit : c’est celui qui donne la charité à une femme en secret, car il l’expose au soupçon. Rava dit : c’est celui qui envoie à sa femme de la viande non découpée les veilles de Chabbat.
דבי ר' שילא אמרי זה הנותן צדקה לאשה בסתר דקא מייתי לה לידי חשדא רבא אמר זה המשגר לאשתו בשר שאינו מחותך בערבי שבתות
Mais Rava, lui, en envoyait ! — La fille de Rav ’Hisda est différente, car il savait d’elle qu’elle était experte.
והא רבא משגר שאני בת רב חסדא דקים ליה בגווה דבקיאה
Rabbi Yo’hanan, lorsqu’il arrivait à ce verset, pleurait : « Et il arrivera, quand l’auront atteint des maux nombreux et des détresses » (Dt 31, 21). Un esclave sur qui son maître fait venir des maux et des détresses, a-t-il un recours ?
רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (דברים לא, כא) והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו
Que signifie « des maux et des détresses » ? Rav dit : des maux qui deviennent adversaires (tsarot) l’un de l’autre, comme la guêpe et le scorpion.
מאי רעות וצרות אמר רב רעות שנעשות צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבא
Et Chmouel dit : c’est celui à qui l’on procure de l’argent [pour qu’il le donne] au pauvre au moment de sa détresse. Rava dit : c’est ce que disent les gens : un zouz pour [acheter] le grain, on n’en trouve pas ; pour la corde [de la potence], on en trouve.
ושמואל אמר זה הממציא לו מעות לעני בשעת דוחקו אמר רבא היינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיחא לתליתא שכיח
« Et Ma colère s’enflammera contre lui en ce jour-là, Je les abandonnerai et Je cacherai Ma face d’eux » (Dt 31, 17). Rav Bardela bar Tavyomi dit au nom de Rav : quiconque n’est pas [concerné] par la dissimulation de la face n’est pas des leurs ; quiconque n’est pas [concerné] par « et il sera à dévorer »
(דברים לא, יז) וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם אמר רב ברדלא בר טביומי אמר רב כל שאינו בהסתר פנים אינו מהם כל שאינו בוהיה לאכול
Original : Chagigah 5a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.