MICHNA: Celui qui tranche un [organe] chez l’oiseau et deux chez la bête, son abattage est valide ; et la majeure partie de l’un est comme lui tout entier. Rabbi Yehouda dit : [pas] avant qu’il ait tranché les veines jugulaires. La moitié d’un [organe] chez l’oiseau, et un et demi chez la bête, l’abattage est invalide ; la majeure partie d’un chez l’oiseau et la majeure partie des deux chez la bête, l’abattage est valide.
מתני׳ השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה ורובו של אחד כמוהו רבי יהודה אומר עד שישחוט את הוורידין חצי אחד בעוף ואחד וחצי בבהמה שחיטתו פסולה רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה שחיטתו כשרה:
GUEMARA: « Celui qui tranche » : a posteriori, oui ; a priori, non. Deux chez la bête, a priori non ? Jusqu’où donc doit-il trancher, et continuer ? — Si tu veux, dis [que cela se rapporte] à « un chez l’oiseau » ; et si tu veux, dis [que cela se rapporte] à « la majeure partie de l’un est comme lui tout entier ».
גמ׳ השוחט דיעבד אין לכתחלה לא שנים בבהמה לכתחלה לא עד כמה לשחוט וליזיל איבעית אימא אאחד בעוף ואיבעית אימא ארובו של אחד כמוהו
Rav Kahana a dit : D’où [sait-on] que l’abattage se fait au cou ? Car il est dit : « Il abattra (vecha’hat) le jeune taureau » (Lv 1, 5) : à l’endroit où il s’incline (cha’h), purifie-le (’hatéhou). D’où [sait-on] que ce ’hatéhou exprime la purification ? Car il est écrit : « Il purifiera (vé’hitté) la maison » (Lv 14, 52). Et si tu veux, dis : d’ici : « Purifie-moi (te’haténi) avec l’hysope et je serai pur » (Ps 51, 9).
אמר רב כהנא מנין לשחיטה שהיא מן הצואר שנאמר (ויקרא א, ה) ושחט את בן הבקר ממקום ששח חטהו ממאי דהאי חטהו לישנא דדכויי הוא דכתיב (ויקרא יד, מט) וחטא את הבית ואיבעית אימא מהכא (תהלים נא, ט) תחטאני באזוב ואטהר
Et dis : depuis sa queue ! — « Il s’incline » implique qu’il nous faut [un endroit habituellement] dressé, et celle-ci est inclinée en permanence. — Et dis : depuis son oreille ! — Il nous faut le sang de la vie, et il n’y en a pas.
ואימא מזנבו שח מכלל שזקוף בעינן והא שח ועומד הוא ואימא מאזנו בעינן דם הנפש וליכא
Et dis : qu’il fende et continue jusqu’au sang de la vie ! Et en outre, la pause, l’appui, la dissimulation, la déviation et l’arrachement, d’où les savons-nous ? C’est donc par tradition ; l’abattage au cou, lui aussi, est connu par tradition.
ואימא דקרע ואזיל עד דם הנפש ותו שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור מנלן אלא גמרא שחיטה מן הצואר נמי גמרא
Rav Yeimar a dit : le verset dit : « Tu abattras (vezava’hta) » (Dt 12, 21) : à l’endroit d’où [le sang] coule (zav), brise-le (’hatéhou). D’où [sait-on] que ce ’hatéhou exprime la brisure ? Car il est écrit : « Ne crains pas et ne sois pas brisé (te’hat) » (Dt 1, 21).
רב יימר אמר אמר קרא (דברים יב, כא) וזבחת ממקום שזב חתהו מאי משמע דהאי חתהו לישנא דמתבר הוא דכתיב (דברים א, כא) אל תירא ואל תחת
Et dis : depuis son nez ! — Il nous faut [un écoulement] par l’effet de la brisure, et celui-ci coule de lui-même. — Et dis : depuis son cœur ! Et en outre, la pause, l’appui, la dissimulation, la déviation et l’arrachement, d’où les savons-nous ? C’est donc par tradition ; l’abattage au cou, lui aussi, est connu par tradition.
ואימא מחוטמו זב על ידי חתוי בעינן והאי זב מאליו הוא ואימא מלבו ותו שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור מנלן אלא גמרא שחיטה מן הצואר נמי גמרא
Et dis : depuis sa langue ! — Il nous faut le sang de la vie, et il n’y en a pas. — Et dis : qu’il fende et continue jusqu’au sang de la vie ! Et en outre, la pause, l’appui, la dissimulation, la déviation et l’arrachement, d’où les savons-nous ? C’est donc par tradition ; l’abattage au cou, lui aussi, est connu par tradition.
ואימא מלשונו בעינן דם הנפש וליכא ואימא דקרע ואזיל עד דם הנפש ותו שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור מנלן אלא גמרא שחיטה מן הצואר נמי גמרא
Et un Tanna le tire d’ici, car il a été enseigné : Rabbi ’Hiya a dit : d’où [sait-on] que l’abattage [se fait] au cou ? Car il est dit : « Les fils d’Aharon, les cohanim, disposeront les morceaux » (Lv 1, 8).
ותנא מייתי לה מהכא דתניא ר' חייא אמר מנין לשחיטה מן הצואר שנאמר (ויקרא א, ח) וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים
Il n’était pas nécessaire au texte de dire « la tête et la graisse » : pourquoi le texte dit-il « la tête et la graisse » ? La tête et la graisse n’étaient-elles pas comprises parmi tous les morceaux ? Pourquoi ont-elles été mentionnées à part ? Puisqu’il est dit : « Il dépouillera l’holocauste et le découpera en morceaux » (Lv 1, 6), je n’aurais que les morceaux compris dans le dépouillement ; d’où [sait-on qu’il faut] inclure la tête, qui a déjà été détachée ? Le texte dit : « sa tête et sa graisse, et il disposera » (Lv 1, 12).
שאין ת"ל את הראש ואת הפדר מה ת"ל את הראש ואת הפדר והלא ראש ופדר בכלל כל הנתחי' היו למה יצאו לפי שנאמר (ויקרא א, ו) והפשיט את העולה ונתח אין לי אלא נתחים שישנן בכלל הפשטה מנין לרבות את הראש שכבר הותז תלמוד לומר (ויקרא א, יב) את ראשו ואת פדרו וערך
Mais le Tanna commence par « la tête et la graisse » et termine par « sa tête et sa graisse » ! — Voici ce qu’il dit : d’où [sait-on qu’il faut] inclure la tête, qui a déjà été détachée ? Le texte dit : « la tête et la graisse » (Lv 1, 8).
ותנא פתח בראש ופדר ומסיים בראשו ופדרו הכי קאמר מנין לרבות את הראש שכבר הותז ת"ל (ויקרא א, ח) את הראש ואת הפדר
Et « sa tête et sa graisse », à quoi me servent-ils ? Ils sont nécessaires pour ce qui a été enseigné : d’où [sait-on] que la tête et la graisse précèdent tous les morceaux ? Le texte dit : « sa tête et sa graisse, et il disposera ».
וראשו ופדרו למה לי מיבעי ליה לכדתניא מנין לראש ופדר שקודמין לכל הנתחים ת"ל את ראשו ואת פדרו וערך
Original : Chullin 27a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.