Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Selon Rabbi Eliézer, tous s’accordent ; s’ils divergent, c’est selon Rabbi Yehochoua. Celui qui dit qu’elle est morte est selon Rabbi Yehochoua ; et celui qui dit qu’elle est annulée [dira] : Rabbi Yehochoua ne s’exprime ainsi que là-bas, car il est écrit : « Bénis, Éternel, sa force, et agrée l’œuvre de ses mains » (Dt 33, 11) : même [l’œuvre] des profanés [’hallalim] parmi eux ; mais ici, même Rabbi Yehochoua l’admet.
אליבא דרבי אליעזר כולי עלמא לא פליגי כי פליגי אליבא דר' יהושע מאן דאמר מתה כרבי יהושע ומאן דאמר בטלה עד כאן לא קאמר רבי יהושע התם דכתיב (דברים לג, יא) ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה אפי' חללין שבו אבל הכא אפי' רבי יהושע מודה:
« Si son verdict a été prononcé », etc. Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Joab commit deux erreurs à ce moment-là, car il est écrit : « Joab s’enfuit vers la tente de l’Éternel et saisit les cornes de l’autel » (1 R 2, 28).
נגמר דינו וכו': אמר רב יהודה אמר רב שתי טעיות טעה יואב באותה שעה דכתיב (מלכים א ב, כח) וינס יואב אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח
Il se trompa, car seul son toit donne refuge, et lui saisit ses cornes. Il se trompa, car seul l’autel du Temple éternel donne refuge, et lui saisit l’autel de Silo. Abayé dit : Là aussi il commit une erreur : seul [protège] un cohen qui a le service en main, et lui était un profane [non-cohen].
טעה שאינו קולט אלא גגו והוא תפס בקרנותיו טעה שאינו קולט אלא מזבח בית עולמים והוא תפס מזבח של שילה אביי אומר בהא נמי מיטעא טעה טעה שאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו והוא זר היה
Rech Lakich a dit : Le prince [céleste] de Rome commettra trois erreurs à l’avenir, car il est écrit : « Qui est celui-ci qui vient d’Édom, les vêtements teints, de Botsra ? » (Is 63, 1). Il se trompe, car seule Betser donne refuge, et lui s’exile à Botsra. Il se trompe, car [la ville de refuge] ne donne refuge qu’à celui qui a agi par inadvertance, et lui a agi délibérément. Il se trompe, car elle ne donne refuge qu’à un homme, et lui est un ange.
אמר ריש לקיש שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות דכתיב (ישעיהו סג, א) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה טועה שאינה קולטת אלא בצר והוא גולה לבצרה טועה שאינה קולטת אלא שוגג והוא מזיד היה טועה שאינה קולטת אלא אדם והוא מלאך הוא
Rabbi Abbahou a dit : Les villes de refuge n’ont pas été données pour la sépulture, car il est écrit : « Et leurs pâturages seront pour leur bétail, pour leurs biens et pour tous leurs animaux » (Nb 35, 3) : elles ont été données pour la vie, et non pour la sépulture. On objecte : « Là » : là sera sa demeure, là sera sa mort, là sera sa sépulture ! Le meurtrier est différent, car le Miséricordieux l’a révélé à son sujet.
אמר ר' אבהו ערי מקלט לא נתנו לקבורה דכתיב (במדבר לה, ג) ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם לחיים נתנו ולא לקבורה מיתיבי שמה שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו רוצח שאני דגלי ביה רחמנא:
« De même que la ville donne refuge », etc. Mais on peut opposer : « Il y demeurera » (Nb 35, 25) : en elle, et non dans son territoire ! Abayé a dit : Ce n’est pas une difficulté : ici, il s’agit de donner refuge ; là, d’habiter.
כשם שהעיר קולטת וכו': ורמינהו (במדבר לה, כה) וישב בה בה ולא בתחומה אמר אביי לא קשיא כאן לקלוט כאן לדור
Pour habiter, qu’on le déduise de ce qu’on ne fait pas d’un champ un pâturage ni d’un pâturage un champ, ni d’un pâturage une ville ni d’une ville un pâturage ! Rav Chéchet a dit : Ce n’est nécessaire que pour les galeries souterraines.
לדור תיפוק ליה דאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה לא מגרש עיר ולא עיר מגרש אמר רב ששת לא נצרכה אלא למחילות:
« Un meurtrier qui est sorti hors du territoire », etc. Nos maîtres ont enseigné : « Et le vengeur du sang tue le meurtrier » (Nb 35, 27) : c’est un commandement pour le vengeur du sang ; s’il n’y a pas de vengeur du sang, c’est permis à tout homme. Telles sont les paroles de Rabbi Yossé le Galiléen. Rabbi Akiva dit : C’est permis au vengeur du sang, et tout homme est passible [de mort] à cause de lui.
רוצח שיצא חוץ לתחום וכו': ת"ר (במדבר לה, כז) ורצח גואל הדם את הרוצח מצוה ביד גואל הדם אין גואל הדם רשות ביד כל אדם דברי רבי יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו
Mar Zoutra bar Toviya a dit au nom de Rav : Un meurtrier qui est sorti hors du territoire, que le vengeur du sang a trouvé et a tué, [le vengeur] est mis à mort à cause de lui. Selon qui ? Ni selon Rabbi Yossé le Galiléen, ni selon Rabbi Akiva !
אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם והרגו נהרג עליו כמאן לא כר' יוסי הגלילי ולא כר"ע
Il parle selon ce tanna-ci, car il est enseigné : Rabbi Eliézer dit : « Jusqu’à ce qu’il comparaisse devant l’assemblée pour être jugé » (Nb 35, 12) : pourquoi l’Écriture le dit-elle ? Puisqu’il est dit : « Et le vengeur du sang tue le meurtrier » (Nb 35, 27), on pourrait penser [qu’il le peut] immédiatement. L’Écriture dit : « Jusqu’à ce qu’il comparaisse devant l’assemblée pour être jugé ».
הוא דאמר כי האי תנא דתניא ר' אליעזר אומר (במדבר לה, יב) עד עמדו לפני העדה למשפט מה ת"ל לפי שנאמר (במדבר לה, כז) ורצח גואל הדם את הרוצח יכול מיד ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט
Et Rabbi Yossé et Rabbi Akiva, que déduisent-ils de « jusqu’à ce qu’il comparaisse devant l’assemblée pour être jugé » ? Ce [verset] est nécessaire pour ce qui est enseigné : Rabbi Akiva dit : D’où sait-on qu’un Sanhédrin qui a vu quelqu’un tuer une personne ne le met pas à mort tant qu’il n’a pas comparu devant un autre tribunal ? L’Écriture dit : « Jusqu’à ce qu’il comparaisse devant l’assemblée pour être jugé » : jusqu’à ce qu’il comparaisse devant un autre tribunal.
ורבי יוסי ורבי עקיבא האי עד עמדו לפני העדה למשפט מאי דרשי ביה ההוא מיבעי ליה לכדתניא רבי עקיבא אומר מנין לסנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש שאין ממיתין אותו עד שיעמוד בב"ד אחר ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט עד שיעמוד בב"ד אחר
Nos maîtres ont enseigné : « Si le meurtrier sort [im yatso yetsé] » (Nb 35, 26) : je n’en sais que pour [une sortie] délibérée ; par inadvertance, d’où le sait-on ? L’Écriture dit : « Im yatso yetsé » : en tout cas.
ת"ר (במדבר לה, כו) אם יצא יצא הרוצח אין לי אלא במזיד בשוגג מנין ת"ל אם יצא יצא מ"מ
Mais n’est-il pas enseigné : (Celui qui le tue) délibérément est mis à mort ; par inadvertance, il est exilé ? Ce n’est pas une difficulté : ceci est selon celui qui dit que nous disons : la Torah a parlé selon le langage des hommes ; cela, selon celui qui dit que nous ne disons pas : la Torah a parlé selon le langage des hommes.
והתניא (וההורגו) במזיד נהרג בשוגג גולה לא קשיא הא כמאן דאמר אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם הא כמאן דאמר לא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם
Abayé a dit : Il est raisonnable [de suivre] celui qui dit que la Torah a parlé selon le langage des hommes, afin que sa fin ne soit pas plus grave que son début : de même qu’au début, délibérément, il est mis à mort, et par inadvertance, il est exilé, de même à la fin, délibérément, il est mis à mort, et par inadvertance, il est exilé.
אמר אביי מסתברא כמ"ד דברה תורה כלשון בני אדם שלא יהא סופו חמור מתחלתו מה תחלתו במזיד נהרג בשוגג גולה אף סופו במזיד נהרג בשוגג גולה
Il est enseigné dans un [texte] : Un père qui a tué son fils, son [autre] fils devient pour lui le vengeur du sang. Et il est enseigné dans un autre : Son fils ne devient pas pour lui le vengeur du sang. Faut-il dire que ceci est selon Rabbi Yossé le Galiléen, et cela selon Rabbi Akiva ?
תני חדא אב שהרג בנו נעשה לו גואל הדם ותניא אידך אין בנו נעשה לו גואל הדם לימא הא רבי יוסי הגלילי והא ר"ע
Et le penses-tu vraiment ? Que ce soit selon celui qui dit que c’est un commandement ou selon celui qui dit que c’est permis, est-ce autorisé ? Rabba bar Rav Houna n’a-t-il pas dit, et de même l’école de Rabbi Yichmaël n’a-t-elle pas enseigné : Pour toute chose, le fils ne devient pas l’envoyé de son père pour le frapper ou pour le maudire, sauf pour l’incitateur [à l’idolâtrie], car la Torah a dit : « Tu n’auras pas pitié et tu ne le couvriras pas » (Dt 13, 9) ?
ותסברא בין למ"ד מצוה בין למ"ד רשות מי שרי והאמר רבה בר רב הונא וכן תנא דבי רבי ישמעאל לכל אין הבן נעשה שליח לאביו להכותו ולקללתו חוץ ממסית שהרי אמרה תורה (דברים יג, ט) לא תחמול ולא תכסה עליו
MICHNA: Un arbre qui se trouve à l’intérieur du territoire et dont le feuillage penche hors du territoire, ou qui se trouve hors du territoire et dont le feuillage penche à l’intérieur du territoire : tout dépend du feuillage.
מתני׳ אילן שהוא עומד בתוך התחום ונופו נוטה חוץ לתחום או עומד חוץ לתחום ונופו נוטה בתוך התחום הכל הולך אחר הנוף:
GUEMARA: Mais on peut opposer : Un arbre qui se trouve à l’intérieur et qui penche vers l’extérieur, ou qui se trouve à l’extérieur et qui penche vers l’intérieur : [ce qui est] à partir de l’aplomb du rempart vers l’intérieur est comme à l’intérieur ; [ce qui est] à partir de l’aplomb du rempart vers l’extérieur est comme à l’extérieur.
גמ׳ ורמינהי אילן שהוא עומד [(בתוך הפנים) ונוטה לחוץ או עומד בחוץ ונוטה לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ
Tu opposes la dîme aux villes de refuge ? Pour la dîme, le Miséricordieux l’a fait dépendre du rempart ; pour les villes de refuge, le Miséricordieux l’a fait dépendre de l’habitation : sous son feuillage on peut habiter, sous son tronc on ne peut pas habiter.
Il oppose plutôt la dîme à la dîme. Car il est enseigné : À Jérusalem, suis le feuillage ; dans les villes de refuge, suis le feuillage. Rav Kahana a dit : Ce n’est pas une difficulté : ceci est selon Rabbi Yehouda, cela selon les Sages. Car il est enseigné :
ורמי מעשר אמעשר דתניא בירושלים הלך אחר הנוף בערי מקלט הלך אחר הנוף אמר רב כהנא לא קשיא הא ר' יהודה והא רבנן דתניא
Original : Makkot 12a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.