La néoménie d’Av qui tombe un Chabbat, on conclut par « Vos néoménies et vos fêtes, Mon âme les hait ; elles sont pour Moi un fardeau » (Is 1, 14). Que signifie « elles sont pour Moi un fardeau » ? Le Saint, béni soit-Il, a dit : Il ne suffit pas à Israël de pécher devant Moi, mais encore ils M’importunent pour savoir quel décret sévère Je vais faire venir sur eux.
ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין (ישעיהו א, יד) חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח מאי היו עלי לטורח אמר הקב"ה לא דיין להם לישראל שחוטאין לפני אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם
Le 9 Av lui-même, par quoi concluons-nous ? Rav a dit : « Comment est-elle devenue une prostituée » (Is 1, 21). Pour la lecture [de la Torah], quoi ? Il est enseigné : D’autres disent : « Et si vous ne M’écoutez pas » (Lv 26, 14). Rabbi Natan bar Yossef dit : « Jusqu’à quand ce peuple Me méprisera-t-il ? » (Nb 14, 11). Et certains disent : « Jusqu’à quand [supporterai-Je] cette mauvaise assemblée ? » (Nb 14, 27). Abayé a dit : Aujourd’hui, l’usage du monde est de lire « Quand tu engendreras des fils » (Dt 4, 25) et l’on conclut par « Je les retirerai entièrement » (Jr 8, 13).
בתשעה באב גופיה מאי מפטרינן אמר רב (ישעיהו א, כא) איכה היתה לזונה מקרא מאי תניא אחרים אומרים (ויקרא כו, יד) ואם לא תשמעו לי ר' נתן בר יוסף אומר (במדבר יד, יא) עד אנה ינאצוני העם הזה ויש אומרים (במדבר יד, כז) עד מתי לעדה הרעה הזאת אמר אביי האידנא נהוג עלמא למיקרי (דברים ד, כה) כי תוליד בנים ומפטירין (ירמיהו ח, יג) אסוף אסיפם:
« [Aux maamadot], dans l’œuvre de la Création, etc. » D’où ces paroles ? Rabbi Ami a dit : S’il n’y avait les maamadot, le ciel et la terre ne subsisteraient pas, ainsi qu’il est dit : « Si Mon alliance n’était pas, jour et nuit, Je n’aurais pas établi les lois du ciel et de la terre » (Jr 33, 25).
[במעמדות] במעשה בראשית וכו': מנהני מילי א"ר אמי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר (ירמיהו לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי
Et il est écrit : « Il dit : Seigneur Dieu, à quoi saurai-je que j’en hériterai ? » (Gn 15, 8). Abraham dit devant le Saint, béni soit-Il : Maître du monde, peut-être, à Dieu ne plaise, Israël péchera-t-il devant Toi, et Tu leur feras comme à la génération du déluge et à la génération de la dispersion ? Il lui répondit : Non.
וכתיב (בראשית טו, ב) ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע שמא ח"ו ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה אמר לו לאו
Il dit devant Lui : Maître du monde, « à quoi saurai-je ? » Il lui répondit : « Prends-Moi une génisse de trois ans, etc. » (Gn 15, 9). Il dit devant Lui : Maître du monde, cela va lorsque le Temple existe ; lorsque le Temple n’existera plus, que deviendront-ils ? Il lui répondit : Je leur ai déjà institué l’ordre des sacrifices ; chaque fois qu’ils les liront, Je le leur compterai comme s’ils M’offraient un sacrifice, et Je leur pardonnerai toutes leurs fautes.
אמר לפניו רבש"ע במה אדע אמר לו קחה לי עגלה משולשת וגו' אמר לפניו רבש"ע תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם:
« Aux jeûnes, les bénédictions et les malédictions, et on n’interrompt pas dans les malédictions. » D’où ces paroles ? Rabbi ’Hiya bar Gamda a dit au nom de Rabbi Assi : Car le verset dit : « Mon fils, ne méprise pas la réprimande de l’Éternel » (Pr 3, 11).
בתעניות ברכות וקללות ואין מפסיקין בקללות: מה"מ אמר ר' חייא בר גמדא אמר רבי אסי דאמר קרא (משלי ג, יא) מוסר ה' בני אל תמאס
Rech Lakich a dit : Parce qu’on ne dit pas de bénédiction sur le malheur. Mais comment fait-on ? Il est enseigné : Quand il commence, il commence par le verset qui les précède ; et quand il termine, il termine par le verset qui les suit.
ריש לקיש אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות אלא היכי עביד תנא כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם וכשהוא מסיים מסיים בפסוק שלאחריהן
Abayé a dit : On ne l’a enseigné que pour les malédictions du Lévitique ; mais pour les malédictions du Deutéronome, on s’interrompt. Quelle en est la raison ? Celles-là sont dites au pluriel, et Moïse les a dites de la bouche de la Toute-Puissance ; celles-ci sont dites au singulier, et Moïse les a dites de sa propre bouche.
אמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים אבל קללות שבמשנה תורה פוסק מאי טעמא הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן
Lévi bar Bouti lisait et hésitait devant Rav Houna dans les « Maudit ». Il lui dit : Fais à ta guise ; on ne l’a enseigné que pour les malédictions du Lévitique, mais pour celles du Deutéronome, on s’interrompt.
לוי בר בוטי הוה קרי וקא מגמגם קמיה דרב הונא בארורי אמר לו אכנפשך לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים אבל שבמשנה תורה פוסק
Il est enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Esdras a institué pour Israël de lire les malédictions du Lévitique avant Chavouot, et celles du Deutéronome avant Roch Hachana. Quelle en est la raison ? Abayé a dit, et d’autres disent [que c’est]Rech Lakich : Afin que l’année s’achève avec ses malédictions.
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
Pour celles du Deutéronome, c’est compréhensible : afin que l’année s’achève avec ses malédictions. Mais pour celles du Lévitique, Chavouot est-il donc un nouvel an ? Oui, Chavouot aussi est un nouvel an, car nous avons appris : « Et à Chavouot, [le monde est jugé] pour les fruits de l’arbre. »
בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן
Il est enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Si les anciens te disent : Démolis, et les jeunes : Construis, démolis et ne construis pas, car la démolition des anciens est construction, et la construction des jeunes est démolition. Et le signe en est Roboam, fils de Salomon (1 R 12).
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה סתור ואל תבנה מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה וסימן לדבר (מלכים א יב, כא) רחבעם בן שלמה
Nos maîtres ont enseigné : Là où l’on s’arrête le Chabbat au matin, là on lit à min’ha ; [là où l’on s’arrête] à min’ha, là on lit le lundi ; le lundi, là on lit le jeudi ; le jeudi, là on lit le Chabbat suivant : ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : Là où l’on s’arrête le Chabbat au matin, là on lit à min’ha, le lundi, le jeudi et le Chabbat suivant.
ת"ר מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה במנחה שם קורין בשני בשני שם קורין בחמישי בחמישי שם קורין לשבת הבאה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה
Rabbi Zeïra a dit : La halakha est : Là où l’on s’arrête le Chabbat au matin, là on lit à min’ha, le lundi, le jeudi et le Chabbat suivant. Qu’il dise [donc] : la halakha est selon Rabbi Yehouda !
אמר רבי זירא הלכה מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה ולימא הלכה כרבי יהודה
Original : Megillah 31b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.