— c’est son dixième d’épha ; telles sont les paroles de Rabbi Yehouda.
זו עשירית האיפה שלו דברי רבי יהודה
Mo’ed katan 16a מועד קטן
Structure du débat :Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Chimon dit : « Lorsqu’il entrera… il offrira » (Ez 44, 27) : lorsqu’il est apte à entrer, il est apte à offrir ; lorsqu’il n’est pas apte à entrer, il n’est pas apte à offrir.
ר"ש אומר (יחזקאל מד, כז) בבאו יקריב בזמן שראוי לביאה ראוי להקרבה בזמן שאינו ראוי לביאה אינו ראוי להקרבה
Rava a dit : D’où savons-nous qu’on envoie un émissaire du tribunal pour convoquer quelqu’un en justice ? Car il est écrit : « Moïse envoya appeler Datan et Aviram, fils d’Éliav » (Nb 16, 12). Et d’où savons-nous qu’on convoque en justice [devant un grand homme] ? Car il est écrit : « Moïse dit à Kora’h : Toi et toute ta communauté » (Nb 16, 16)
אמר רבא מנלן דמשדרין שליחא דבי דינא ומזמנינן ליה לדינא דכתיב (במדבר טז, יב) וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ומנלן דמזמנינן לדינא דכתיב (במדבר טז, טז) ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך
devant un grand homme, car il est écrit : « devant le Seigneur » (Nb 16, 16) ; [qu’on nomme] l’un et l’autre, car il est écrit : « toi, eux et Aaron » ; qu’on fixe une date, car il est écrit : « demain » ; une date après une date, car il est écrit : « On a crié là-bas : Pharaon roi d’Égypte n’est que tumulte, il a laissé passer le temps fixé » (Jr 46, 17).
לקמי גברא רבה דכתיב (במדבר טז, טז) לפני ה' את ופלניא דכתיב אתה והם ואהרן דקבעינן זימנא דכתיב מחר זימנא בתר זימנא דכתיב (ירמיהו מו, יז) קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד
Et d’où savons-nous que si [quelqu’un] traite avec mépris l’émissaire du tribunal, et que celui-ci vient le rapporter, il n’y a pas là de médisance ? Car il est écrit : « Crèveras-tu les yeux de ces hommes ? » (Nb 16, 14).
ומנלן דאי מתפקר בשליחא דבי דינא ואתי ואמר לא מיתחזי כלישנא בישא דכתיב (במדבר טז, יד) העיני האנשים ההם תנקר
Et d’où savons-nous qu’on excommunie ? Car il est écrit : « Maudissez Méroz » (Jg 5, 23). Que [cela se fait] selon l’avis d’un grand homme ? Car il est écrit : « a dit l’ange du Seigneur » (Jg 5, 23). Et d’où savons-nous qu’on frappe d’anathème ? Car il est écrit : « maudissez, maudissez »
ומנלן דמשמתינן דכתיב (שופטים ה, כג) אורו מרוז דהכי סברא דגברא רבה דכתיב (שופטים ה, כג) אמר מלאך ה' ומנלן דמחרמינן דכתיב אורו ארור
— [et aussi] quiconque mange et boit avec lui et se tient dans ses quatre coudées, car il est écrit : « ses habitants » (Jg 5, 23). Et d’où savons-nous qu’on expose ses fautes en public ? Car il est écrit : « parce qu’ils ne sont pas venus au secours du Seigneur » (Jg 5, 23).
דאכיל ושתי בהדיה וקאי בארבע אמות דידיה דכתיב יושביה ומנלן דפרטינן חטאיה בציבורא דכתיב (שופטים ה, כג) כי לא באו לעזרת ה'
Et Oula a dit : Barak a excommunié Méroz au son de quatre cents chofars. Certains disent que c’était un grand homme, et certains disent que c’était une étoile, ainsi qu’il est dit : « Du ciel les étoiles ont combattu » (Jg 5, 20).
ואמר עולא בד' מאה שיפורי שמתיה ברק למרוז איכא דאמרי גברא רבה הוה ואיכא דאמרי כוכבא הוה שנאמר (שופטים ה, כ) מן שמים נלחמו הכוכבים
Et d’où savons-nous qu’on déclare ses biens sans maître ? Car il est écrit : « Et quiconque ne viendrait pas dans les trois jours, selon le conseil des princes et des anciens, tous ses biens seraient frappés d’anathème, et lui-même serait exclu de l’assemblée de l’exil » (Esd 10, 8).
ומנלן דמפקרינן נכסיה דכתיב (עזרא י, ח) וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה
Et d’où savons-nous qu’on se querelle [avec lui], qu’on le maudit, qu’on le frappe, qu’on lui arrache les cheveux et qu’on lui fait prêter serment ? Car il est écrit : « Je me querellai avec eux, je les maudis, je frappai certains d’entre eux, je leur arrachai les cheveux et je les fis jurer » (Ne 13, 25).
ומנלן דנצינן ולייטינן ומחינן ותלשינן שיער ומשבעינן דכתיב (נחמיה יג, כה) ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם
Et d’où savons-nous qu’on ligote, qu’on emprisonne et qu’on applique la « poursuite » ? Car il est écrit : « soit à la mort, soit au déracinement, soit à l’amende sur les biens, soit à l’emprisonnement » (Esd 7, 26). Qu’est-ce que « déracinement » ? Ada Mari a dit au nom de Ne’hémia bar Baroukh, au nom de Rav ’Hiya bar Avin, au nom de Rav Yehouda : C’est la « poursuite ». Qu’est-ce que la « poursuite » ? Rav Yehouda, fils de Rav Chmouel bar Chilat, a dit au nom de Rav : On excommunie immédiatement, on réitère après trente [jours], et on frappe d’anathème après soixante.
ומנלן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה דכתיב (עזרא ז, כו) הן למות הן לשרושי הן לענש נכסין ולאסורין מאי לשרושי אמר אדא מרי אמר נחמיה בר ברוך אמר רב חייא בר אבין אמר רב יהודה הרדפה מאי הרדפה אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב מנדין לאלתר ושונין לאחר ל' ומחרימין לאחר ששים
Rav Houna bar ’Hinena lui dit : Voici ce qu’a dit Rav ’Hisda : On l’avertit lundi, jeudi et lundi. Cela vaut pour une affaire d’argent, mais pour un acte d’insolence, [on excommunie] immédiatement.
א"ל רב הונא בר חיננא הכי אמר רב חסדא מתרין ביה שני וחמישי ושני ה"מ לממונא אבל לאפקירותא לאלתר
Un certain boucher s’était montré insolent envers Rav Tovi bar Matna. Abayé et Rava se concertèrent à son sujet et l’excommunièrent. À la fin, il alla apaiser son adversaire. Abayé dit : Que faire ? Le délier ? L’excommunication n’a pas encore pesé sur lui trente jours. Ne pas le délier ? Les rabbins veulent entrer [à l’académie et s’en aller].
ההוא טבחא דאיתפקר ברב טובי בר מתנה אימנו עליה אביי ורבא ושמתוהו לסוף אזל פייסיה לבעל דיניה אמר אביי היכי ליעביד לישרי ליה לא חל שמתא עליה תלתין יומין לא לישרי ליה קא בעו רבנן למיעל
Il dit à Rav Idi bar Avin : As-tu entendu quelque chose à ce sujet ? Il lui répondit : Voici ce qu’a dit Rav Ta’halifa bar Avimi au nom de Chmouel : Le [son du chofar] lie, et le [son du chofar] délie. Il lui dit : Cela vaut pour une affaire d’argent, mais pour un acte d’insolence, [on ne délie pas] avant que l’excommunication ait pesé sur lui trente jours.
א"ל לרב אידי בר אבין מידי שמיע לך בהא א"ל הכי אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל טוט אסר וטוט שרי אמר ליה ה"מ לממונא אבל לאפקירותא עד דחיילא שמתא עליה תלתין יומין
Il en ressort qu’Abayé pense que lorsque trois [juges] ont excommunié, trois autres ne peuvent pas venir le délier.
אלמא קסבר אביי הני בי תלתא דשמיתו לא אתו תלתא אחריני ושרו ליה
Car il leur a été demandé : Lorsque trois ont excommunié, trois autres peuvent-ils venir le délier ? Viens et entends : Excommunié par le maître, il est excommunié pour le disciple ; excommunié par le disciple, il n’est pas excommunié pour le maître.
דאיבעיא להו הני בי תלתא דשמיתו מהו למיתי תלתא אחריני ושרו ליה ת"ש מנודה לרב מנודה לתלמיד מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב
Excommunié pour sa ville, il est excommunié pour une autre ville ; excommunié pour une autre ville, il n’est pas excommunié pour sa ville. Excommunié par le Nassi, il est excommunié pour tout Israël ; excommunié par tout Israël, il n’est pas excommunié pour le Nassi. Rabban Chimon ben Gamliel dit : Si l’un des disciples a excommunié et est mort, sa part [de l’excommunication] n’est pas annulée.
מנודה לעירו מנודה לעיר אחרת מנודה לעיר אחרת אינו מנודה לעירו מנודה לנשיא מנודה לכל ישראל מנודה לכל ישראל אינו מנודה לנשיא רשב"ג אומר אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר
On en déduit trois choses. On en déduit qu’un disciple qui excommunie pour son honneur, son excommunication est valable ; on en déduit que chacun [des juges] annule sa part ; et on en déduit que lorsque trois ont excommunié, trois autres ne peuvent pas venir le délier.
ש"מ תלת שמע מינה תלמיד שנידה לכבודו נידויו נידוי ושמע מינה כל אחד ואחד מיפר חלקו וש"מ הני בי תלתא דשמיתו לא אתו תלתא אחריני ושרו ליה
Amémar a dit : La halakha est que lorsque trois ont excommunié, trois autres peuvent venir le délier. Rav Achi dit à Amémar : Mais il a été enseigné : Rabban Chimon ben Gamliel dit : Si l’un des disciples a excommunié et est mort, sa part n’est pas annulée. N’est-ce pas qu’elle n’est pas annulée du tout ? Non : [pas annulée] tant que trois autres ne sont pas venus le délier.
אמר אמימר הלכתא הני בי תלתא דשמיתו אתו בי תלתא אחריני ושרו ליה א"ל רב אשי לאמימר והא תניא רשב"ג אומר אחד מן התלמידים שנידה ומת חלקו אינו מופר מאי לאו אינו מופר כלל לא עד דאתו בי תלתא אחריני ושרו ליה
Nos maîtres ont enseigné : Il n’y a pas d’excommunication de moins de trente jours, ni de réprimande de moins de sept jours ; et bien qu’il n’y ait pas de preuve à la chose, il y a une allusion à la chose, ainsi qu’il est dit : « Si son père lui avait craché au visage, ne serait-elle pas dans la honte sept jours ? » (Nb 12, 14).
ת"ר אין נידוי פחות מל' יום ואין נזיפה פחות מז' ימים ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (במדבר יב, יד) ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים
Rav ’Hisda a dit : Notre excommunication équivaut à leur réprimande [en terre d’Israël]. Et leur réprimande est de sept jours et pas davantage ? Pourtant, Rabbi Chimon fils de Rabbi et Bar Kappara étaient assis et étudiaient ; une tradition leur posait difficulté. Rabbi Chimon dit à Bar Kappara : Cette chose requiert Rabbi. Bar Kappara dit à Rabbi Chimon : Et que peut dire Rabbi en cette chose ?
אמר רב חסדא נידוי שלנו כנזיפה שלהן ונזיפה דידהו שבעה ותו לא והא ר"ש בר רבי ובר קפרא הוו יתבי וקא גרסי קשיא להו שמעתא א"ל ר"ש לבר קפרא דבר זה צריך רבי א"ל בר קפרא לר"ש ומה רבי אומר בדבר זה
[Rabbi Chimon] alla le dire à son père, qui s’en offusqua. Lorsque Bar Kappara vint se présenter à lui, il lui dit : Bar Kappara, je ne te connais pas, depuis toujours. [Bar Kappara] comprit qu’il avait pris la chose à cœur, et il observa sur lui-même la réprimande pendant trente jours.
אזל א"ל לאבוה איקפד אתא בר קפרא לאיתחזויי ליה א"ל בר קפרא איני מכירך מעולם ידע דנקט מילתא בדעתיה נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין
Une autre fois, Rabbi décréta qu’on n’enseigne pas aux disciples sur la place publique. Qu’avait-il interprété ? « Les contours de tes hanches sont comme des joyaux » (Ct 7, 2) : de même que la hanche est cachée,
שוב פעם אחד גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק מאי דרש (שיר השירים ז, ב) חמוקי ירכיך כמו חלאים מה ירך בסתר
Original : Moed Katan 16a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.